הספד תמרורים בהשתתפות קהל עצום נערך אמש בבית מדרשו של מרן רשכבה"ג הגרי"ש אלישיב זצוק"ל, במעמד הגאון הגדול רבי שמואל אויערבאך שליט"א, ראשי ישיבות ורבנים.
כבר שעה ארוכה קודם עצרת המספד נהרו למקום המונים, אשר מילאו את בית המדרש ומבואותיו, ובשל העומס הרב הוצב מסך ענק ברחבת בית המדרש, אליו הוקרנו דברי המספד שנאמרו בתוככי בית המדרש.
ההמונים שנדחקו במקום הביעו 6 כאבם הרב על האבידה הגדולה בהסתלקות רבן של כל בני הגולה זיע"א, כאשר רבים מהם זכו לחזות במרן זיע"א, בלימודו ובתפילותיו בבית מדרשו, ובפרט בשיעורו היומי המפורסם, אשר מלבד מאות המשתתפים ובהם האריות שבחבורה, היו נוהרים למקום המונים מכל רחבי הארץ והעולם יחד עם ילדיהם, לראות עמל התורה מהו, כיצד מרן זיע"א בגילו המופלג נושא ונותן בתלמוד, מפרק ומיישב ומבאר את סוגיות התלמוד כנער צעיר, מתוך ריתחא דאורייתא מופלאה.
המחזה המרנין בו מרן זיע"א היה מוסר את שיעורו, נחרט בליבותיהם של כל הלומדים והבאים, ועתה שמם בית המדרש שהיה תל תלפיות לכלל ישראל, לכל אשר הגיעו לפקוד את מעונו של מרן זיע"א, לקבלת הכרעותיו, עצותיו וברכותיו.
ההספד המרכזי נישא על-ידי הגאון הגדול רבי שמואל אויערבאך שליט"א, אשר פתח את משא ההפסד בבכי ובכאב גדול ואמר "מה נורא המקום הזה", כאשר המונים מהמשתתפים מזילים דמעות כאב על האבידה הגדולה.
"ימים אלו הם בתקופה של שריפת בית א-לוקינו", עורר הגאון הגדול שליט"א, "והקב"ה עשה זאת, שדווקא בתקופה כזו קשה של שריפת בית א-לוקינו, אירע האסון והחורבן הגדול בהסתלקותו של מרן זיע"א, כדי לעורר אותנו לבכות ולהתאבל כראוי על החורבן".
בהמשך דבריו עמד הגאון הגדול ר"ש אויערבאך שליט"א, על כך שכידוע מרן זיע"א, היה מקפיד מדי יום להשכים קום לפנות בוקר, ובמשך כמה שעות רצופות עמל ויגע בתורה בכל כוחותיו ולאחר מכן היה מתחיל את עבודת התפילה, כאשר היה אומר את פסוקי דזמרה וכל התפילה כמונה מעות, מילה במילה, בעבודת הלב ובהשתפכות הנפש נוראה.
בהמשך דבריו עמד הגאון הגדול שליט"א, על חביבות המצוות שהייתה למרן זיע"א, וכך מדי ערב שבת קודש לפני קבלת שבת היה אומר: "הריני מקבל על עצמי קבלת שבת".
כן התעכב על הזיכרון המופלא והבהיר בו ניחן מרן זיע"א, וביאר הגאון הגדול שליט"א, כי זיכרון זה נבע אך ורק מכוח התמדתו העצומה לבלי שיעור של מרן זיע"א. מי שלומד יותר — זוכר יותר ומי שלומד פחות — זוכר פחות, ומשום שמרן זיע"א למד ללא הפסק הוא זכר הכל.
פרק מיוחד במשא ההספד הדגיש ללימודו של מרן זיע"א שהיה בדרגא מופלאה שכל כולה "לשמה", וכן עמד על כוח פסיקותיו והוראותיו שנתקבלו בכל העולם כולו והלכה הייתה כמותו בכל מקום, בכל חלקי השולחן ערוך.
את דבריו סיים בחובה להתחזק ולהתעורר לאור האסון הנורא בהסתלקותו של מרן זיע"א, כאשר על כל יחיד ויחיד מוטל החובה למלא את החלל העצום שנפער בדורנו היתום.
עוד הספידו תמרורים, הגה"צ רבי דב יפה שליט"א, משגיח ישיבת כפר חסידים, חתנא דבי נשיאה הגאון רבי אלחנן ברלין שליט"א והגאון רבי יוסף שרגא שיינברגער שליט"א, מתלמידי מרן זיע"א.
