אחד הדברים ההזויים שקורים בקואליציה הזו הוא הסירוב המתמשך של רע"מ לתמוך בחוקים ביטחוניים. מן המפורסמות היא שרע"מ מתחמקת אחרי כל פיגוע מגינוי. במקרה הטוב עבאס מגנה בחצי פה את האלימות של 'שני הצדדים' כשבכך הוא מזמין מנה שניחתת עליו מכיוון מועצת השורא על שהעז להשוות בין 'לוחמי חופש' ל'פושעי מלחמה'. בדרך כלל, ההימנעות הזו רעה לכל היהודים במדינה באותה מידה, בעניין חוק הגיוס – לחרדים יש אינטרס מובהק. אם יש דבר אחד שהנציגות החרדית בכנסת רוצה לראות מושלם לפני שהממשלה נופלת, זהו חוק הגיוס. רוב חברי הכנסת החרדים הסכימו על החוק הזה עוד לפני בחירות 2019 מועד א'. ליברמן הבטיח ל'דגל התורה' ולש"ס, שיביא את החוק ככתבו וכלשונו כפי שהוכן במשרד הביטחון, הקואליציה תתמוך ויושג שקט לשש שנים. חלקים מסוימים באגודת ישראל החליטו בזמנו לדרוש יותר מזה וליברמן – לא לפני שהבטיח את כסאו של משה ליאון בראשות עיריית ירושלים – נעלם בעשן וחצה את הקווים למאבק עיקש מול נתניהו.
כעת, החרדים רק רוצים שהחוק יעבור. אין דבר נוח יותר מחוק גיוס שלא כולל סנקציות פליליות, שמאפשר לשר הביטחון להגמיש את המכסות ושנותן שקט מוחלט ל-6 שנים תמימות, כאשר הוא עובר תוך התנגדות המפלגות החרדיות. החרדים יקבלו את כל מבוקשם, ולקצוות הקיצוניים שמתנגדים, הם יוכלו לתרץ את החוק בעובדת הישיבה באופוזיציה וההצבעה נגד החוק.
אלא שאם תמיד לסיעות הערביות והחרדיות היה איזשהו דיבור צפוף ומתואם באשר לחוק הגיוס, הפעם מנסור עבאס מסרב לשתף פעולה. הוא, או שמא זהו רק וואליד טאהא שנראה רותח ועצבני יותר כל יום מחדש, מתנים את העברת חוק הגיוס בהעברת חוק החשמל, וחוק החשמל תקוע בקטטות בין שרת הפנים אילת שקד ליו"ר ועדת הפנים הנזכר לעיל.
הצדדים לא קרובים לידי הסכמה, כך שחוק הגיוס נתון בספק באותה מידה. לממשלה נותרו 30 יום לתקן את חוק הגיוס, אם לא יחוקק חוק חדש, בג"צ לכאורה לא יאריך שוב את הארכה שנתן לרשות המחוקקת להסדיר את העניין, ואז יחול אוטומטית חוק הגיוס הרגיל – על כולם. כלומר, ערן מקיבוץ דפנה ואהרל'ה מרכסים יהיו שווים בפני החוק. שניהם ייקראו להתגייס בהגיעם לגיל 18 ואם יסרבו – יחולו עליהם סנקציות פליליות הכוללות מאסר. מלבד העניין הפעוט של סכנת הסנקציות הפליליות – שהוא אגב, מסוכן למדינה לא פחות משהוא מסוכן לציבור החרדי, המדינה ממש לא מעוניינת למצוא את עצמה צריכה להתמודד עם אלפי עריקים בשנה להם היא תצטרך למצוא מקום למעצר – ישנו גם הפטור לו מחכים עשרות אלפי בני ישיבות ואברכים. בחוק המתוכנן, קבוע כי מי שניתן לו דיחוי בהסדר 'תורתו אומנותו' יקבל את הפטור הנכסף בגיל 21. כלומר כל מי שעוד לא קיבל את הפטור ועבר את גיל 21 – יקבל את הפטור המיוחל מצה"ל, ולא יזדקק לדרוך עוד לעולם על מפתן מדור בני הישיבות שבבסיס תל השומר.
מכאן והלאה יש שלושה תרחישים: בתרחיש הראשון, מתגלה שרע"מ יודעת לדבר הרבה אבל היא לא באמת מעוניינת לפרק את הממשלה לפני שהביאה הישגים אמיתיים לציבור בוחריה. אם שמתם לב, מנסור עבאס לא הוציא מפיו אפילו פעם אחת את האיום הזה. אם זה מה שיקרה, נוכל לדעת אחת ולתמיד שטאהא בורך בפתיל קצר והוא לא ממש נוהג לברור את מילותיו. בתרחיש הזה, חוק הגיוס לא בהכרח עובר. ייתכן שחוק החשמל לא יעבור במליאה, עבאס יכרסם את קרחתו, וכנקמה קטנה הוא ימשיך שלא להצביע על חוקי הביטחון. בתרחיש השני – אילת שקד וטאהא מגיעים להסכמות כלשהן או שלחילופין שקד נכנעת, חוק החשמל עובר ובא לציון גואל. בתרחיש השלישי המאוד לא סביר, שיהווה טריגר להתקפות ומחאות נוראיות בתוך הציבור החרדי ובתוך האופוזיציה, מספר חברי כנסת חרדים שמשאת נפשם היא לראות את החוק נכנס לספר החוקים הישראלי – נמנעים או נעלמים איכשהו ממליאת הכנסת, ומאפשרים לקואליציה להעביר את החוק ברוב קולות בלי רע"מ.
היות ובתרחיש הראשון ייתכן מאוד שחוק הגיוס לא יעבור והממשלה תמשיך להתקיים, על חברי הכנסת החרדיים לחשוב לעומק ולדון ברצינות באפשרות לבחור באופציה השלישית. אם המדינה לא תצא לבחירות, בג"ץ לא יאריך את הארכה שנתן. עדיף לספוג מחאות מ'בני תורה' ו'הליכוד' ולא להגיע למצב של עריקה כללית בישיבות.
