הלכה א'
אחר ישתבח אומר השליח צבור חצי קדיש. אין אומרים קדיש וברכו וקדושה, ואין קורים בתורה אלא בעשרה אנשים גדולים. ואם לא היו עשרה בשעה שאמרו ישתבח, אלא שנשלמו אחר כך, לא יאמר השליח צבור קדיש, כי אין אומרים קדיש אלא אחר דבר שנאמר בעשרה, ולכן ימתינו מלומר ישתבח עד שיבואו עשרה. ויכולים להמתין עד קרוב לחצי שעה, ויותר לא ימתינו אלא יאמרו ישתבח, וימתינו, וכשיבואו עשרה יאמרו תחלה איזה פסוקים, ואחריהם יאמר השליח צבור חצי קדיש.
קרא עוד:
[postim]
גדול, היינו שעברו לו שלש עשרה שנה ונכנס לשנת י"ד, (וסומכים על החזקה דמסתמא הביא ב' שערות) כגון שנולד בראש חודש ניסן, אינו נעשה גדול עד ראש חודש ניסן דהיינו בתחילת הלילה של ראש חדש ניסן לאחר י"ג שנים נעשה גדול, מי שנולד בחודש אדר, כשהייתה שנה פשוטה, וכשנעשה גדול השנה מעוברת, אינו נעשה גדול עד אדר שני, אבל אם נולד בשנה מעוברת באדר ראשון, נעשה גדול גם כן באדר ראשון. ואם כשנולד היתה שנה מעוברת, וכשנעשה גדול היא שנה פשוטה, בין שנולד באדר ראשון, בין שנולד באדר שני, נעשה גדול ביום זה באדר של עתה. ונמצא, כי לפעמים נער שנולד קודם לחבירו, יתאחר יותר להיות גדול, מחבירו שנולד אחריו, כגון שנולדו בשנה מעוברת, זה בכ' לאדר ראשון וזה בי' לאדר שני והשנה אשר נעשים גדולים, היא שנה פשוטה.
הלכה ב'
צריכים להיזהר, שלא למנות את האנשים לגולגלותם לידע אם יש מנין, כי אסור למנות את ישראל לגולגלותם, אפילו לדבר מצוה, דכתיב 'וישמע שאול את העם ויפקדם בטלאים'. ונוהגים למנותם באמירת הפסוק הושיעה את עמך וגו' שיש בו עשרה תיבות.
צריכים שיהיו כל העשרה במקום אחד, והשליח ציבור עמהם, אבל אם מקצתם בחדר זה ומקצתם בחדר אחר, אינם מצטרפים, אף על פי שהפתח פתוח ביניהם, ואפילו אם הרוב המה בבית הכנסת, והמיעוט בעזרה שלפני בית הכנסת, אינם נגררים אחר הרוב להצטרף עמהם. ואפילו העומדים על האסקופה בתוך הפתח מן האגף ולחוץ, דהיינו, כשסוגרין את הדלת נמצא מקום זה לחוץ, אף על פי שעתה הפתח פתוח, מכל מקום נדון כלחוץ. וכל זאת לענין צירוף לעשרה אבל אם היו כאן עשרה, ואומרים קדיש או ברכו או קדושה, אזי כל השומע קולם, יכול לענות עמהם, אפילו כמה בתים מפסיקים ביניהם, כי אפילו מחיצה של ברזל, אינה מפסקת בין ישראל לאביהם שבשמים, ובלבד שלא תהא שם צואה או עבודת גילולים.
מענין ומעולה.
מענין ומעולה