בעליו של רכב שמונע באמצעות סולר, הפקיד את הרכב בידי אשתו, וזו, נכנסה לתחנת דלק ובטעות תדלקה את הרכב בבנזין במקום בסולר.
בתוך פרק זמן קצר נעצר הרכב והתברר גודל הטעות.
הבעלים פנה כמובן לחברת הביטוח, שכן הרכב מבוטח בביטוח מקיף. זו שלחה שמאי שבדק ומצא ששווי התיקון עומד על כ-50 אלף שקל. המנוע ומכלוליו נהרסו בשל התדלוק השגוי.
בעל הרכב הפקיד את מלאכת התיקון בידי מוסך, שילם את מלוא הנזק ופנה לחברת הביטוח על מנת שזו תעביר לו את ההמחאה המגיעה לו.
משבוששה ההמחאה להגיע, פנה לחברת הביטוח והבין כי אין בכוונתה לשלם את הנזק. נציגי החברה טענו כי פוליסת הביטוח המקיף אינה מכסה נזק שנוצר בשל תדלוק שגוי.
שופטת בית המשפט בחיפה אליה הגיע הסיפור לא חשבה כך. היא שאלה את אנשי חברת הביטוח מה משמעותם של הביטויים שמופיעים בפוליסה. "האם תדלוק שגוי אינו עונה להגדרה 'תאונה מכל סוג שהוא' שמופיעה בפוליסה?", תהתה באוזניהם.
יתרה מזו, השופטת לא הבינה מדוע נכתב בפוליסה 'התנגשות מקרית, התהפכות או תאונה מכל סוג שהוא'. אם תאונה מכל סוג שהוא היא התנגשות מדוע לכתוב גם את המילה 'התנגשות' וגם 'תאונה'? משכך, קבעה השופטת כי גם תדלוק שגוי מהווה תאונה וחייבה את חברת הביטוח AIG לשלם את מלוא הנזק.
חנוך הירשוביץ, מנכ"ל 'הירשוביץ פתרונות', אמר כי "בית המשפט העליון כבר קבע בעבר שגם אם המבוטח התרשל הוא עדיין זכאי לפיצוי מחברת הביטוח, מה גם שבמקרה הזה הייתה זו טעות בתום לב שבהחלט ניתן להגדירה כתאונה".
הירשוביץ גם מזכיר שמדובר בחברה לביטוח ישיר ואומר כי "כשיש סוכן ביטוח בין החברה למבוטח, פוחת הסיכוי שהסיפור יגיע לבית המשפט".
