"אז תרצה הארץ את שבתותיה וגו' בפ' בחוקותי (ויקרא כו, לד). הנראה לפרש כוונת הכתוב להורות גודל מעלת יום השבת בזמן הגלות כשבא יום השבת יש שמחה לפני הש"י ב"ה יותר מבזמן שבהמ"ק הי' קיים. משום דבשבת קודש נעשה היחוד למעלה גם בזמן הגלות כי הוא קביעא וקיימא ובימי החול כביכול גם הקב"ה בגלות ע"ד (תהלים צא, טו) עמו אנכי בצרה א"כ כשבא יום ש"ק יש לו להש"י שמחה גדולה שנעשה היחוד ויוצא מהגלות. אבל בזמן שבהמ"ק הי' קיים הי' היחוד נעשה גם בחול אלא בשבת הי' היחוד גדול במעלה יותר א"כ לא הי' שמחה להש"י כל כך. וז"פ אז בזמן הגלות תרצה הארץ את שבתותיה הם השובתים המה לרצון לפני הקב"ה בשמחה גדולה. כמ"ש (בתפילת שב"ק) רב לך שבת בעמק הבכא. ימי המצרים בין י"ז בתמוז לת"ב המה עמק הבכא ואז רב לך שבת יום השבת קודש בימי המצרים הוא יותר גדול מכל ימות השנה. מפני שבימי החול גדול הצער לכן בש"ק נתרבה השמחה למעלה כמ"ש (שם) ביום השביעי נתעלה וישב על כסא כבודו. הגם שבנ"י המה בצער אבל להש"י אין לו בש"ק שום צער כלל. נמצא העולה מזה ללמוד שיהי' כאו"א מבנ"י ביום השבת בשמחה כי עיקר הצער של בנ"א צריך להיות על גלות השכינה שהוא בחול עמנו בגלות. אך בש"ק שיש לשכינה הקדושה ג"כ שמחה. ממילא אף אנו יש לנו לשמוח ביום ש"ק כי בזה אנו גורמים למעלה שמחה יותר להש"י ב"ה אם אנו בשמחה."
ובספר 'שער יששכר' (מאמרי חודש תמוז אב אות ט) כתב בשם הרה"ק החוזה מלובלין זיע"א, ששלש השבתות של בין המצרים הן כנגד שלושת הרגלים, פסח שבועות וסוכות.
התפילות בשבת חזון מעלות את התפילות של כל השנה
צריך להיזהר לכוון בתפילה של שבת חזון, כי היא מעלה את התפילות של כל השנה, וזאת מכיון שהיא בבחינת תפילת העני, ואיתא בזוה"ק שתפילת העני כשצר לו, מעטפת ומעלה את כל התפילות. ומטעם זה כל התפילות של ימי בין המצרים מתקבלות יותר, כי עם ישראל בצרה ובבחינת עני (תכלת מרדכי למהרש"ם מברעזאן, ח"ב תהילים פרק קט"ז, בשם הרה"ק מסטרליסק)"
שבת חזון היא עת רצון גדולה, ומעלתה גבוהה בפרט כשחל תשעה באב בשבת
שבת חזון היא עת רצון גדולה. שכמו שבזמן מנחה של שבת קודש, מפני שהיא עת דין, השבת קודש מהפכת הדין לרחמים, ולכן זהו זמן רעוא דרעווין – כך כל השבת קודש הזה, ע"י שהזמן הוא עת דין, כל השבת קודש היא בחינת רעוא דרעווין (רבי צדוק הכהן מלובלין זי"עא)
שבת חזון – מלשון 'חזה', כי אז אפשר לחזות ולראות
הרה"ק מבארדיטשוב זי"ע אמר: הטעם שנקרא 'שבת חזון', שאז 'חוזים' ורואים את הביהמ"ק שחרב ושמם, ואז רואים באמת ומרגישים את החורבן. וזהו הטעם שיש קהילות שלא לבשו בגדי שבת בשבת חזון. ולפי"ז נמצא, שבשבת חזון, מי שראוי ועיניו זכות וטהורות, זוכה ורואה בית ראשון ושני בחורבנן והבית השלישי בתפארתו (קונטרס תפארת שמואל).
ופעם בשבת חזון אמר הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין זי"ע: "למה נקרא 'שבת חזון'? מלשון 'חזה', כי ביום זה אפשר לראות עתידות…
