משרד הכלכלה: מחיר גבינה צהובה יוזל בתוך חודשים בעשרות אחוזים

האם היצרנים הישראליים מונעים יבוא שיוריד מחירים?! בשאלה זו דנה היום (ג') הוועדה לביקורת המדינה, בעקבות דו"ח מבקר המדינה על פעילות משרד הכלכלה בעניין.

יו"ר הוועדה, ח"כ אמנון כהן (ש"ס) הדגיש כי "ברור שיש להוריד חסמי-יבוא, כדי ליצור תחרות שתוריד מחירים לצרכן ובמקביל תשמור וגם על ייצור מקומי כחול לבן. צריך למצוא את האיזון כדי להוריד את יוקר המחייה ולא לפגוע בייצור הישראלי, אך אין מספיק ייצוג של האזרחים והצרכנים בוועדות התקנים המאשרות יבוא". לדברי כהן, "ניכר שיפור בתהליך הסרת החסמים לייבוא ובמכון התקנים, ובפיקוח משרד הכלכלה במכון."

קרא עוד:

[postim]

נציג משרד מבקר המדינה, אוהד דבי, ציין כי "מבקר המדינה מחשיב במיוחד את הורדת יוקר המחייה, וגילינו כי המדיניות של משרדי הממשלה בפתיחת השוק לייבוא לא-מתואמת ולא נשמר האיזון הנדרש. צו ייבוא חופשי הוא המסדיר את מרבית נושא הייבוא בארץ ומצאנו הוראות רבות שלא נכללות בצו, המקשות על עבודת משרדי הממשלה. יש מחסור בייצוג האזרח במכון התקנים והאינטרס שלו נפגע מכך". דבי קרא לאמץ תקנים בינלאומיים לרוב המוצרים בעוד שכיום רק 30% מהתקנים אומצו, והדגיש כי על המשרדים לאמץ תקינה בינלאומית ולנתק את הקשר בין תהליך התקינה לייבוא, תהליך שיחסוך זמן וכסף.

מנכ"ל משרד הכלכלה עמית לנג השיב כי "התחלנו בטיפול בתקינה והקמנו וועדה בנושא הסרת חסמים בייבוא. קבינט יוקר המחייה אישר את המלצות הוועדה שהקמנו, שקבעה כי יש לשנות את מדיניות הייבוא. ההחלטה אף קיבלה תוקף של החלטת ממשלה. כל הליקויים שמופיעים בדוח יתוקנו. מעכשיו כל רגולציה תהיה נסמכת על המקובל במדינות ה- OECD."

לנג הוסיף כי "ניתן להסתמך על הצהרת היבואן במוצרים-לא-מסוכנים, ולהעמיד לדין בכל מקרה של פגיעה, וכי נשמרת הפרדה בין מוצרים מסוכנים שיעברו בדיקה, לבין מוצרים שאין צורך בכך. לדבריו, "כל משרדי הממשלה הונחו להעביר הוראות החדשות בנושא ייבוא במקביל דרך משרד הכלכלה, ולהכניס את הכל תחת צו ייבוא חופשי". לנג הבטיח גם ייצוג מאוזן בוועדות התקנים וגם כי עצם האימוץ של התקנים הבינלאומיים יקצר את התהליך.

רן כהן, שר התמ"ת לשעבר וכיום יו"ר מכון התקנים, הוסיף כי כיום יש רק שני נציגי צרכנים בוועדות התקינה במכון מתוך 28 חברים. "אנו בעד הורדת יוקר המחייה והמכון לא העלה מחירים מאז 2007 וזאת על אף שהוא לא מתוקצב", אמר.

לדברי דני גולדשטיין מנכ"ל מכון התקנים "התחלנו ברפורמה להקלת הייבוא ועבדנו עם שר הכלכלה על שיפור תהליכי הייבוא. במשך 5 שנים אמצנו תקינה בינלאומית, אך יש הבדל בין אימוץ מלא וכזה שאינו-מלא. חתמנו על הסכמים עם מעבדות גדולות בעולם, כדי למנוע כפילויות בבדיקות. יש שקיפות מלאה לכל הדרוש לייבוא, דבר המקל את התהליך לכל ייבואן".

סמנכ"ל איגוד לשכות המסחר עו"ד דן כרמלי ציין כי האיגוד הגיש בג"צ להגדלת מספר נציגיו בכל וועדה במכון התקנים. לדבריו, "נוצר אבסורד ואנכרוניזם. למגזר התעשייה בישראל יש ייצוג עודף, ויש ממשלה קטנה שיושבת במכון התקנים. יש להם רוב והם יכולים לטרפד החלטות ממשלה מפורשות. הם קובעים את הרכב וועדות התקינה, ומשרד הכלכלה תלוי בהם".