מסתבר כי בעוד יו"ר המחנה הציוני בוז'י הרצוג, טרח 'להרגיע' את חבריו לסיעה והכריז מספר פעמים כי לא יצטרף לממשלת נתניהו כשנימק זאת בכך שמפלגתו איננה 'ועדת קישוט', ולאחר שזו האשימה כי "נתניהו משתמש בנו כדי להפעיל לחץ על בנט", הרי שמאחורי הקלעים רחש השטח ובעבע לאורך כל התקופה, וכל זאת בתיווכו של נשיא מצרים.
בשבועות האחרונים נחשף על קיומה של פסגה סודית שהתקיימה לפני כשנה בשארם א-שייח בה נטלו חלק רה"מ נתניהו, מלך ירדן ונשיא מצרים וזאת בתיווך אמריקני.
באותה פסגה כך דווח, עלו ונדונו יוזמות שונות לקידום פתרון איזורי, שמהותו, הסדרת הסכסוך הישראלי פלסטיני, בתמורה לנירמול יחסיה של ישראל עם העולם הערבי.
עוד נחשף, כי כחלק מקידום היוזמה, היה על הרצוג להכניס את מפלגתו לממשלת נתניהו וזאת על מנת להעניק רוח גבית למהלך האסטרטגי שעל פי התוכנית אמור היה להביא לנטישה של 'הבית היהודי' את הממשלה. יו"ר המחנה הציוני מצדו לא הצליח לספק את הסחורה כאשר במקביל יש הטוענים כי נתניהו קיבל רגלים קרות ברגע האחרון, השאר היסטוריה.
כעת נחשפים פרטי המגעים וההבנות עליהם הגיעו להסכמות נתניהו והרצוג, כך גם המסמך המשותף אותה היו אמורים השניים להצהיר בפסגה בשארם א-שייח, שנמנעה ברגע האחרון, כך לפי הדיווח, בשל המשבר שפקד את הממשלה הודות לאירועי עמונה.
לפי הדיווח הבוקר ב'הארץ', ראש הממשלה בנימין נתניהו העביר לפני חצי שנה (13 בספטמבר) ליו"ר המחנה הציוני יצחק הרצוג מסמך ובו הצהרה משותפת, שהיתה אמורה להתניע יוזמת שלום אזורית ולהוות בסיס להקמת ממשלת אחדות. המסמך כלל נכונות של נתניהו לפשרות טריטוריאליות על בסיס פתרון שתי המדינות ולריסון משמעותי של הבנייה בהתנחלויות. שלושה שבועות אחרי שהעביר את ההצעה להרצוג, ולאחר שכבר הושגה הסכמה עקרונית, החל נתניהו לסגת ממנו על רקע המשבר הפוליטי סביב המאחז הבלתי חוקי עמונה. המגעים בין הצדדים הגיעו למבוי סתום ובאמצע אוקטובר נכשלו סופית.
לפי הדיווח, מדובר היה בטיוטה של הצהרה משותפת שהשניים היו אמורים לשאת בפסגה בקהיר או בשארם א־שייח עם נשיא מצרים עבד אל־פתאח א־סיסי וייתכן שגם עם מלך ירדן עבדאללה השני כשלושה שבועות מאוחר יותר.
להלן עיקרי תצהירו של המסמך עליו הסכימו השניים:
* אנו מודים לנשיא א־סיסי על נכונותו למלא תפקיד פעיל בקידום השלום והביטחון באזור ולהשיק מחדש את תהליך השלום.
* אנו מביעים מחדש מחויבות לפתרון של שתי מדינות לשני עמים ומצהירים על רצוננו לקדמו.
* ישראל שואפת לשם קץ לסכסוך ולהביא לסופיות כל התביעות, להשיג הכרה הדדית בין שתי מדינות לאום, סידורי ביטחון מתמשכים ופתרון טריטוריאלי מוסכם שבין היתר יכיר בקיומם של מרכזי אוכלוסייה קיימים.
* במסגרת החיפוש אחר השלום, ישראל מושיטה את ידה לפלסטינים ומבקשת לפתוח במשא ומתן ישיר, דו־צדדי וללא תנאים מוקדמים.
* שראל רואה בחיוב את הרוח הכללית של יוזמת השלום הערבית ואת המרכיבים החיוביים שכלולים בה. ישראל מקדמת בברכה פתיחה בשיחות עם מדינות ערביות לגבי היוזמה הזו, במטרה לשקף את השינויים הדרמטיים שחלו באזור בשנים האחרונות ולעבוד יחדיו לקידום פתרון שתי המדינות ושלום רחב יותר באזור.
* בהקשר של חידוש מאמצי השלום, הפעילות הישראלית בהתנחלויות ביהודה ושומרון תיושם בצורה שתאפשר דיאלוג אזורי לשלום וכן תאפשר השגת המטרה של שתי מדינות לשני עמי (מדובר היה בנכונות של נתניהו לבצע "הקפאה שקטה" ולא רשמית של הבנייה בהתנחלויות המבודדות, הקפאה עליה סירב נתניהו להצהיר באופן רשמי, הרצוג מצידו דרש לחדד את הסעיף במטרה להדגיש שמדיניות התנחלויות זו לא תהיה תלויה בקיומו של משא ומתן עם הפלסטינים. נתניהו הסכים).
* ישראל תעבוד עם הרש"פ כדי לשפר באופן משמעותי את המצב הכלכלי ואת שיתוף הפעולה הכלכלי, כולל בשטח C.
* ישראל מעוניינת ביציבות ארוכת טווח בעזה, כולל שיקום הומניטארי וסידורי ביטחון יעילים.
מלשכת ראש הממשלה נמסר כי התיאור של אי־מימוש של מהלך אזורי אפשרי שגוי מן היסוד, ובלשכת יו"ר האופוזיציה סירבו להתייחס לפרטי המסמך.
ww.jdn.co.il/breakingnews/803629
נחשף: הפסגה החשאית של נתניהו, נשיא מצרים ומלך ירדן – בתיווכו של קרי
