הבוקר מתפרסמת לראשונה ידיעה שאמורה לשפוך אור ולתת מימד חדש לתהליכים פוליטיים ומדיניים שונים שחווה האזור במהלך החודשים האחרונים.
אמנם תהליכים פוליטיים ומדיניים הם דברים שמתרחשים כמעט באופן רציף הרחק מאור הזרקורים, כאשר לרוב נחשף הציבור רק לישורת האחרונה או לתוצאות כשישנם כאלו, אי לכך כאשר הדברים מודלפים ולראשונה מתפרסמים בכלי התקשורת, הענין הציבורי בכך הוא עצום.
מסתבר כי הצבעת ארה"ב במועצת הביטחון, נאומו האחרון והאנטי ישראלי של שר החוץ האמריקני ג'ון קרי, והמגעים המתקדמים שניהל לפני כן רה"מ עם יו"ר האופוזיציה הרצוג לכניסה לממשלה, היו השלכה ישירה, של 'פיסגה ה מדינית' אזורית חשאית שכשלה, פסגה שהתקיימה במהלך התקופה בתיווך אמריקני, מתוך כוונה לקדם 'יוזמת שלום כלל אזורית', בתמיכת מדינות ערב.
לפי הדיווח של ברק רביד ב'הארץ', הרי שג'ון קרי הציג בפני נתניהו מתווה ליוזמת שלום אזורית, שכללה הכרה בישראל כמדינה יהודית וחידוש המשא ומתן עם הפלסטינים בתמיכת מדינות ערב.
המפגש המדובר בו השתתפו שלושת המנהיגים יחד עם שר החוץ האמריקני, נערך בעקבה שבירדן, כאשר במהלכו הציג קרי לנתניהו מספר עקרונות לסיום הסכסוך, אלא שלאחר שיהוי ניכר, השיב רה"מ כי אין הוא יכול להיענות להצעה בשל העובדה כי היא לא תזכה לתמיכה בממשלה.
לפי הדיווח ב'הארץ', בתחילת המפגש הטיחו המלך עבדאללה והנשיא א־סיסי בקרי ביקורת קשה על מדיניות ממשל אובמה במזרח התיכון, הן בסוגיה האיראנית והן בסוגיה הסורית. כאשר בהמשך פנו השניים וניסו לשכנע את נתניהו לקבל את ההצעה.
העיתון מצטט בכירים לשעבר בממשל שציינו כי נתניהו היה מהוסס – ובמקום להתייחס להצעת שר החוץ הוא בחר להציג מתווה משלו, אותה הוא כינה , "תוכנית חמש הנקודות".
לפי הדיווח, הפגישה אמנם הסתיימה כעבור כמה שעות כאשר הצדדים סיכמו שכל צד ינסה לראות מה ניתן לעשות על מנת להתקדם עוד עם התוכנית, כאשר חזר נתניהו לישראל, הרי מיד טלפון ליו"ר האופוזיציה ח"כ הרצוג, כעת מסתבר כי שיחה זו היוותה את התשתית שעליה החלו המגעים בין השניים להקמת ממשלת אחדות.
בהמשך אף ביקש הרצוג לשוחח על קרי על מנת לוודא שאכן דברי נתניהו כנים, קרי אף עודד אותו להצטרף לממשלה.
מסתבר כי התסכול של קרי ואובמה מכך שהמהלך לא יצא לפועל הביא את השניים לצאת בקו אנטי ישראלי חריג שבעקבותיה נמנעה ארה"ב מלהטיל וטו על ההחלטה במועצת הביטחון נגד ישראל.
להלן ששת עקרנות יוזמת קרי :
• גבולות בינלאומיים בטוחים ומוכרים בין ישראל למדינה פלסטינית בת קיימא ורציפה על בסיס גבולות 1967, עם חילופי שטחים מוסכמים.
• הגשמת החזון של החלטה 181 של האו"ם (תוכנית החלוקה) לשתי מדינות לשני עמים — אחת יהודית ואחת ערבית — המכירות זו בזו ומעניקות שוויון זכויות מלא לאזרחיהן.
• פתרון צודק, מוסכם, הוגן ומציאותי לסוגיית הפליטים הפלסטינים, שיעלה בקנה אחד עם פתרון של שתי מדינות לשני עמים ולא ישפיע על אופייה הבסיסי של ישראל.
• פתרון מוסכם לירושלים כבירת שתי המדינות המוכרת על ידי הקהילה הבינלאומית, והבטחת חופש גישה לאתרים הקדושים בהתאם לסטטוס־קוו.
• מתן מענה לצרכים הביטחוניים של ישראל, הבטחת יכולתה של ישראל להגן על עצמה באופן יעיל והבטחת יכולתה של פלסטין להעניק ביטחון לאזרחיה במדינה ריבונית ומפורזת.
• סיום הסכסוך וסוף לתביעות, שיאפשרו נורמליזציה ביחסים וביטחון אזורי מוגבר לכל בהתאם לחזון יוזמת השלום הערבית.
מסתבר שלדברים המשותפים שנשאו רה"מ ונשיא ארה"ב טראמפ בשבוע שעבר בבית הלבן כשדיברו על ההזדמנות האזורית שנקרתה לפתחה של מדינת ישראל אל מול ההתקרבות ביחסים עם מדינות ערב, יש בהחלט על מה לסמוך.
