מחקר שהוציא המרכז למחקר ומידע של הכנסת, שנכתב לבקשתה של ח"כ מיכל שיר-סגמן, חושף נתון מקומם ביותר – 7,271 מבנים שאינם ראויים לשימוש ולמגורים עדיין מקבלים פטור מארנונה.
מדובר על שטח כולל של לפחות 1,464,000 מ"ר שאינו מנוצל למגורים או לייעוד אחר, ובעלי הנכסים, כאמור, ממשיכים ליהנות מפטור גורף מתשלום ארנונה – הטבה שכמובן לא מעודדת אותם, בלשון המעטה, להשביח את הנכס או למכרו. יש לציין, שהעיר חיפה ניצבת במקום הראשון מבחינת ה"פילים הלבנים", קרי הנכסים הנטושים שנמצאים בתחומה.
לפי מסמך הממ"מ, שנכתב ע"י מתן שחק, מדובר במבנים ששימשו בעברם כמבני מגורים, מסחר ותעשייה. חלקם אינם בשימוש במשך זמן רב, והם עומדים נטושים ומוזנחים ומהווים מפגע סביבתי, תברואתי, בטיחותי וחברתי. על מנת לתמרץ את השמשת המבנים האלו, כחלק מההתמודדות עם מצוקת הדיור, וכדי למנוע הפיכתם למטרד וסכנה לציבור, בשנת 2012 תוקנה פקודת העיריות ובשנת 2020 תוקנו צווי המועצות המקומיות, ועודכנו הכללים להטלת ארנונה על נכס שנהרס או ניזוק במידה שאינו ראוי לשימוש. נכסים אלו, שלפני התיקון היו פטורים לצמיתות מתשלום ארנונה, חויבו בעקבות התיקונים בתשלום ארנונה לתקופה כמפורט להלן:
בתקופה הראשונה פטור מלא מתשלום ארנונה למשך שלוש שנים, בתקופה השנייה תשלום ארנונה מזערי למשך חמש שנים ובתקופה השלישית פטור מתשלום ארנונה לתקופה בלתי מוגבלת וללא סייג.
באוקטובר 2021 הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (קיצור תקופת הפטור מתשלום ארנונה לבניין שנהרס הצעת חוק לתיקון או ניזוק), הצעת חוק פרטית שיזמו חברי הכנסת מיכל שיר סגמן ובועז טופורובסקי. לפי הצעת החוק, תקופת הפטור הראשונה תקוצר לשנתיים, ולאחריה בעליו של מבנה הרוס או נטוש יחויב בארנונה על פי סיווגו – תעסוקה או מגורים.
למרות שהונחה לפני כ-3 חודשים על שולחנה של הכנסת, הממשלה טרם הרימה את הכפפה ודנה בהצעת החוק.
שיעור הנכסים למגורים שאינם ראויים לשימוש ופטורים מארנונה מתוך כלל הנכסים הפטורים, הוא גדול יחסית במחוזות תל אביב (80%), מרכז (79%) וצפון (78%). שיעור זה נמוך יותר במחוזות חיפה (65%), ירושלים ויהודה ושומרון יחד (60%), והדרום (51%).
