ועדת חוקה בראשות ח"כ יעקב אשר הגבילה היום (שני) את תקנות קבינט הקורונה שאושרו אתמול לשבוע בלבד. זאת, במקום דרישת הממשלה לאשר את התקנות למשך 28 ימים. ח"כ אשר הסביר כי הציבור לא יכול להמתין לפרסום תכניתו של פרויקטור הקורונה פרופ' רוני גמזו, ועל כן התקנות יאושרו רק באופן זמני. הוא אף הדגיש: "בתיאום עם דרעי ליצמן וגפני, אני מודיע שלא נקבל יותר הארכה נוספת".
"אם לא תהיה תכנית – ביום שלישי הבא בחצות התקנות יפקעו", הבהיר יו"ר הוועדה. בעקבות החלטת אשר סיכמו דרעי וליצמן עם ראש הממשלה נתניהו כי קבינט הקורונה יתכנס כבר ביום חמישי לדון במתווה של פרופ' רוני גמזו בנושא הקריטריונים להתקהלויות במרחב הפתוח ובמרחב הסגור.
על פי ההחלטה, מגבלת ההתקהלות הכללית תעמוד על 20 אנשים במבנה ו-30 בשטח פתוח; התפוסה המרבית תעמוד על אותו מספר של מגבלת ההתקהלות הכללית או על אדם אחד לכל 7 מ"ר, לפי הגבוה מבין האפשרויות. התפוסה המרבית במסעדות שלא במלון, בבתי תפילה ובאירועי תרבות במקומות לעריכת מופעים, בית קולנוע, תיאטרון, או מוסד תרבות אחר למעט מוזיאון תעמוד המגבלה על 20 בשטח סגור ו-30 בשטח פתוח (למעט מופע תרבות שמנכ"ל משרד הבריאות אישר את הגדלת התפוסה).
אישור הוועדה כולל גם את התקנות המפרטות את חובת שמירת מרחק במרחב הציבורי, הגבלות על נסיעה בכלי תחבורה פרטי, חובת שילוט בסמוך למתקני שעשועים, הוראות להפעלת מקום ציבורי או עסקי, אחריות מחזיק או מפעיל קניון, סגירת מקום לשם מניעת הדבקה או לעריכת חקירה אפידמיולוגית וכן את העבירות והעונשין שבצדן. תחילתן של תקנות אלו ב-11.8.
לפי החוק, תוקף התקנות העוסקות בהגבלות במרחב הפרטי והציבורי הוא ל-14 ימים, ולוועדה ניתנו 7 ימים לאשרן; תוקפן של התקנות העוסקות בהגבלת פעילות בעסקים ובמקומות פתוחים לציבור היא ל-28 ימים, ולוועדה ניתנו 14 ימים לאשרן.
הוועדה רשאית גם לאשר רק חלק מהתקנות (להבדיל מהכלל הרגיל שמאפשר רק לאשר או לא לאשר את התקנות כולן כמכלול) וכן לשנות את תקופת תוקפן. כמו כן לוועדה יש סמכות ייחודית לגבי העבירות הפליליות שבתקנות – אם הוועדה מחליטה לא לאשר את חלקן (בדיעבד), הכלל הוא שהאחריות הפלילית תתבטל וקנסות ששולמו יוחזרו.
"חצי עבודה"
יו"ר הוועדה ח"כ יעקב אשר אמר בדיון כי "אני פונה אליכם להביא את תכנית משרד הבריאות ופרופ' גמזו עוד השבוע. אני לא מוכן לקבל דחיה בתכנית, או להמשיך את הדרך הזו של טפטופים אלא רוצה את התכנית הגדולה. עם ישראל מחכה לתכנית ולא יכול להיות שהיא תידחה כל פעם, הרי כולנו רוצים את אותו הדבר- אמון הציבור ואכיפה מסודרת".
הוא סיפר כי הוא וח"כ משה גפני דיברו עם השרים דרעי וליצמן שאמרו כי "הובטח להם להציג את התכנית בקבינט הקורונה עוד השבוע. לכן, נאשר את התקנות אבל נקצר את תוקפן עד ה-25.8. זה מספיק זמן להביא לקבינט את תקנות התכנית הגדולה. לא תהיה הארכה נוספת ואם יהיו דברים קטנים שחסרים אפשר יהיה להשלים תוך כדי תנועה. אין כאן קואליציה ואופוזיציה. אנחנו שליחים של הציבור שצריך לקבל את התקנות בצורה הכי טובה וברורה. אנחנו לא מאיימים אלא רוצים לתקן".
בפתח הדיון אמר: "התקנות המובאות בפעם הראשונה במנגנון לוועדה הן במקרה הטוב חצי עבודה, אולי אפילו רבע. אנחנו לא רואים משהו סדור, אני מברך על אותם תיקונים שמשווים את סוגי הפעילות בתרבות, בתי הכנסת והמסעדות, אבל מה שחסר ולא הגיוני הוא מה קורה הלאה, מה עם החללים הגדולים, ההיגיון נפסק בשלב מסוים".
הוא הוסיף: "אני שומע כל הזמן גם מהשר וגם מבכירי משרד הבריאות שהמשרד עובד על תכנית רוחב שתביא לביטוי את הדבר שזועק לשמיים, לא ניתן להתייחס לחדר קטן כמו לאולם ענק. נדון בכל דבר ודבר ונדע שאמרנו את כל מה שיש לנו לומר לנציגי הממשלה. הוועדה דורשת לקבל בהקדם המיידי את התכנית הכללית".
"1845 נדבקו בבתי הכנסת"
פרופ' איתמר גרוטו, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, אמר בדיון כי "אנחנו עדיין במצב קשה עם מספרי תחלואה לנפש מהגבוהים בעולם. היינו על ממוצע 2,000 ועכשיו 1,700. התייצבנו על כ-400 חולים קשים בבתי החולים, מספר שלא יורד בימים האחרונים ו10-7 נפטרים ביום. יש קולות רבים בקרב אנשי מקצוע לריסון יותר חזק ואנחנו מתמרנים לנסות למצוא את האיזון הנכון. אין פתרון בית-ספר וכל מדינה נוהגת אחרת".
הוא פירט את עקרונות המתווה להסדרת ההגבלות במשק שיובא לדבריו ב-1.9: "הפרדה בין מקום פתוח למקום סגור שהוא הרבה יותר מסוכן, כפי שיצרנו כבר בתרבות. במקום סגור בו יש רישיון עסק, נלך לפי התפוסה ובמקום בו אין- לפי המטראז', בהתאם למצב העיר".
פרופ' גרוטו הוסיף כי לצד עקרונות אלו יפעל מודל הרמזור- "4 צבעים שלפיהם תיקבע רמת התקהלות המותרת כשראשי הערים יהיו שותפים מלאים".
עוד אמר כי "במקביל מתפתח מערך קטיעת שרשרת ההדבקה- יש כבר 1000 מתחקרים חלקם במשרות זמניות במשרד הבריאות, הכול בתיאום עם פקע"ר, ליצירת מנגנון תחקור שיאפשר פתיחה של המשק".
בהתייחסו לנתוני ההדבקה אמר: "אנחנו יודעים על מחצית הנדבקים היכן נדבקו מתחילת מאי: באולמות אירועים נדבקו 453 איש, בבתי כנסת- 1845. לא תמיד יש נתונים, אך אפשר ללמוד את פוטנציאל ההדבקה. מחצית מהאנשים נדבקים בערים האדומות ומחצית במקומות הירוקים, כך שזה לא רק ערים אדומות".
ח"כ אליהו חסיד מיהדות התורה אמר כי "אני מברך על השוואת בתי הכנסת למסעדות ולתרבות אבל מדברים הרבה זמן על דירוג לפי גודל המקום ובסוף הורידו את כולם במקום לפתוח. הציבור ממושמע כל עוד נותנים לו לחיות עם התקנות. זה שלא נותנים אפשרות לחלוקה של בית כנסת לפי גודלו יוצר חוסר משמעת. כל יום שלא יוצאת תכנית הציבור פועל פיראטית והנזק עולה על התועלת".
ח"כ איתן גינזבורג (כחול לבן): "אתמול ראיתי בטלוויזיה בית כנסת רב-ממדים ורק 20 בתוכו כשאפשר 1000. כך גם בתיאטראות. אי אפשר ליצור מבחן אחד לא הגיוני. בגל הראשון כולם הקשיבו כי הבינו את ההיגיון והיום לא מבינים. אי אפשר להמשיך בצורה כזו במוסדות תרבות, במוסדות דת או במסעדנות". ח"כ מיכאל מלכיאלי (ש"ס): "היום יש חתונות פיראטיות מסוכנות מאוד מאוד במקלטים ובמקומות נוספים. חייבים לעשות סדר בנושא".
5 ח"כים תמכו בתקנות: היו"ר ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה) והח"כים אריאל קלנר (הליכוד), מיכל וונש, תהלה פרידמן (כחול לבן), מיכאל מלכיאלי (ש"ס). ח"כ אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת) נכח בוועדה אך לא הצביע ולא היו מתנגדים.
