מסתמן: הסכמה על תפילות והפגנות בקבוצות קטנות בשטח פתוח ליד הבית

בשעה זו (רביעי) מתכנס קבינט הקורונה ודן באפשרות להחמיר את ההגבלות והסגר, זאת לנוכח נתוני התחלואה הגבוהים, שבימים האחרונים שוברים שיאים שליליים. בין היתר, דנים השרים באופציה לאפשר קיום תפילות והפגנות בשטחים פתוחים, בקפסולות של 20 משתתפים – ובמרחק של עד אלף מטר מהבית. המשמעות: סגירה מוחלטת של בתי הכנסת, טרם ברור אם גם ביום כיפור.

ההגבלות הנוספות שעומדות לאישור חברי הקבינט: סגירת בתי העסק, השווקים ומקומות העבודה שאינם חיוניים, תחבורה ציבורית תעבור למתכונת הסגר במרץ, מרחב פרטי ותנועות – צמצום המגע למשפחה הגרעינית בלבד, קריאה לקבוצות הסיכון להישאר בבית, סיוע לקשישים והקפדה על בריאות מוסדות הגיל השלישי, הגדלה ומיצוי של יכולות האשפוז, תגבור משטרת ישראל, האצת מוכנות מנגנון הקיטוע.

במהלך הישיבה, פרץ עימות בין שר המשפטים אבי ניסנקורן לבין ראש הממשלה בנימין נתניהו בעניין הפתרון שהועלה בנושא ההפגנות. "את ראש הממשלה מעניינת רק עצירת ההפגנות", אמר גורם בכחול לבן. בין הצדדים היו תחילה הסכמות על סגר מלא, למעט חלק ממקומות העבודה, אולם עדיין לא הוחלט באשר להפגנות. "לא יהיה חוק נגד הפגנות בלבד", הבהירו הגורמים במפלגה.

שר הבריאות, יולי אדלשטיין, דרש כי גם ביום כיפור בתי הכנסת יישארו סגורים. בכחול לבן הודיעו כי בכוונתם לתמוך בסגר מלא בתנאי שלא יתקיימו במרחב הציבורי התכנסויות בכלל – כולל תפילות והפגנות, גם לא באוויר הפתוח. אחרת לא ניתן יהיה למנוע הפגנות או תפילות, אמרו בכחול לבן. היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, אמר בדיון המקדים כי אם מגבילים את כל המשק – מתבקש שלא לאפשר בעת הזאת הפגנות ותפילות.

בדיון אמר שר המשפטים אבי ניסנקורן לראש הממשלה נתניהו: "אנחנו הסכמנו ללכת עם הצעתך ועם עמדת אנשי המקצוע מהבוקר ולקבוע סגר מוחלט כדי להוריד את מצב התחלואה. אבל עכשיו, אתם חוזרים בכם ובפועל רוצים לקבל החלטה שתאסור רק על קיום הפגנות בבלפור. זה יהיה מהלך לא הגיוני ולא דמוקרטי, והוא גם לא נכון עבורך. צריך ללכת עם גורמי המקצוע ולא לסטות".

נתניהו השיב לו: "אם נאפשר להתרחק מהבית לטובת הפגנות, אנשים יוכלו לצאת לחוף הים ולהגיד שהם מפגינים. מי אמר שצריך להרחיק כדי להפגין? שיפגינו מתחת לבית". שר המדע יזהר שי אמר כי "יש כאן עלייה דרסטית בתחלואה ומשמעות גדולה לכלכלה, אבל אנחנו מתעסקים רק בהפגנות". נתניהו השיב לו: "זה לא דבר קטן. אי אפשר לעשות סגר כשיש כאלו הפגנות".

בהמשך נרשם עימות נוסף, הפעם בין שר החוץ גבי אשכנזי לשרת התחבורה מירי רגב. "אני שומע מאנשי הרפואה שהם מתנגדים לסגר", אמר אשכנזי, "כך שאני רוצה להבין למה גוזרים גזירת מוות על העסקים". אז, ניסתה רגב להתפרץ לדבריו, ובתגובה השיב לה אשכנזי, בעודו מרים את הטון, "מירי – אל תפריעי לי. אני דואג לכלל הציבור. מה שאת קוראת 'יהודים וישראלים', אני קורא לזה מדינה יהודית ודמוקרטית".

שר החוץ גבי אשכנזי זעם על כך שממליצים בישיבה על סגר מלא למרות שבמערכת הבריאות אומרים שאין סיבה לכך. בשלב מסוים בשיחה נתניהו היסה אותו: "אתה תכבד את הדיון". אשכנזי רמז במהלך הדיון מה הסיבה לכך שמקדמים את נושא הסגר המלא. "אני שומע את הגורמים המקצועיים במערכת הבריאות שאומרים שאין שום סיבה לסגר כללי", אמר. "אני רוצה להבין למה ממליצים כאן על סגר מלא אם ככה".

שר החוץ המשיך: "סגר מלא זו פגיעה אנושה למשק. אתם גוזרים גזירת מוות על אנשי העסקים. אי אפשר שההמלצות יהיו בניגוד להמלצות אנשי המקצוע בגלל שיקולים פוליטיים", אמר. "סגר מלא הוא מוצא אחרון ולא כפתרון להפגנות". שר המשפטים ניסנקורן הטיח גם הוא מצידו האשמות בשרי הליכוד: "הסכמנו לסגר אבל עכשיו אתם פתאום רוצים החלטה שתאסור רק הפגנות בבלפור".

בשלב מסוים בישיבה נרשם עימות גם בין שר הכלכלה עמיר פרץ ונתניהו. ראש הממשלה אמר כי הוא רוצה להטיל סגר מלא באופן מיידי. השר פרץ ענה לו מייד: "אמון הציבור נפרם כי כל יומיים אנחנו מביאים הצעה אחרת. ההחלטות לא מחזיקות מעמד יותר מיומיים. אני מציע לקבל את המתווה שהכינו בלילה היועץ המשפטי, מ"מ המפכל ומנכ"ל משרד הבריאות".

‏בכירים בכחול לבן טוענים שאנשי מערכת הבריאות כולל ממונה הקורונה לא תומכים בהחמרת הסגר. לדבריהם בשלב מסוים אנשי המקצוע לא השתתפו בדיון. בשלב הזה אמר השר יזהר שי לנתניהו: "אנחנו לא נסכים להמשיך את הדיון אם לא תכניס את אנשי הדיון לחדר מיד". נתניהו נעתר וצירף מחדש את אנשי המקצוע לדיון.

גנץ: "לחדול מהדיון האובססיבי בסוגיית ההפגנות"; נתניהו: "פוליטיקה קטנה"