בג"ץ דן היום (שני) במשך כתשע שעות בחוקיותו של ההסכם הקואליציוני שנחתם בין כחול לבן לליכוד, במסגרת איחוד של שבע עתירות שהוגשו נגד ההסכם. זאת, יממה לאחר הדיון בעתירות נגד הטלת הרכבת הממשלה על ראש הממשלה בנימין נתניהו, בעקבות כתב האישום שהוגש נגדו בגין עבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים. בדומה לאתמול, הדיון נערך מול הרכב מורחב של 11 שופטים, והועבר בשידור ישיר.
השופטים ביקשו מהליכוד ומכחול לבן למסור מחר עד השעה 14:00 הודעה על ההבהרות שלהן בנוגע לכמה סעיפים בהסכם. נשיאת בית המשפט אסתר חיות, אמרה כי הכוונה היא לתת פסק דין עד יום חמישי הקרוב שהוא המועד שבו חל המועד האחרון להגשת הבקשה של חברי הכנסת לנשיא המדינה להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על בנימין נתניהו. הכוונה היא לתת פסק דין קצר ובהמשך לתת פסק דין מורחב.
נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות פתחה את הדיון וחילקה את ההסכם בין המפלגות לארבע קבוצות. הראשונה, ההוראות שכבר בהליך חקיקה, בין אם בהוראת שעה או חקיקה רגילים ועברו קריאה ראשונה. הקבוצה השנייה, אלה הוראות של התחייבויות והסכמות להוראה עתידית – כמו התקציב הדו שנתי, חוק הגיוס, החוק הנורווגי המדלג.
בדבריה ביקשה חיות למקד את הטיעון דווקא בקבוצה הבאות, שהן למימוש מיידי. הקבוצה השלישית בהסכם לפי השופטים הם סעיפים שנוגעים לפעילות פנים פרלמנטרית: קביעת ועדות הכנסת והוועדה לבחירת שופטים. הקבוצה הרביעית היא זאת שלא מחייבת חקיקה או פעילות פנים פרלמנטרית, אלא התחייבות מכוח ההסכם. לדוגמה, הקפאת חקיקה או מינוים בכירים או הסכמות למינויים במועצות ותאגידים שאינם בחברות ממשלתיות. בדבריה של חיות נרמז שבשלב זה בית המשפט לא יתערב בקבוצות הראשונות.
עו"ד מיכאל ראבילו, נציג ראש הממשלה נתניהו, הזהיר בפתח הדיון כי "פסילה של סעיפים מההסכם הקואליציוני עלולה להביא לפסילה של כולו". הוא הוסיף כי "החקיקה מתחייבת משום שאין אמון בין כחול לבן לליכוד". נציג ראש הממשלה גם לא היה מוכן להתחייב על מתן שתי ועדות כנסת לידי האופוזיציה. "יש מניעה מבחינתנו לומר זאת".
נציגת הכנסת, עו"ד סומפולינסקי, אמרה כי יש תקדימים בנדון. "אפשר לראות שבאופן עקבי לאופוזיציה יש בין שתיים לארבע ועדות. בכל הממשלות שבהן היתה רוטציה או ממשלת אחדות רחבה, אנחנו רואים שיש פעמים שבכנסת לא היתה אפילו ועדה אחת בידי האופוזיציה. זה היה לפני ההוראה בתקנון הכנסת שדיברה על הוועדה לביקורת המדינה", אמרה.
ראבילו הדגיש כי קווי היסוד של הממשלה יוצגו לפני השבעתה, בעקבות אחד הסעיפים בהסכם שמאפשר להאריך את "תקופת החירום" מעבר לחצי שנה. עוד טען נציגו של ראש הממשלה כי ההכרעה של בית המשפט צריכה להיות היום, כי התערבות עתידית תפגע בהסכם. על כך השיב השופט מזוז: "בית משפט זה לא חברת ביטוח".
בתוך כך, השופטים ביקשו הבהרות בעניין החוק "הנורווגי המדלג" מנציג כחול לבן שמעון בר און. לדברי חיות, "אנשים הצביעו למפלגה מסוימת והם יקבלו דילוג". השופט מלצר תהה "האם מותר לקבוע שאפשר להכניס לכנסת אנשים שלא עמדו לבחירה? המצביעים בחרו רשימות לפי הסדר ועכשיו אתם רוצים לשנות אותו – אתם בעצם משנים את הכרעת הבוחר". לקראת תום הדיון, הבהירה חיות כי עד מחר בשתיים מפלגת הליכוד צריכה להבהיר אתנושא המינוי והחקיקה, ואילו כחול לבן צריכה לתת הבהרות על החוק הנורבגי המדלג.
כאשר עלה נושא הוועדה למינוי שופטים לדיון, העיר עו"ד ראבילו שהוא לא מרגיש בנוח לדון בפני ההרכב הנוכחי, שחלק מהשופטים בו נציגים בוועדה, ומזכיר פסק דין מ-2016 שעסק במינוי נציג אופוזיציה לוועדה, אז נמנעו חברי הוועדה מלדון בעתירות. אולם, חיות נזפה בו: "כרגע אין ועדה לבחירת שופטים. בפסק דין אבירם אחת המשיבות הייתה הוועדה עצמה והיא נגעה לחבר ועדה שאיתו ישבו השופטים, וזו הסיבה שהנשיאה נאור קבעה שלא נכון יהיה שמי שמכהן לצידו של אותו חבר שעניינו עמד על הפרק, ישבו בדין. זה לא המצב היום". גם השופט עוזי פוגלמן אמר לו: "אדוני יכול להרגיש נוח. זה בסדר". עו"ד ראבילו אמר עוד ביחס לוועדה לבחירת שופטים כי אמנם בממשלת הרוטציה של שמעון פרס ויצחק שמיר היה נציג מהליכוד ונציג מהמערך – ללא נציג אופוזיציה.
עורכת הדין דפנה הולץ-לכנר, מטעם העותרים, ביקשה לאחר חזרת השופטים מהפסקה שיתערבו בהליכי החקיקה. לכנר טענה כי "יש פה רמיסה של הרשות המחוקקת, יש פגמים במינוי הוועדה לבחירת שופטים ואם המגיפה היא המהות של ההמצאה הזו, מדוע קבעו בסעיף 8 שאם תהיה מניעה לכהונתם הולכים לבחירות? זה האינטרס כשיש קורונה?".
השופט מני מזוז השיב: "הטיעון שלכם הוא טיעון ברמה הפוליטית, ציבורית, חברתית. טיעון מאוד חשוב בוודאי יש הרבה שמסכימים איתו אבל מה בינו לבין ביקורת שיפוטית? גברתי נותנת לנו נאומים שאין בהם ובין ביקורת שיפוטית. את בכלל לא עונה על ההערות שהערנו במישור שהערנו שכל מה שאתם טוענים זה טענה מוקדמת".
הנשיאה חיות הגיבה לדברי עורכת הדין דפנה הולץ-לכנר המייצגת קבוצת עותרים ואמרה:"גם השופטים השמרנים ביותר בבית המשפט הזה הבינו שגם הסכמים פוליטיים ראוי שיהיו שפיטים ויעברו ביקורת. אבל הביקורת הזו מצומצמת למקרים חריגים ויוצאי דופן. ממתי בית משפט מתערב בהליך של חקיקה תוך כדי שהוא קורה?".
את נציג התנועה לאיכות השלטון, עו"ד אליעד שרגא, שהציג את טיעוניו ביקרה הנשיאה ואמרה לו כי הוא מדבר פוליטיקה ולא משפטים. השופט יצחק עמית אמר לו כי הוא מבקש מבית המשפט צו מוחלט שהעולם יהיה טוב יותר: "זה לא בסעדים", אמר עמית. "להיות בסדר הפך להיות מוזרות. זה סוג של מוזרות להיות בסדר", אמר עו"ד שרגא.
הפרוטוקול מהדיון השני בבג&q… by מערכת Jdn on Scribd
אי אפשר להבין דבר אחד.
למה יש כנסת אם בג"ץ מכריעים וקובעים את השורה התחתונה???
איזה מן דבר הזוי זה
מדוע לא העם ייבחר את השופטים אם הם במישור האחרון.מה העם לא מספיק חכם לדעת מה הוא רוצה רק כמה אנשי מקצוע בודדים בוחרים לעם את מנהלי המדינה. זה בושה לעם דמוקרטי אנו בוחרים וזורקים אותנו לפח קקליפת שום.