בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל היום (שני) טענותיהם של ראש הממשלה בנימין נתניהו ובני הזוג שאול ואיריס אלוביץ', והורה לפרקליטות לתקן את כתב האישום בתיק 4000. בנוסף, בית המשפט דחה את הבקשה לתקן את כתב האישום בתיק 1000. לצד זאת, דחו השופטים את טענת ראש הממשלה לפיה כתב האישום הוגש בניגוד להוראות חוק החסינות, וקבעו כי אין עילה לביטולו.
"יש לעשות הפרדה בכתב האישום בין נאשם 1 לבין בני משפחתו, שאינם נאשמים", נכתב, "הן בפירוט הדרישות המיוחסות לכל אחד מהם, והן בפירוט ה'מתן' שניתן, על-פי הנטען, לכל אחד מהם. ככל שטענת המאשימה, בסעיפים השונים של כתב האישום, היא כי דרישות של בני המשפחה וקבלת טובות הנאה על ידיהם נעשו בידיעת הנאשם – עליה לציין זאת במפורש בכתב האישום".
עוד קבעו השופטים כי על הפרקליטות למסור פירוט של טובות ההנאה, שעל פי הנטען ניתנו ונלקחו כשוחד בתיק 4000, וכן מתי בדיוק ניתנו. "יש לפרט, ככל שהדבר ידוע למאשימה, באמצעות מי פעלו הצדדים. בתוך כך, אין מקום להכללות והיעדר פירוט תחת ביטויים כ'בין היתר', 'לרבות', 'דרישות משמעותיות', 'פרשות שונות', 'עובדים אחרים' ללא פירוט וכיוצא בזה".
השופטים הורו להגיש כתב אישום מתוקן בהתאם לסעיפים שביקשו לתקן ולהבהיר עד 30 בדצמבר. מכיוון שביקשו לתקן את כתב האישום, המועד להגשת תשובה בכתב לכתב האישום הוארך עד 8 בינואר – ומועד הדיון שנקבע ל-13 בינואר נותר בעינו. שלב ההוכחות במשפט נתניהו צפוי להיפתח במהלך פברואר.
בעניינם של שאול ואיריס אלוביץ', קיבל בית המשפט את טענות סנגוריהם ז'ק חן ומיכל רוזן עוזר במלואן, וקבע כי יש לתקן את כתב האישום באופן שיבהיר אילו פניות, ומתי היו אלה לאיריס אלוביץ' וממנה. בנוסף תידרש הפרקליטות להבהיכר ומה מיוחס לה מבחינת פניות, קבלת טובות הנאה, ומתן שוחד, להבדיל משאול אלוביץ'.
עוד קבע בית המשפט כי לנוכח נספח א', אשר כונה בידי הפרקליטות "דוגמאות להיענות בני הזוג אלוביץ' לדרישות נתניהו להתערבות בפרסומים באתר וואלה", הרי שאין מקום ל"דוגמאות" ועל הפרקליטות לפרט בכתב האישום או בנספח לו את הדרישות כלפי אלוביץ', ואת ה"מתת" לכאורה. בנוסף החליט בית המשפט, כי באותו נספח קיימת התייחסות לראיות שמקומן אינו בכתב האישום, ולפיכך נספח זה יוסר מכתב האישום.
מטעמו של ראש הממשלה בנימין נתניהו נמסר: "מכה קשה לפרקליטות: בית המשפט קבע היום כי בכתב האישום חסרים פרטים "מהותיים ורלוונטיים להגנתם של הנאשמים. בית המשפט הורה לפרקליטות להפריד בין ראש הממשלה לבין בני משפחתו, ולציין בפירוט מהן הבקשות המיוחסות לכל אחד מהם ומה "ניתן" לכל אחד מהם".
"נקבע כי על הפרקליטות לפרט באמצעות מי פעלו הצדדים, ולהימנע מביטויים כגון "לרבות", "גורמים מטעמו" וכו' ללא פירוט. בית המשפט קבע כי "אין מקום ל'דוגמאות', וכאמור על המאשימה לפרט בכתב האישום, או בנספח לו, את הדרישות כלפי אלוביץ', ואת ה'מתת'". בסך הכל הורה בית המשפט לפרקליטות לתקן עשרות סעיפים בכתב האישום".
עוד נמסר מטעמו של נתניהו, "ההחלטה קובעת כי לפרקליטות לא היה מה לטעון נגד ראש הממשלה נתניהו, אז טענו נגדו טענות כלליות ואמורפיות – בלי ראיות, בלי עובדות ובלי נתונים – כדי לייצר מראית עין של כתב אישום. בית המשפט פוצץ היום את הבלון הזה וקבע: ״אין מקום להכללות ולהיעדר פירוט. שוב הוכח שלא חיפשו עבירה אלא המציאו עבירה כדי להביא את ראשו של ראש הממשלה".
הפרקליטות הגיבה להחלטת בית המשפט ומסרה: "בית המשפט דחה את בקשת נתניהו לביטול כתב האישום בשל פגמים שנפלו בהליכים הנוגעים לחסינות הדיונית, וקבע כי זכויותיו של הנאשם לא נפגעו בדרך כלשהי בהליך. על פי ההחלטה, משבחר הנאשם לוותר על בקשתו לחסינות, אין כל מקום להשיב כעת את הגלגל לאחור ולבטל את כתב האישום. כמו כן, בית המשפט קבע כי לא נפל פגם בניסוח האישום השלישי (1000). לעניין האישום הראשון, בית המשפט הורה לתקן מספר תיקונים בכתב האישום, והם ייעשו על פי החלטת בית המשפט. יוזכר, כי מועד הדיון במענה לכתב האישום נותר על כנו".
סנגוריו של נתניה טענו כי הליך החסינות בעניינו של נתניהו כלל לא החל, משום שמנדלבליט העביר את כתב האישום המתוקן עם רשימת העדים ליושב ראש הכנסת בלבד, אך הוא לא נמסר ליושב ראש ועדת הכנסת, משום שלא הייתה ועדה כזו. לדבריהם, למרות זאת הבהיר היועץ לראש הממשלה כי עומד לו חודש להגשת בקשה לחסינות.
