בג"ץ קבע :"לבית הדין הרבני אין סמכות"

שוב עימות בין בג"ץ לבית הדין הרבני: בית המשפט ביטל פסק דין שניתן בבית הרבני וקבע לבית הדין הרבני אין סמכות. מהן ההשלכות של פסק הדין? וכיצד נערכים למנוע פגיעה בבתי הדין הרבניים

שופט בית משפט הגבוה לצדק אליקים רובינשטיין פסק שהסכם גירושין שנחתם בין בני זוג, שבין היתר נכתב בו, דברי בלע על האישה, ככל הנראה נחתם בכפייה והינו בלתי מוסרי, ולפיכך לביה"ד אין סמכות ייחודית לדון בעניינם של בני הזוג.

קרא עוד:

[postim]

מעיון בפסק הדין עולה התמונה כי מספר ימים לאחר שהגישו בני הזוג בקשה לגירושין בצירוף הסכם גירושין עליו חתמו השניים, נמלטה האישה למקלט לנשים מוכות, ועוד לפני שבית הדין הרבני הספיק לדון בבקשה, הגישה לביהמ"ש לענייני משפחה בראשון לציון תביעות רכוש, משמורת ומזונות.

מאוחר יותר באותו היום, הגיש הבעל לביה"ד הרבני תביעת גירושין אליה כרך את ענייני הרכוש, מזונות האישה והמשמורת. כחודש וחצי לאחר מכן, הגישה האישה לביה"ד הרבני בקשה למחיקת הסכמתה להסכם הגירושין ולדחיית התביעות שכרך הבעל, בטענה שהסמכות לדון בהן נתונה לבית המשפט לענייני משפחה.

ביה"ד הרבני דחה את הבקשה למחיקת ההסכמה להסכם, וקבע כי פרט לסוגיית המשמורת, הוא הערכאה המוסמכת לדון בתביעות. האישה פנתה לביה"ד הרבני הגדול והגישה ערעור שנדחה, ביה"ד הגדול פסק כי בית הדין האזורי קנה את הסמכות מכח הסכם הגירושין שהוגש לאישורו, עוד לפני שהגישה האישה את התביעות לביהמ"ש לענייני משפחה.

בעתירה לבג"ץ טענה האישה, כי לביה"ד הרבני אין סמכות לדון בשאלת הרכוש , היות והסכם הגירושין שהוגש לאישורו הינו תוצר של התעללות נפשית של הבעל כלפיה, וכיוון שמדובר בהסכם מקפח וחסר תום לב הינו בטל מעיקרו.

לא ייתכן, טענה, שהסכם כזה, אשר מכתים את שמה, שכן בין היתר נכתב בו כי היא אפאטית, שקרנית וואינה מתפקדת כאם, יקבל תוקף ויקנה סמכות לביה"ד הרבני.

מנגד טען הבעל, כי קביעת ביה"ד הרבני אינה מתבססת על הסכם הגירושין אלא על תביעת הגירושין שהגיש, וכי עצם העובדה שהאישה הגישה ביחד עמו את הסכם הגירושין לאישור ביה"ד הרבני, מקנה לו סמכות לדון בנושאים הכלולים בהסכם, הגם אם ביה"ד יחליט שלא לאשרו.

היועץ המשפטי לשיפוט הרבני עו"ד שמעון יעקובי טען, כי אף אם לשון ההסכם מחפירה ואין אלא לגנותו ולבטלו, אין בכך כדי לשלול את סמכות ביה"ד הרבני בתביעות הכרוכות.

כאמור שופט בית משפט הגבוה לצדק אליקים רובינשטיין קיבל את העתירה, וקבע כי אין לביה"ד סמכות לדון בעניינם של הצדדים.

בג"ץ סבור , כי בניגוד לטענת הבעל, ההכרעה בדבר רכישת הסמכות של ביה"ד התבססה על הבקשה המשותפת שהגישו הצדדים לגירושין ועל הסכם הגירושין שנלווה לה. שנית קבע השופט רובינשטיין כי לא יעלה על הדעת כי האישה תכתוב על עצמה דברים נלוזים כמו שנכתבו בהסכם, ומשכך מדובר בחוזה בטל בהיותו בלתי מוסרי.

כן נקבע, כי מבחינה מהותית, מדובר בחוזה שנחתם ככל הנראה בכפייה, בפרט כשמדובר באישה ששהתה בסמוך לחתימה במקלט לנשים מוכות, כשנראה שגם בהסכם יש משום התעללות נפשית בה, ולפיכך אין כל מקום להעניק על יסודו סמכות לבית הדין הרבני.

לפיכך, העתירה התקבלה כאמור ונקבע, כי האישה תוכל להגיש תביעות חדשות לביהמ"ש לענייני משפחה תוך 30 יום.

הכתבות המעניינות ביותר

0 0 הצבעות
דירוג הכתבה
2 תגובות
ישנות
חדשות המדורגות ביותר
Inline Feedbacks
הצגת כל התגובות

לא מתאים לאתר הנכבד להביא דברים כאלו
נקודה.
כל דבר שלא היה אמור להיכתב בעיתון חרדי אסור שיהיה פה
אחרת נצטרך למצוא בהקדם תחליף לjdn

המצב נובע ממציאות אחת פשוטה.
שלומי אמצוני ישראל אינם מאוחדים כישות פוליטית אחת. אחדות כזאת לא ניתן להשיג בלעדי בית דין מוסכם שיפסוק במקרים של חילוקי דעות. יש רק בי"ד אחד בתולדות עם ישראל המתאים למשימה זו – סנהדרין

מה ברצונך לחפש?

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו