במלאת 25 שנים לרצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל, סקר מיוחד של המכון הישראלי לדמוקרטיה והמחלקה למפעלים ציוניים בהסתדרות הציונית העולמית, חושף כי לדעת הציבור שיח ההסתה והפילוג בחברה הישראלית עלולים להגיע לנקודת רתיחה מסוכנת, עד כדי רצח פוליטי. באופן פרדוקסלי, רוב הקבוצות בציבור הישראלי חשות כי קיימת הסתה נגדן. הנתונים יוצגו בכנס השנתי לציונות ודמוקרטיה של ההסתדרות הציונית העולמית והמכון הישראלי לדמוקרטיה, בסימן 25 שנים לרצח רבין.
כ-45% מהציבור הישראלי סבורים כי יש היום היתכנות גבוהה להתרחשות של רצח פוליטי בישראל. פילוח לפי מחנות פוליטיים (מדגם יהודים) מעלה כי כשני שלישים (65%) מהשמאל חוששים מכך, בהשוואה למחצית (50%) מהמרכז ו-41% מהימין. פילוח לפי רמת דתיות (יהודים) מעלה כי הערכת ההסתברות לרצח פוליטי היא הגבוהה ביותר בקרב המסורתיים דתיים (55%) והחילונים (54%) ואחריהם בסדר יורד: המסורתיים הלא-דתיים (44%), החרדים (29%) והדתיים הלאומיים (25%).
71% מכלל הציבור סבורים כי רווח היום שיח מסית נגד אישים וקבוצות בציבור הישראלי. מפילוח לפי מחנות פוליטיים (מדגם יהודים) עולה כי 84% מהימין, 65% מהמרכז ו-52% מהשמאל מעריכים כי ראש הממשלה נתניהו הוא יעד להסתה במידה די רבה או רבה מאוד. כשמדובר בראש הממשלה החילופי ושר הביטחון בני גנץ שיעור הסבורים כך הוא נמוך יותר אך לא מבוטל כלל: 47% מהימין, 54 מהמרכז ו-53% מהשמאל חושבים שהוא יעד להסתה במידה די רבה או רבה מאוד.
קבוצות רבות בחברה הישראלית חשות כי הן יש הסתה נגדם. כך: ערבים: 70%, חרדים: 81%, אנשי שמאל: 86%, אנשי ימין: 67%. רק 12% מהציבור בישראל חושבים שרשויות החוק עושים עבודה טובה או מצוינת בטיפולן בגילויי הסתה.
הציבור הישראלי בכללותו מטיל את האחריות על הבערת שיח ההסתה בעיקר על ההנהגה הפוליטית מימין (31%) ואמצעי התקשורת (31%). פילוח לפי מחנות פוליטיים (מדגם היהודים) מספר סיפור מורכב יותר. הימין תולה בתקשורת את האשם המרכזי בהזנת שיח ההסתה (46%) ובמקום השני את ההנהגה הפוליטית בשמאל (21%). המרכז והשמאל מטילים את עיקר האשמה על ההנהגה הפוליטית מימין (44% ו-74%, בהתאמה). במרכז במקום השני במרכז ניצבת התקשורת (22%) ובשמאל – אנשים פרטיים ברשתות החברתיות (9%).
80% מהציבור היהודי בישראל מאמינים כי הדמוקרטיה היא מרכיב הכרחי בהגדרת הציונות כתנועה לאומית התומכת בקיומה של מדינה יהודית בארץ ישראל. כך חושבים 84% מהחילונים, 81% מהמסורתיים הלא דתיים, 76% מהמסורתיים הדתיים, 78% מהדתיים הלאומיים וגם 69% מהחרדים.
בציבור היהודי כמעט מחצית (46%) סבורים כי שתי ההגדרות של מדינת ישראל, יהודית ודמוקרטית, חשובות באותה המידה, 30% סבורים שההגדרה היהודית חשובה יותר ו-22% שההגדרה הדמוקרטית חשובה יותר.
הסקר נערך על- ידי מרכז גוטמן לחקר דעת קהל והמדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. בסקר, שנערך באינטרנט ובטלפון (השלמות של קבוצות שאינן מיוצגות כראוי במרשתת) בין התאריכים 14-15/9/2020, רואיינו 511 איש ואשה בשפה העברית ו-131 בשפה הערבית, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם 4.03%± ברמת ביטחון של 95%. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון סמית בהנהלת רפי סמית.
"זהו מצב מסוכן", אומר יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, "אנשים המרגישים קורבן להסתה ומצויים במגננה מתמדת עלולים להיות הרבה יותר תוקפניים. אז כהיום אנו חשים קיטוב ופילוג המתבטא באלימות ברחובות, ובלי ספק הסכנה לרצח פוליטי כנגד מפגינים היא מוחשית ואמתית. במצב המשברי בו אנו נמצאים, על המנהיגות הפוליטית, להפסיק להצית ולפלג ולממש את אחריותה להוריד את הלהבות".
דרור מורג, ראש המחלקה למפעלים ציוניים, ההסתדרות הציונית העולמית: "כשהציבור הישראלי מאבד אמון ברשויות החוק, כשהציבור הישראלי מאמין שההנהגה הפוליטית שלו היא האחראית העיקרית להסתה, כשהציבור הישראלי מאמין שרצח פוליטי הוא עניין של זמן – זאת קריאת השכמה למנהיגים שלנו, תתעוררו מיד – מדינת ישראל בסכנה. ככה בדיוק נראית התפרקות של מדינה דמוקרטית. לא כך חלמנו שתיראה המציאות".
פרופ' תמר הרמן, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה, מצביעה על כך ששיעור נמוך מקרב המרואיינים (10%) רואה ברשתות החברתיות את המקור העיקרי לשיח ההסתה. היא מוסיפה כי "התחושה הרווחת בקרב קבוצות רחבות כי הן קורבן להסתה מהווה גם תירוץ או הצדקה לחוסר רצונן לעשות חשבון נפש על תרומתן הן לשיח הפרוע. אם מסיתים נגדן, הרי שלכאורה לפחות אין בהן כל אשם. זה כמובן אינו נכון, אפשר להסית נגדך ובה בשעה שאתה תהיה גם מסית וגם אשם".
