בתוך קהל אלפי הדומעים שהילכו באיטיות אחר מיטתו של אותו צדיק, הצטופפתי גם אני, דמותו האצילית מלווה אותי בכל צעד שאני פוסע. בפעם הראשונה שזכיתי לחזות פניו הטהורות, למדתי ממנו פרק באהבת ישראל אמיתית, אשר אין אחד שזכה להיחשף לדמותו ולא יציין מידה זו אשר הייתה טבועה בו באופן מעורר התפעלות. גם חסידיו הרבים, אשר הסתופפו בצילו רבות בשנים מציינים בכל פעם מחדש מידה זו.
הייתי אז ילד בן 12, גדלתי והתחנכתי בבית חסידי אמיתי בעיר בני ברק, ואהבה מיוחדת הייתה לי, להתסתובב בין חצרות הקדוש ולחזות בפני הצדיקים, אלו אשר זכינו שקבעו את משכנם בעיר התורה והחסידות ואלו אשר באו לבקר בעיר.
באחד הימים, בעת סיום הלימודים בתלמוד תורה כאשר חברי מיהרו לבתיהם, פניי היו מועדות למקום אחר. הורי כבר ידעו שאאחר באותו היום, הן חתונה גדולה מתקיימת בעירנו, אחד מאדמו"רי העיר מחתן את בנו, והם ידעו שבוודאי אהיה שם לחזות במראות הקודש משובבי העין והנשמה.
כאשר הגעתי למקום לא נתנו לי להכנס לתוך האולם, אין צורך לתאר את גודל אכזבתי… אך לא וויתרתי. הסתובבתי מסביב לאולם עד שהגעתי לפתח ממנו נכנסו האדמו"רים והרבנים למקומם באולם. הצלחתי להתגנב פנימה, אך לא הייתה לי אפשרות להיכנס אל תוך האולם, רק לצפות מאחת מפינות בימת המזרח, לשם העזתי לעלות.
אדמו"רים רבים נטלו חלק בשמחה, ביניהם גם ה"סערטער רבי" זצוק"ל, וכאן מגיע סיפורי האישי אל נקודת החוויה הלימודית בדרכיהן של צדיקים. עם הופיעו בקודש, אזרתי אומץ ועליתי לבמה, עמדתי בביישנות על יד המדרגות והבטתי מהצד על המתרחש. כעבור דקות ארוכות, פנה הרבי זצוק"ל לעזוב את האולם, אני נותרתי לעמוד במקומי ידעתי שהרבי אמור לעבור שם, רציתי לראותו מקרוב… הרבי חייך אלי וליטף את פניי בחיבה.
איני יודע מהיכן הגיעה תעוזתי, אך בהבנתי הפעוטה הבחנתי כי הרבי נצרך לרדת מדרגות רבות, ואני הושטתי את ידי בכדי שהרבי ישען עלי. אין צורך להסביר כי אין בכוחו של ילד כה צעיר לשאת את הרבי, אולם הרבי החזיק בידי והחל לרדת את המדרגות. הרבי אשר סבל מבעיות ברגליו ירד את המדרגות בסבלנות, אך אחד הגבאים ניסה להזיז אותי כדי שהרבי ישען עליו ויוכל לרדת בנוחות, הרבי, לעומתו, לא הסכים למעשיו בשום אופן והמשיך לאחוז בידו כ'ארון הנושא את נושאיו'.
מיד לאחר מכן קלטתי מה עשיתי, הרגשתי נבוך ורציתי לברוח מהמקום. הרבי, ששם לב למבוכה שלי, תפס את ידי בחוזקה והודה לי במילים חמות ומחממות כשחיוך רחב נסוך על פניו.
"הרבי ירד את המדרגות בסבלנות". האדמו"ר זצ"ל בביקור בתל ציון
