ועדת הכספים קוראת להאריך את ביטול ההיטל להעסקת עובדים זרים

במהלך דיון בועדת הכספים שנערך לרגל יום החקלאות וההתיישבות, עלה כי ההיטל לא הביא לגידול בהעסקת עובדים ישראלים וכי הוא יהווה נטל כבד על החקלאים. במשרד האוצר טענו כי העסקת עובדים זרים זולה יותר, ובמשרד החקלאות טענו כי הדבר איננו נכון. נוכח הדברים, וכך שהוראת השעה הזמנית המקפיאה את ההיטל מסתיימת בסוף השנה, ציין יו"ר הוועדה כי יקדם את הצעות החוק הפרטיות הקובעות את הקפאת הצו ב-5 שנים נוספות, ובמקביל יפנה לשר האוצר

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני: "אפילו בתקופה של משבר כלכלי נורא כזה לא שמענו על נהירה של עובדים ישראלים לחקלאות, משרד האוצר רוצה את ההיטל כי הוא רוצה את הכסף, לא כי הוא רוצה לעודד עובדים ישראלים, שלא מגיעים לשם". שר החקלאות, אלון שוסטר: "האירוע בלתי נסבל במופרחות שלו, זה כמו לראות את אחד הבנים שלך כמעט מתבוסס בדמיו ולירות בו".

ועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני, קיימה היום (ג') דיון בנושא 'הארכת ביטול ההיטל על העסקת עובדים זרים בענף החקלאות', במסגרת ציון יום החקלאות וההתיישבות בכנסת. במהלך הדיון קראה הוועדה למשרד האוצר לבטל את ההיטל לגמרי, או לחילופין להאריך את הפטור הזמני לעניינו.

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני: "הניסיון של העסקת עובדים ישראלים בחקלאות באמצעות ההיטל לא צלח. החקלאים אינם אנשים עשירים שיכולים לממן את קופת המדינה, ביקשתי משר האוצר הקודם הארכה של ביטול הפטור על העסקת עובדים זרים. ההיטל בתוקף עד סוף 2020, יש חוק של חברי הכנסת אופיר כץ וקטי שטרית וכן חוק שלי, לבטל את הנושא, ואנחנו נדרשים לזה כעת".

ח"כ אופיר כץ: "פנו אלי בעניין חקלאים, פנה אלי יו"ר המועצות האזוריות, יחד עם חברתי קטי שטרית ניסחנו חוק המאריך את הוראת השעה ב-5 שנים נוספות, באוצר עובדים על הצעת החוק הזה, ניסיתי שהתשובה תהייה היום, אבל הכיוון לגבי ההארכה הוא חיובי, גם אם זה לתקופה קצרה יותר. אני מאמין ומקווה שבימים הקרובים נקבל אור ירוק להתקדם עם החוק".

ח"כ קטי שטרית: "בסופו של דבר הענף הזה חשוב מאוד, ראינו שבתקופה הזו במיוחד הוא מבטיח ביטחון תזונתי, ללא התוצר המקומי המצב היה הרבה יותר גרוע. יש מחסור בענף בעקבות מניעת כניסת עובדים לארץ ואי נהירה של ישראלים, לכן יש לתת לענף לעבוד".

ח"כ מיקי לוי: "הטלנו מס גולגולת, הגיע הזמן לבטל את המס הזה, יש להצביע על ביטולו ובזה נגמר העניין".

ח"כ רם בן ברק: "המס מיותר בכלל ובתקופה הזו במיוחד, שהענף הזה במשבר כבר כמה שנים. אין בחדר הזה אחד שרוצה שהילד שלו יקטוף עגבניות ולא ילמד באקדמיה. זו עבודה חשובה, אבל מי שבא לעבודה הקשה והסיזיפית, יש צורך בעובדים זרים. המס מייקר את העלויות לחקלאי, במה שמתגלגל בסוף לצרכן, זה לא ראוי, בטח ובטח לא בתקופה הזו".

ח"כ ניר ברקת: "באופן טבעי המס הזה מייקר את ההוצאות של החקלאי, הופך את העסק ללא כלכלי, או לחילופין מגלגל את העלויות לצרכן. אם רוצים לחלופין לקדם ישראלים, אז שיסבסדו עלויות של עובדים ישראלים. לצד זה יש לסבסד עלויות מים ושטח, על מנת שהחקלאים יוכלו להתחרות בייבוא חקלאי".

אבשלום וילן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל: ההיטל הזה של 10 אחוז, לאדם עם 10 עובדים זה 60 אלף ₪, לחקלאים שמרווחים 200-300 אלף ₪ מקסימום, תבינו מה זה.

יו"ר התאחדות האיכרים והמגזר העסקי, דובי אמיתי: "עשינו בדיקה לראות מה קורה במדינת העולם, אנחנו המדינה היחידה שמגבילה את כמות העובדים הזרים. אנחנו לא מצליחים לספק חלק גדול מהתוצרת, חקלאות בלי ייצוא לא תשרוד. על כל עובד זר יש 3.2 עובדים ישראל במעגל השלישי והרביעי, אם נאבד את העובדים הזרים בעבודות השטח, המעסיקים שמסביב ילכו ויפחתו גם הם".

שר החקלאות ופיתוח הכפר, אלון שוסטר: "האירוע בלתי נסבל במופרחות שלו, זה כמו לראות את אחד הבנים שלך כמעט מתבוסס בדמיו ולירות בו, הרעיון של לא לחדש את מה שהיה מובן מאליו לפני המשבר הזה, הוא פשוט בלתי הגיוני. יש כאן מבחינת האוצר הזדמנות ללכת ולייצר את זממו, כדי לייצר אווירה של לחץ כלפי העובדים הבאים אלינו מעבר לים. אנחנו לא מזהים ישראלים שבאים בהמוניהם שבאים לעבוד בחממות, אני מקווה ומצפה ומבקש מחברי הכנסת לסייע בכל דרך לעשות את המובן מאליו ולחדש את הפטור הזה".

במהלך הדיון צוין כי עלות ההכנסות בגין ההיטל על העסקת עובדים זרים, מוערך ב-150 מיליון ₪.

איציק דניאל, משרד האוצר: "הנושא הגיע לפתחו של שר האוצר בעקבות הצעות החוק, הנושא נידון אצלו, אנחנו מקווים שנדון גם בהיבטים המקצועיים, ההיטל נועד להשוות עלויות העסקה של עובדים זרים שזולה יותר מכוח ישראלי עפ"י נתוני הלמ"ס. החשש היה שיעדיפו להעסיק אותם על פני כוח ישראלי, נבחן אם ההיטל השיג את מטרתו. נביא את הדברים לשר האוצר על מנת שיכריע. אנחנו מחפשים את הכלים המתאימים כדי למשוך כוח אדם לענף שהתקשינו בכך בשנים האחרונות".

ד"ר אסף לוי, סמנכ"ל משרד החקלאות: "זה חד משמעית לא נכון. ל-2 העובדים משלמים מינימום על פי חוק, פנסיה על פי חוק, לזרים יש צווי הרחבה, נהפוך הוא העלות יקרה יותר, כי החקלאי נצרך להוצאות נוספות – ביטוח, מחייה, מגורים. לכן העלות גבוה יותר. זה בא גם בתפוקות, התפוקות של עובד זר גבוהות הרבה יותר. לכן אני לא מבין את הטיעון המקצועי.

ח"כ גפני: "אנחנו חודשים ארוכים בתקופת הקורונה, האם במשרד האוצר יכולים להצביע על עובדים חדשים ישראלים שהגיעו לחקלאות?"

ח"כ רם בן ברק: "יש מחסור של אלפי ידיים עובדות, אין לכם מושג מה קורה בשטח. תעבדו שבוע בחממה של פלפלים ותגידו אם צריך עובדים זרים או לא".

ד"ר לוי: "נתוני הלמ"ס לוקח גם את נתוני השכר של החקלאים עצמם, אולי זה מטה את הנתונים למעלה. עודדנו באלף ₪ לחודש מעסיקים שייקחו עובדים ישראלים ולקחו פחות מ-100 בשנה".

יו"ר הוועדה סיכם את הדיון: "אנחנו מבקשים לפטור את החקלאים מהיטל העסקה של עובדים זרים, נניח את הצעות החוק שיזמנו ובמקביל נפנה לשר האוצר. זאת לאחר ששמענו את עמדת משרד החקלאות, אין עלות גבוה יותר לעובד ישראלי מול עובד זר, אין תפוקה גבוה יותר של עובד ישראלי מול עובד זר. בתקופה של משבר כלכלי נורא כזה, אפילו עכשיו לא שמענו על נהירה של עובדים ישראלים לחקלאות, לו זה היה קורה אולי הייתה איזו הצדקה להשית היטל על עובדים זרים כדי לעודד ישראלים לעבוד, זה לא קורה. זו מציאות שהרבה שנים אנחנו רואים אותה -משרד האוצר רוצה את ההיטל כי הוא רוצה את הכסף, לא כי הוא רוצה לעודד עובדים ישראלים, שכן הם לא מגיעים לשם. זה לחורר עוד יותר את הכיס של החקלאים, לכן אני מציע שנניח את הצעות החוק, נבקש פטור מחובת הנחה, ובמקביל אדבר עם שר האוצר".

בהמשך קיימה הוועדה דיון לעניין התמיכות בחקלאים, יוזמתו של ח"כ רם בן ברק: רם, שפתח את הדיון: "ניסו בעולם את כל השיטות האפשריות לניהול החקלאות, כולם הגיעו למסקנה שחקלאות צריכה לקבל תמיכות, בגלל פגעי מזג האוויר, בגלל חוסר הוודאות. זאת נוכח הערך המוסף של החקלאות שהוא הרבה יותר גבוה מהעלות, הערך של הביטחון תזונתי של תושבי המדינה, של השבת המים לאדמה, של התיירות ואין ספור סיבות אחרות. לכן הגיע הזמן שלמדינת ישראל תהייה אסטרטגיה ברורה איך היא רוצה לתמוך המפעל הציוני העצום הזה של החקלאות".

במסגרת הדיון הציג משרד החקלאות נתונים, לפיהם התמיכה התקציבית בישראל בחקלאים עומדת על 2.7% מתקבולי החקלאים לעומת 10.3% במדינות ה-oecd, 7.8% בארה"ב, ו-15.8% באיחוד האירופי.

עוד הוצג כי בישראל מדיניות מכס נמוכה, וכי בניגוד למקובל לחשוב, מחירי הירקות והפירות הנמצאים בשימוש גבוה בישראל, נמוכים לעומת מדינות אירופה וארה"ב.