ועדת האיתור לתפקיד היועץ המשפטי של הכנסת המליצה היום (ראשון) על המשנה ליועץ המשפטי לממשלה רז ניזרי, היועצת המשפטית של ועדת כספים המכהנת גם כמ"מ יועמ"ש הכנסת שגית אפיק, היועץ המשפטי של ועדת החוקה גור בליי והיועץ המשפטי של רשות שוק ההון ברוך לוברט, כמועמדים הסופיים לתפקיד – כך דווח ב'וואלה'.
ההכרעה תעבור כעת ליו"ר הכנסת יריב לוין מהליכוד. גורמים בכנסת מעריכים בשיחה עם 'חדשות JDN' כי סיכויים גבוהים שלוין יבחר בעו"ד אפיק לתפקיד. לוין ידוע בשאיפתו להגברת המשילות והעצמת כוחו של הדרג הפוליטי לצד צמצום כוחה של מערכת המשפט, ולכן הסיכוי הוא כי יבחר במועמד שלא יהיה לעומתי כלפי הפוליטיקאים. על פי הדיווח של יקי אדמקר, גורמים בכנסת אמרו כי ייתכן והליך הבחירה ייתקע בשל פיזורה האופציונלי של הכנסת ה-23, והליכה לבחירות.
בראש ועדת האיתור עומד השופט בדימוס גרוניס וחברים בה הם נציב שירות המדינה פרופ' דניאל הרשקוביץ, נציג לשכת עורכי הדין עו"ד מימון טולדנו שהתמודד בפריימריז בליכוד, נציג הפקולטות למשפטים פרופ' מוחמד וותאד, דיקן בית הספר למשפטים במכללה האקדמית צפת, וכן יו"ר ועדת החוקה, ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה), יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה, עופר שלח (יש עתיד), ויו"ר ועדת הכנסת, ח"כ איתן גיזנבורג (כחול לבן).
שאר המועמדים שלא קיבלו את המלצת וועדת האיתור הם ישגב נקדימון, עו"ד פרטי שמכהן גם כיועץ המשפטי של חברת החדשות בערוץ 12; גיא בוסי, עו"ד פרטי ולשעבר היועץ המשפטי של יש עתיד; ימית קליין, היועצת המשפטית של עיריית חיפה; ד"ר אורי אהרונסון; פרופ' אברהם בל; עו"ד מיכאל בלום; עו"ד ליאור דהאן; עו"ד ערן יוסף ועו"ד אלדר דוכן, סגן בכיר ליועץ המשפטי במשרד האוצר לשעבר.
הכירו את המועמדים הסופיים
עו"ד רז נזרי מכהן כמשנה ליועץ המשפטי לממשלה לענייני ניהול ותפקידים מיוחדים וציבורי-חוקתי. לפני כן כיהן כמשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט פלילי). שימש בין השנים 2001–2011 כעוזרם וכעוזרם הבכיר של שלושה יועצים משפטיים – אליקים רובינשטיין, מני מזוז ויהודה וינשטיין. בדצמבר 2019 פורסם שנזרי דחה הצעה של שר המשפטים דאז אמיר אוחנה להתמנות לפרקליט המדינה.
עו"ד שגית אפיק מכהנת כיום כממלאת מקום היועץ המשפטי לכנסת מאז סיום כהונתו של היועץ הקודם עו"ד איל ינון וקודם לכן כיהנה כיועצת המשפטית של ועדת הכספים. בשנת 1999 החלה את עבודתה כעוזרת למשנה ליועץ המשפטי לממשלה, משנת 2001 עבדה בייעוץ המשפטי של ועדת הכספים של הכנסת, תחילה כעוזרת ליועץ המשפטי לכנסת ולאחר מכן כיועצת המשפטית של ועדת הכספים. במסגרת עבודתה טיפלה עו"ד אפיק, בין השאר, ב-18 חוקי תקציב וחוקי הסדרים. ב-2018 עלה שמה כמועמדת לתפקיד הממונה על שוק ההון, אך היא לא נבחרה לתפקיד זה. ב-5 במרץ 2020 מינה אותה יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, לממלאת מקום היועץ המשפטי לכנסת לאחר סיום כהונתו של איל ינון. ב-1 באפריל 2020 נכנסה לתפקידה, והמשיכה לכהן גם תחת כהונתם של בני גנץ ויריב לוין כיו"ר הכנסת.
עו"ד ד"ר גור בליי משמש כיום כיועץ המשפטי של ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת. ב-2010 מונה עו"ד בליי לכהן כעוזר המשפטי של יועמ"ש הכנסת דאז, עו"ד איל ינון. במסגרת זו הועסק כממונה על ייצוג הכנסת בערכאות. לפני כארבע שנים, בסיועו של עו"ד ינון, זכה ד"ר בליי במכרז פנימי לתפקיד היועץ המשפטי של ועדת חוקה. הוא השלים את לימודי הדוקטורט שלו באוניברסיטת קולמביה ועבד שנתיים במחלקת הלטיצגיה של אחד ממשרדי עוה"ד הגדולים בניו יורק.
עו"ד ברוך לוברט הוא היועץ המשפטי של רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון ושימש כסגן בכיר ליועץ המשפטי במשרד האוצר. בין השנים 2002 עד 2005 כיהן כעוזר המשפטי של השופט יעקב טירקל בבית המשפט העליון. בעל תואר ראשון במשפטים ותואר ראשון במחשבים, תואר שני במשפטים ותואר שני במינהל עסקים למנהלים; כולם בהצטיינות מאוניברסיטת בר-אילן.
מה זה תפקיד יועמ"ש הכנסת?
היועץ המשפטי לכנסת עומד בראש הלשכה המשפטית של הכנסת. מעמדו, תפקידיו והליך מינויו הוסדרו לראשונה רק בשנת 2001, עם הוספתו לחוק הכנסת. החוק נחקק תחת התפיסה כי היועץ המשפטי של הרשות המחוקקת צריך להיות מקביל ככל האפשר ליועץ המשפטי של הרשות המבצעת, הוא היועץ המשפטי לממשלה. על כן, נקבעו בחוק מספר הוראות הדומות להוראות לגבי היועץ המשפטי לממשלה, בנוגע לתנאי הכשירות, להליך המינוי ועוד.
תפקידיו של היועץ המשפטי לכנסת קבועים בסעיף 17 לחוק הכנסת: ייעוץ ליושב ראש הכנסת, לנושאי התפקידים בכנסת ולמוסדותיה בכל ענייני חוק ומשפט הנוגעים לסמכויותיהם ולתפקידיהם. ייעוץ לוועדות הכנסת בכל הנוגע להליכי החקיקה. ייעוץ לחברי הכנסת בכל עניין הנוגע לכנסת והנובע מחברותם בה. ייצוג הכנסת בערכאות. בשנת 2008 תוקן הסעיף העוסק בייצוג בערכאות, ונקבע בו כי בכל הליך שבו נדונה שאלת תוקפו של חוק, תוזמן הכנסת להשמיע את עמדתה. תיקון זה בא בעקבות פסיקת בג"ץ לפיה רק היועץ המשפטי לממשלה הוא שישיב בהליך זה.
החוק קובע כי רשאי להציג את מועמדותו לתפקיד מי שהוא אזרח ישראל ותושב ישראל, הכשיר לשמש כשופט בית המשפט העליון, ושלא היה פעיל פוליטי או חבר במפלגה בחמש השנים שקדמו להצגת המועמדות.
תקופת כהונתו של היועץ המשפטי עומדת על 5 שנים, אך יושב ראש הכנסת רשאי, באישור ועדת הכנסת, להאריך תקופה זו. סיום כהונתו של היועץ בטרם חלוף חמש השנים תיתכן אם התפטר, הגיע לגיל 65, או הועבר מתפקידו, באחת משלוש העילות הקבועות בחוק: אם הורשע בפסק דין סופי בעבירה פלילית (למעט עבירות קלות המפורטות בחוק), עשה מעשה שאינו הולם את מעמדו או שנבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו.
לצדו של היועץ המשפטי לכנסת משמש גם משנה ליועץ המשפטי, שמתמנה על ידי יושב ראש הכנסת לפי הצעת היועץ המשפטי לכנסת. מתוקף תפקידו עומד היועץ המשפטי לכנסת גם בראש הלשכה המשפטית של הכנסת. לשכה זו מורכבת מיועצים משפטיים של הוועדות השונות, מעורכי דין העוסקים בייצוגה של הכנסת בערכאות ומעורכי דין העוסקים בפעילותה המנהלית השוטפת של הכנסת בכל הנוגע לחוזים, מכרזים וכיוצא בזה.
