למרות ההסלמה הביטחונית והדרישה לדחות: חוקי הימין אושרו טרומית

למרות דרישתו של יו"ר כחול לבן בני גנץ כי בשל המצב הביטחוני יש להסיר מסדר היום את הצעות החוק להסדרת ההתיישבות הצעירה, ביטול חוק ההתנתקות ופסקת ההתגברות. בליכוד העלואת ההצעות להצבעה בקריאה טרומית. הצעות החוק אושרו בתמיכת המפלגות מגוש השינוי – תקווה חדשה וימינה.

תחילה אישרה מליאת הכנסת בקריאה טרומית את הצעת חוק יישום תכנית ההתנתקות (תיקון – ביטול סעיפי הפינוי ושינוי שם החוק), התשפ"א-2021 של חבר הכנסת מיקי זוהר. 42 תמכו מול 29 שהתנגדו וההצעה תועבר לוועדה המסדרת מאחר שטרם הוקמה ועדת חוקה. מוצע כי שם החוק ישתנה לחוק הפיצויים לנפגעי ההתנתקות וכי הסעיפים הנוגעים לביטול הזכויות בשטח המפונה והסעיפים הנוגעים לאיסור כניסה ושהייה בשטח זה – יבוטלו.

בדברי ההסבר להצעה נכתב: "שש-עשרה השנים שחלפו מאז אותה החלטת ממשלה, וחמש-עשרה השנים שחלפו מאז ביצועה, שמו ללעג ולקלס את יעדי ההתנתקות, והוכיחו שוב ושוב את נקודות הכשל שעליהן התבססה התכנית, את נפסדותה ואת הנזקים העצומים שגרמה לביטחון ישראל, לכלכלת ישראל וליחסי החוץ של ישראל. למעשה, המציאות הקשה שאיתה מתמודדת מדינת ישראל בזמן שחלף מאז שנת 2005 היא תמונת ראי מושלמת של מטרות התכנית וחזונה. במקום שיפור המציאות הנוכחית, הביאה התכנית לפגיעה אנושה במציאות הישראלית ביחס לכל אחד ואחד מהתחומים אותם ביקשה לשפר".

"משאף לא אחת מתכליותיה של תכנית ההתנתקות התממשה, ובשל כך שבמקום תועלת הביאה לנזקים עצומים, מתחדדת תובנת העוול שנעשה לאזרחים שהחוק הכשיר את פינויים ועקירתם. על כן מוצע בהצעת החוק לבטל חלקים בחוק יישום תכנית ההתנתקות, ובכך למחוק במידת-מה את הכתם הלאומי והמוסרי שזו הכתימה בבגד יומה של מדינת ישראל. מוצע להפריד באופן ברור בין החלקים בחוק שתכליתם היא פיצויי המתיישבים שנעקרו מבתיהם ואיבדו את נכסיהם ומטה לחמם, לבין הסעיפים שתכליתם פינוי התושבים ועקירתם."

בהמשך אישרה מליאת הכנסת בקריאה טרומית את הצעת חוק-יסוד: ההתגברות (תיקוני חקיקה) גם היא של חבר הכנסת מיקי זוהר, אליה הוצמדו הצעות דומות של חברי הכנסת שלמה קרעי ומיכאל מלכיאלי. 41 תמכו מול 30 מתנגדים וההצעה תועבר לוועדה המסדרת מאחר שטרם הוקמה ועדת חוקה.

לפי ההצעה, רק לבית המשפט העליון תהיה סמכות ייחודית לדון בתוקפם של חוקים ובהתאמתם לחוקי היסוד השונים. החלטה בעניינים אלו צריכה להתקבל בהרכב מלא של בית המשפט העליון ורק אם כל שופטי ההרכב הסכימו בבירור כי החוק הנדון סותר הוראה ששוריינה בחוק-יסוד. בנוסף, הכנסת תוכל לחוקק חוק שבית המשפט לא יוכל לבטל או לשנות אם החוק נחקק ברוב של חברי הכנסת ונקבע בו כי יהי תקף על אף האמור בחוקי היסוד. הוראה כזו תהיה תקפה עד לחלוף שנתיים מתחילת כהונת הכנסת שלאחר חקיקתה, והכנסת הבאה תוכל להחליט להאריכה לתקופה בלתי מוגבלת.

בדברי ההסבר נכתב: "אם תתקבל הצעת החוק, תימנע כניסתו של בית המשפט העליון אל תוך הוויכוח הפוליטי במדינת ישראל וכך יתחזק העיקרון הדמוקרטי לפיו כל רשויות השלטון במדינה כפופות לרצונו של הריבון, העם, ועקרון שלטון החוק בכל רשויות השלטון. קבלת הצעת חוק היסוד אף תוביל לחיזוק מעמדו הציבורי של בית המשפט העליון, הסובל בשנים האחרונות מירידה חדה באמון הציבורי בו בשל התערבותו בנושאי הליבה המצויים במחלוקת ציבורית בישראל והכרעותיו המנוגדות לחוקי הכנסת ולרצון העם."

לבסוף אישרה הכנסת את חוק הסדרת יישובים הנמצאים בהליכי הסדרה. הצעת החוק קובעת כי הליכי ההסדרה של רשימת ישובים ביהודה ושומרון שתיקבע במהלך הליך החקיקה, יושלמו תוך שנתיים מיום פרסום החוק. עד אז, אותם יישובים יקבלו את מלוא סל השירותים המוניציפליים, שירותי מים וחשמל, סיוע ותקצוב בהקמת תשתיות ומבנים ציבוריים, יותלו כל הליכי האכיפה והצווים המנהליים הקיימים לגבי הישובים שברשימה, ופעולות אכיפה של המנהל האזרחי לגביהם יבוצעו רק בהנחיה ישירה של רוה"מ או שר הביטחון ובאישור הקבינט. שר האוצר מורשה לערוב להלוואות למימון רכישת דירות בישובים אלה בתקופת הליכי ההסדרה.

בדברי ההסבר נכתב: "ממשלת ישראל החליטה להסדיר את מעמדם של מבנים ושכונות שהוקמו ביהודה, השומרון ובקעת הירדן במהלך עשרים השנים האחרונות. ואולם, ביצועה של ההחלטה מתמהמה, אף על פי שחלפו למעלה משלוש שנים מאז התקבלה ההחלטה. על מנת למנוע פגיעה מיותרת בתושבי השכונות והיישובים המיועדים להסדרה, המפורטים בתוספת של החוק המוצע, במהלך תקופת הביניים של ההסדרה, יש לעגן בחקיקה את מעמדם המיוחד, ובכך לאפשר לתושבים חיים תקינים ושירותים מוניציפליים מלאים כפי שמגיע לכל אזרח, וכן למנוע הריסות ופינויים מיותרים. כל זאת בשל רצון המדינה להביא להסדרת שכונות ויישובים אלה ולא להריסתם."