לפני עשור פרש העיתונאי יאיר לפיד מהגשת התוכנית המרכזית בערוץ 2 דאז והודיע על הצטרפותו לפוליטיקה. עשור אחר כך, אחרי שכיהן כשר אוצר, ח"כ פשוט וראש האופוזיציה, הוא הגיע לתפקיד שר החוץ וראש הממשלה החליפי – עם תצפית די בטוחה מצד אחד, אך מעורערת מצד שני, לעבר לשכת ראש הממשלה.
'חדשות JDN' במסע קצר בשבילי חייו הפוליטיים של יאיר לפיד, פעם נער הפוסטר של תושבי תל אביב, שגידל את עצמו על ברכי ההסתה והפילוג, ועד לימינו אנו – בו הוא מנסה לשכנע אותנו שהוא יהיה ראש ממשלה של כולם.
הכניסה לפוליטיקה ומשרד האוצר
בתשע"ב רשם לפיד את מפלגתו ברשם המפלגות בשם "יש עתיד – בראשות יאיר לפיד". כמה מפתיע, בהתאם לשם, בתקנון המפלגה נקבע שיושב ראש המפלגה יקבע את רשימת מועמדיה לכנסת, יחליט בסוגיות פוליטיות כגון הצטרפות לקואליציה, וליושב הראש המייסד (לפיד) מובטח תפקיד יושב הראש עד תום כהונתה של הכנסת העשרים – מועד שבהמשך עודכן לעד תום כהונתה של הכנסת העשרים ואחת, ולאחר מכן עד לתום כהונתה של הכנסת העשרים ושתיים. לפני כשנתיים הוארכה כהונתו בעוד 3 כנסות, עד לכנסת ה-25 ללא התמודדות. (למה בכל זאת ראינו אותו בשבוע שעבר מתמודד מול עצמו – בהמשך).
לפיד הגדיר את המפלגה שהוא עומד בראשה, כמפלגת מרכז שתדאג למעמד הביניים ומאמינה שיש לשנות את סדרי העדיפויות הנהוגים במדינה על ידי מתן דגש על חינוך חילוני, שינוי שיטת הממשל ומלחמה בשחיתות הציבורית. לפיד הצהיר, שיפעל לגיוס לצה"ל או לחלופין שירות אזרחי של כלל האוכלוסייה, במקביל להעלאת אחוז המועסקים בקרב חרדים וערבים.
בנוסף, הצהיר שיפעל לשינוי שיטת הממשל בישראל, בין היתר על ידי חקיקת חוק שיגביל מספר השרים ל-18 (כן, הוא צפוי לעמוד בקרוב באחת הממשלות המנופחות ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל, אבל הבטחות לחוד ומציאות לחוד), העלאת אחוז החסימה, שיפור השירות לאזרח וחיזוק שלטון החוק. תוכניתו המדינית אז כללה פינוי התנחלויות קטנות במסגרת הסדר שתי מדינות לשני עמים, שיכלול את סיפוח אריאל, גוש עציון ומעלה אדומים.
בבחירות שבאו אחר כך ניהל קמפיין בחירות סמי-אנטישמי תחת הסלוגן 'איפה הכסף?' עם רמז ברור לתשובה… המפלגה זכתה ב-19 מנדטים והפכה למפלגה השנייה בגודלה. עם הרכבת הממשלה חתם על הסכם קואליציוני מול הליכוד והתמנה לשר אוצר בממשלת נתניהו – תקופה שזכורה לכל קורא חרדי כאחת התקופות הקשות ביותר למגזר החרדי.
כשנתיים מאוחר יותר לא יכל נתניהו לשאת יותר את חברו הבכיר לממשלה ופיטר אותו בשידור חי ביחד עם יו"ר התנועה דאז ציפי לבני.
הטיסות באופוזיציה והחנופה לחרדים
בבחירות שלאחר מכן הוביל את מפלגתו למפלה של כמחיצת מכוחה וסיים עם 11 מנדטים בלבד. בניסיון לשפר את תדמיתו אז פעל להציג את עצמו כשר חוץ אלטרנטיבי, למרות שכיהן כח"כ מן השורה מול ראש האופוזיציה דאז יצחק הרצוג.
מרוב נסיעות בעולם הוא אף נקנס על ידי ועדת האתיקה של הכנסת בגין היעדרותו ממשכן הכנסת ב-32 מתוך 75 ימי הישיבות במושב החורף של שנת 2016. בניסיון לתרץ את המבוכה טען בפני מיזם מאה ימים של שקיפות כי רוב פעילותו היא בוועדת החוץ והביטחון ובעיקר בוועדת המשנה לשירותים החשאיים, שישיבותיה אינן מופיעות ברשומות – אך אז התברר שגם זה לא ממש מדיוק והוא הגיע לעשר מתוך 177 ישיבות במליאת וועדת החוץ והביטחון, ול-32 מתוך 98 ישיבות ועדות המשנה – הנוכחות הנמוכה ביותר בקרב חבריה.
באותה תקופה ניסה להתקרב לציבור החרדי, מתוך תקווה שאולי יתמכו בו יום אחד לראשות הממשלה. הוא אפילו הודיע שהוזמן לעשות שבת אצל הח"כ מש"ס דאז יגאל גואטה מש"ס בביתו בבני ברק, ונענה בחיוב.
בהזדמנות אחרת הגיע לכותל המערבי, חבש כיפה והתעטף בטלית טלית. "שנאה באה בקלות, אהבה בקושי. למה? מפני שהיא מכריחה אותנו לחשוב מחדש על כל האנשים האלה שנמצאים בצד השני", הסביר.
כבר אז הגיב יו"ר דגל התורה ח"כ משה גפני: "חוזר בתשובה צריך ללכת לישיבה לחוזרים בתשובה, צריך ללמוד שם. הוא צריך את החרדים לקואליציה, אנחנו לא נלך איתו". בהזדמנות אחרת ערך טקס 'הפרשות חלה'.
במהלך שיחה עם אזרחים שקיים אז, נשאל לפיד על עמדתו בכל הקשור להגברת ה"שוויון בנטל", לפיד הפתיע את מאזיניו והצהיר לראשונה כי "נושא השוויון בנטל לא יהיה על השולחן אם וכאשר נקים את הממשלה הבאה", לפיד הבהיר "אני אומר מראש, מה שבג"ץ יחליט מקובל עלי. אם בג"ץ יכריע בעדו – אקבל את זה".
אבל זה לא החזיק הרבה זמן. ועדת השרים לחקיקה אישרה יום אחד את החוק לביטול חובת לימודי הליבה במוסדות "הפטור" בחינוך החרדי, עובדה שגרמה ליאיר לפיד לשכוח את כל ניסיונותיו לשוב ולהתחנף לחרדים ולצאת שוב בסרטון הסתה נגדם. "יודעים מי יצטרך לפרנס אותם? יודעים מי יסחוב אותם על הכתפיים כל החיים?", שידר בסרטון שפרסם.
ואז הגיעו עוג שלל אירועים, ואז הקורונה פרצה לחיינו וללפיד פעם אחר פעם קפץ ה"טומי", עד לפעם הבאה בו ניסה להתחנף, וחוזר חלילה. לבסוף גילה שאפשר למצוא מלצר אחר שיגיש לו בקלות רבה יותר את ראשות הממשלה על מגש של ממצביעים מרומים.
4 בחירות וראשות ממשלה באופק
ואז חלפו כמעט 4 שנים, ממשלת נתניהו והחרדים התפרקה ויצאנו לסבב אחרי סבב של בחירות.
בסבב בחירות הראשון התאחד עם חוסן לישראל ותל"ם לרשימה משותפת בשם 'כחול לבן'. בהסכם האיחוד הוחלט כי אם תוקם ממשלה בראשות מועמד הסיעה, אזי בני גנץ, יו"ר מפלגת חוסן לישראל יכהן ראשון כראש ממשלה וכעבור שנתיים וחצי יחליפו לפיד. כחול לבן קיבלו בבחירות 35 מנדטים.
בתום כישלון הרכבת הממשלה יצאנו לבחירות לכנסת העשרים ושתיים, אז קיבלה 'כחול לבן' בהרכב דומה 33 מנדטים.
לקראת ההכרזה על הבחירות לכנסת העשרים ושלוש, הוסכם שגנץ יהיה מועמד הרשימה לראשות הממשלה, ללא רוטציה. גם בבחירות אלו, המפלגה המאוחדת שמרה על כוחה וקיבלה 33 מנדטים.
אבל אז קרתה הדרמה. גנץ רצה לחבור לנתניהו בשביל להקים ממשלת אחדות למאבק בקורונה, לפיד פסל את זה מכל וכל. הוא הודיע יחד עם משה יעלון על פרישת מסיעת כחול לבן והקימו סיעה משותפת בשם יש עתיד – תל"ם.
אחרי שנה וחצי של ותורים, לפיד חזר להיות בראש. אמנם ראש לשועלים אבל בראש. גנץ הצטרף לממשלה, והוא הסתפק אחר כבוד בתפקיד ראש האופוזיציה. מידי שני נשא נאומים חוצבי להבות במליאת הכנסת, עד שלבסוף הממשלה התפרקה.
לקראת הבחירות הרביעות כמעט ברצף, הודיע יעלון על סיום השותפות עם יאיר לפיד הוא נותר לבדו בראשות המפלגה. אבל סערה המערכת הפוליטית כשעפר שלח קרא לקיום פריימריז במפלגה, בהם ירוץ מול יו"ר המפלגה, יאיר לפיד. לאחר סירובו של לפיד פרש שלח מהמפלגה.
בבחירות לכנסת ה-24 השיגה יש עתיד 17 מנדטים והייתה לסיעה השנייה בגודלה אחרי הליכוד. לאחר שנתניהו כשל בניסיון להרכיב ממשלה, קיבל יאיר לפיד את המנדט להרכבת הממשלה – והשתמש בה להקים קואליציה צרה, אך בה הוא לא עומד בראשה אלא ברוטציה שנייה עם ראש הממשלה נפתלי בנט.
כעת, כשמעמדו איתן ומי שערער עליו חזר לפרשן בתקשורת, נאות היו"ר הבלתי מעורר להציע את עצמו לבחירה. המפלגה הודיעה על הקמת ועידת המפלגה הראשונה, שבה יבחר יושב הראש. אך לאחר שלא התמודדו מולו, זכה יאיר לפיד בהובלת התנועה שוב – ראש בראש מול עצמו. עד לפעם הבאה.
אדם כזה, עדיף שלא תסקרו!