מבהיל: אלפי סת"ם הודפסו על גבי קלף ונמכרו ככשרים

פרשה זו מתגלגלת תקופה ארוכה באחד מבתי הדין החשובים בירושלים: סופר שנודע בכתב ידו המרהיב עיצב את כתב ידו לפונטים. החשד שהתברר כנכון: הפונטים שימשו להדפסת ספרי תורה, תפילין ומזוזות על גבי קלף. המשמעות העכשווית: אלפי יהודים לא זכו בשבת האחרונה לקיים מצות עשה מדאורייתא של קריאת פרשת זכור.

שיחת הטלפון הראשונה שקיבלנו בפרשה החמורה הותירה אותנו המומים לחלוטין. התקשינו להאמין שמדובר בסיפור אמיתי. לא העלינו ולו לרגע אחד בדעתנו, כי ישנם יהודים המסוגלים להכשיל את הרבים באופן כה מזעזע. לגרום לאלפי יהודים בארץ ובעולם כולו שיהיו בגדר של "קרקפתא דלא מנח תפילין", ושבתיהם יהיו ללא מזוזות.

אם לא די בכל אלו, הרי אלפי יהודים לא זכו בשבת האחרונה לקיים מצות עשה מדאורייתא של קריאת פרשת זכור, שלא לדבר על מאות אלפי ברכות לבטלה. ואם לא די בכך, שורה ארוכה של סופרי סת"ם שכתבו ספרי תורה כשהם מסתמכים על "תיקון סופרים" שכתב אותו סופר, הוכשלו אף הם, לאחר שהתברר כי לא היה זה "תיקון סופרים" אלא שיבוש סופרים.

פרשת הסופר ש.כ. כבר מתגלגלת תקופה ארוכה באחד מבתי הדין החשובים בירושלים. החשד המרכזי שהועלה היה חמור ומבהיל. האיש שנודע בכתב הסת"ם המרהיב והמיוחד שלו, עיצב את כתב ידו לפונטים (פונט = צורת אות גרפית ב.י.ר.) וכן הדפיס מהדורה מיוחדת ומפוארת של "תיקון סופרים" עבור ציבור סופרי הסת"ם. עד כאן הכל טוב ויפה, אולם עלה חשד כי הפונטים הללו משמשים למטרה חמורה ביותר: להדפסת ספרי תורה, תפילין ומזוזות על גבי קלף. נחזור שוב על המילה: הדפסה!

דרכי הפעולה נחשפות

כיצד זה נעשה באופן מעשי? הסכיתו, קיראו והזדעזעו: במקום שכתיבת הסופר תהיה על גבי קלף חלק ומשורטט כהלכה, הרי שכתיבת הסופר נעשתה על גבי אותיות בהירות שהיו מודפסות על גבי הקלף. חשיפת הפרשה החמורה היא פרי עבודה מאומצת ומקצועית ביותר שנעשתה במשך תקופה ארוכה על-ידי ועד "לשכת הקודש" – למשמרת וחיזוק כשרות הסת"ם, בראשות הרה"ג רבי מנחם יהודה גרוס שליט"א, אשר הוקם בעידודו ובברכתו של רבינו מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א, ואשר נוהג לשאול ולהיוועץ רבות בכל ענייני הסת"ם עם מרן שליט"א, וזאת בעקבות הפירצה הגדולה של "דפוס משי", פרשה שנחשפה ע"י הועד לפני קרוב לעשור שנים.

עיקר פעילותו של הועד החשוב בשמירה וביצור חומות כשרות הסת"ם ע"י הסמכת סופרים ומגיהים, וכן בתיקון פרצות שמתעוררות לצערנו מעת לעת. בנוסף, קיים גם "בית הוראה" אשר הוקם אף הוא מכוח המלצה נדירה בכתב ידו של רבינו מרן שליט"א, שם ניתן מענה לשאלות של סופרים ושל הציבור הרחב. כן מוציא הוועד קבצים תורניים וחומר הקשור לחיזוק כשרות הסת"ם, ועוד כהנה מגוון פעילויות חשובות.

בשלהי קייטא דשנת תש"ע התבקש הוועד על-ידי הרבנים הגאונים היושבים על מדין בביד"צ שע"י ישיבת "אהבת שלום" בירושלים עיה"ק, לחוות את דעתם בכל הנוגע להבחנת יריעות ס"ת ומזוזה שנמסרו לידם. כבר בראשית הדברים ועוד בטרם נפרט את פרטי הפרשה, נדגיש ונציין את פסק ההלכה של רבינו מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א, אשר הורה שסת"ם שנעשו בכתיבה על גבי אותיות מודפסות הם פסולים לגמרי וכי אין לדון בדבר זה כלל. להלן נצטט מכתב מפורט בעניין זה.

כתיבת סופר על גבי אותיות מודפסות עם תגיהן, אינה דבר חדש. הדבר מצוי ונעשה לצורכי אומנות ועבודות יודאיקה. הדבר נעשה בשיטה הבאה: האומן מדפיס אותיות אפורות על-גבי קלף, כגון המזמור "למנצח" בצורת המנורה, ולאחר מכן עובר על הכתב המודפס עם קולמוס ברזל ודיו. התוצאה הנראית לעין, ואף לסופרים מומחים ומנוסים, היא ככתיבת סופר רגילה. רק מי שמתבונן היטב יוכל להבחין בקצוות האותיות בשיירים מהצבע האפור שהן חלק מהאותיות המודפסות, זאת מאחר שהסופר לא דייק לכסותן בדיו.

כאשר התבקש הוועד לבדוק את ספר התורה והמזוזה החשודים התבררו הפרטים הבאים, כפי שכתב הוועד בדו"ח מפורט לבית הדין; בכתיבה שלפנינו, האותיות תואמות זל"ז היטב להפליא. כמו כן, הרווח שבין האותיות והתיבות מדוייק וקבוע ואינו משתנה כלל, דבר שהוא בלתי אפשרי לסופר סת"ם להגיע לרמת דיוק כזו בכתיבה רגילה, גם אם הוא כותב באמצעות שולחן אור, שהאותיות משתקפות דרך הקלף, אם לא שיעביר קולמוסו על גבי אות המודפסת כבר על הקלף. כאן המקום לציין, כי השימוש בכתיבה ע"ג דפוס אינה נעשית בקולמוס קנה או נוצה, אלא בברזל וכדו' שאינו משנה את עובי קווי האות.

בהמשך הדו"ח נכתב עוד, כי ביריעות של ספר התורה שהובא לפניהם לבדיקה, יש אותיות שנשתייר בהן קצוות בהירים מהאות המודפסת. תופעה זו נמצאת בעיקר במקומות בהן קשה לכותב לכוון באופן מדוייק את מקום הנחת הקולמוס וסיומו ממש ע"ג האות המודפסת. להלן מספר דוגמאות: במקום בו מתחיל במשיכת גג האות, במקומות שצריך לעגל את האותיות, כגון: כ"ף למ"ד וכדו', בסיום ירכי האותיות ועוקצי האותיות, ראה עוקצי יו"די האל"ף שבכמה מקומות הן כפולים – האחד מראהו בהיר ומשנהו שחור ועוד כיוצ"ב בעוקצי עקב הבי"ת.

להלן שתי פרשיות תפילין של יד, שהניחום שני יהודים שונים במשך שנים. 

הפרשיות העליונות נכתבו כרגיל בכתב יד, על ידי הסופר הנ"ל. (ראו סוף שורה רביעית, שהסופר האריך האותיות במילים "יאכל את", כפי שמצוי בכתיבה רגילה)

ואילו הפרשיות התחתונות, "נכתבו" בתחבולה על גבי אותיות מודפסות כדוגמת גופן כתב יד הסופר הנ"ל! (ולדברי מו"ר מרן הגריש"א שליט"א, אף פרשיות ראשונות, אם נכתבו לאחר השניות, אף הן פסולים! ראה לשונו בציטוט מ"בלאנק" הרב פרידלאנדר).

להלן שתי מזוזות: 

המזוזה העליונה נכתבה כרגיל בכתב יד, על ידי הסופר הנ"ל.

ואילו המזוזה התחתונה, "נכתבה" בתחבולה על גבי אותיות מודפסות כדוגמת גופן כתב יד הסופר הנ"ל!

חשוב לציין, אף שבכתיבת סופר רגילה מצויה לפעמים תופעה של בהירות הנלווית לאות, והיא לחלוחית בהירה המקיפה את ריכוז הדיו שנמצאת בקו האות – אמנם לחלוחית כזו לעולם מקפת בשווה את ריכוז הדיו. ביריעות שנבדקו, הבהירות נמצאה באופן עקבי בצד אחד בלבד, ובאותן המקומות שציינו קודם, כך גם בחדות ולא בצורת התפשטות. קווי התגין נשארו בצורת דפוס, ועל העיגול שבראשיהן עבר הסופר בדיו, מאחר וכמעט בלתי אפשרי לעבור על קוי התגין ממש מבלי לצאת מהקו.

כאמור, אי אפשר להגיע לרמת דיוק כזו אפי' בכתיבה ע"ג שולחן אור, וכל שכן כשגב היריעה כהה מחמת שערות הבהמה, שאז ההשתקפות אינה טובה כל-כך, וקשה לכוון את הכתיבה ממש על גבי האות המודפסת. באחד המוצגים שאנו מפרסמים במסגרת כתבה זו (יריעה מס' 61 מתוך שתי יריעות שנמסרו לבדיקה עם גב כהה) כאן ניתן לבחון את רמת הכהות מאחורי שאר יריעות הספר, שכן דבר פשוט הוא אצל סופרים הכותבים באמצעות שקף ע"ג שולחן אור, לבחור יריעות עם גב בהיר ולא כהה.

הפרשיה החמורה והמזעזעת אינה נוגעת לאנשים אחדים. ממידע שהגיע לכותב השורות עולה, כי מדובר בעשרות רבות של ספרי תורה, מאות רבות של תפילין ואלפי מזוזות(!) – אשר נמכרו בארץ וברחבי העולם, בעיקר בניו יורק, מונסי, לייקווד, שיקגו, מקסיקו ומקומות נוספים. חומרת הבעיה נובעת גם מהעובדה, שאותם אנשים שילמו טבין ותקילין על ספרי התורה (לא פחות מארבעים אלף דולר לספר!) תפילין (אלף דולר) ומזוזות, והסופר וכל הסוחרים שמכרו את ספריו וככל הנראה גם אחרים שהשתמשו בפונטים של ש. כ. היו אמורים להודיע לכל הקונים שבידם ספרי תורה, תפילין ומזוזות פסולין, אך משמעות הדבר היא החזרת כל הכספים הרבים שקיבלו עבור הסת"ם.

כפי שציינו קודם, הורה רבינו מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א הלכה למעשה בענין הדפסת ספרי תורה והעברת דיו על גבי הכתב, והדברים מובאים במכתבו של הגאון רבי מרדכי פרידלנדר שליט"א, רב קרית שומרי החומות ברמת שלמה. "אבוא להביע עמקי צערי לכ"ת ולציבור הרחב אשר קדושת סת"ם נוגע ללבבם, על השערוריה הגדולה שנתפרסם לאחרונה שסופר סת"ם שחונן בכתב נפלא כותב זה כו"כ שנים בתחבולת כתב על גבי כתב, וכבר כתב כמה וכמה ס"ת והרבה תפילין ומזוזות בסגנון זה, והכשיל בזה עשרות ואפי' מאות אנשים תמימים רח"ל.

"והנה מיד שנודעתי והוכחתי על אמיתת השמועה הנ"ל בקשתי מרב גדול גמיר וסביר ודייקן גדול מוותיקי באי ביתו של הגאון האדיר הרב אלישיב שליט"א, שילך וישאל את פי הרב שליט"א על הנושא הזה, ותשובתו של הגאון שליט"א הי' בזה"ל: פשוט שאין לדון כלל בדבר הזה, ולא זה בלבד שמה שכתב בתחבולת כתב ע"ג כתב שהם פסולים גמורים, אלא אפי' כל מה שכתב הסופר זה באופן הכשר טעונים גניזה, הואיל מאז שהתחיל בדרך (הנלוזה כתעג"כ) שלו כבר אין לו שום נאמנות על שום עניני סת"ם, עכת"ד הגאון הרב אלישיב שליט"א. וכפי הנשמע הסופר הלזה עדיין מסתובב במדינות שבאמעריקא כמו שיקאגו וכדו' וממשיך בדרכו. ודבר שנוגע לחילול כבוד שמים ומכשול נורא חייבים לפרסם ולזעוק מרה עד לב השמים הכו"ח מתוך צער עמוק ולב נשבר שאחר כל היגיעות וכו' עדיין נמצאים במצב כזה".

כפי שציינו, כל הפרשה החמורה נחשפה במהלך דין ודברים בבית הדין של "אהבת שלום" בירושלים. רבני בית ההוראה "אהבת שלום" בראשותו של הגאון רבי יעקב הלל שליט"א, פרסמו מכתב נוקב על הפרשה: "אנו חתומי מטה, חו"ר בית ההוראה שעל יד ישיבת אהבת שלום ירושלים ת"ו, באנו להודיע בזה כי לאור בדיקות מקיפות באמצעות הגדלת האותיות ובדיקות מעבדות של מומחים וכו', שספרי התורה תפילין ומזוזות שהופצו ברבים על שם הסופר שמעון כהן הם מזוייפים משום כתב על גבי כתב, שהכתב התחתון הוא מודפס על ידי מחשב ועליו העביר קולמוס בדיו. ונעשה בערמה שהעין אינו יכול לראות הזיוף אלא על ידי הגדלת האותיות, ואז הכל ברור. ולהיות שרבים וחשובים מבני ישראל בכמה קהילות בעולם נכשלו בסת"ם אלו ומברכים ברכות לבטלה ואינם יוצאים ידי חובת המצוות, לכן מצוה לפרסם הדבר ברבים להסיר מכשול מבני עמנו".

גם חברי הבד"ץ של העדה החרדית פרסמו מכתב תחת הכותרת "להסיר מכשול בסת"ם" וכתבו את הדברים הבאים: "נתברר בפני הביד"צ שזה כמה שנים מפיצים ס"ת תפילין ומזוזות שפסולים בכתב ע"ג כתב – שהכתב התחתון מודפס ע"י מחשב, ונעשה בעורמה באופן שאי אפשר להכיר אותם אלא במעבדות, ורבים נכשלים בפסולי סת"ם המופצים כאן ובמדינות אחרות כארה"ב ומקסיקו בשם כתב של הסופר ר' שמעון כהן (כתב וואלי"ש), וצריכים להשגיח מאד כי המכשול רב מאד בזה. וצריך כל רב בישראל במקומו וקהילתו לפרסם את הדבר ולדאוג לתיקונו שלא יכשלו בפסול וברכות לבטלה וכו'".

מכתב הבד"ץ

הגאון רבי יעקב מאיר שטרן שליט"א, מו"צ בביה"ד של הגאון הגדול רבי שמואל הלוי וואזנר שליט"א, כתב מכתב בענין זה אל הרה"ג רבי דוד ליב גרינפלד שליט"א מייסד וראש משמרת סת"ם בארה"ב. "הנני בזה אודות הענין שחפץ כבודו לדעת, הואיל ולצערנו נודע ונתגלה דבר נורא ומבהיל שאחד מהסופרים שבארץ ישראל עשה תחבולה להדפיס סת"ם על קלף דרך המחשב, ואחרי זה הוסיף עליהם בחלק מהאותיות דיו דרך כתיבה כדי שלא יהיה ניכר הדבר שהוא מעשה דפוס, וכשראיתי בעיני הדבר נזדעזעתי ונחרדתי למכשול הגדול והעצום שנעשה עי"ז, שמאות ואולי אלפים של סת"ם יצאו מתחת יד הסופר הנ"ל שהם פסולים גמורים, ואין שום ספק שמצוה גדולה וחוב קדוש להודיע לכל אלו שיש להם סת"ם הנ"ל להודיעם שהם בכלל קרקפתא דלא מנח תפילין ואין להם מזוזה בבתיהם וכן בס"ת העולים מברכים ברכה לבטלה ר"ל".

מכתבו של הגרי"מ שטרן שליט"א

תיקון סופרים? שיבוש סופרים!

כבר אמרו חז"ל מגלגלין זכות על-ידי זכאי וחובה… תקלה חמורה נוספת שיצאה ע"י הסופר ש.כ., מקורה  ב"תיקון סופרים" שיצא תחת ידו עם שני שמות שצויינו כ"חול" במקום "קודש". סופר זה מוכר מזה למעלה מעשר שנים "תיקון סופרים" בצורה של "שקפים", ונקראו על שמו. שקפים אלו מאוד פופולאריים, לאור הכתב המרהיב ביופיו.

כפי שציינו במאמר, צורת העבודה בשקפים נעשית בשיטה הבאה: הסופר מניח את השקף על שולחן אור, ועליו הוא מסדר את הקלף. האותיות המודפסות שע"ג השקף, משתקפות מבעד לקלף, ומנחות את הסופר בכתיבתו. חשוב לציין, כי מבחינה הלכתית אין בכך כל בעיה, ואדרבה, בדרך זו פוחתות תופעות של כתיבה לא נכונה, כגון אותיות ומילים חסרות ויתרות ומוחלפות. שיטה זו גם מסייעת לשיפור הכתיבה, מאחר ואין צורך להאריך אותיות ועוד כיו"ב.

בשקפים שמכר ש.כ., היו מודפסים אותיות ס"ת בגופן כתב ידו – וכפי שציינו במאמר, הרי שבאמצעות גופנים אלו נעשה שימוש להדפסת הסת"ם על גבי קלף והעברת דיו עליהם. וכדרכם של תיקונים, גם ציין ליד כל שם, אם הוא קודש, חול או ספק. ממידע שהגיע לידינו עולה, כי מאות ספרי תורה נכתבו על פי תיקון שקף זה, ונמכרו בכל רחבי העולם.

מבדיקת "תיקון הסופרים" שלו התגלה, כי הוא ציין "שם חול" ליד שני שמות שהם קודש ודאי, שניהם בפרשת האזינו: הראשון – "ויטש אלו-ק עשהו" (לב, טו); והשני – "ותשכח ק-ל מחללך" (לב, יח). להלכה, שם קודש שכתבו הסופר כשאר תיבות שבס"ת הרי הוא פסול, וגם אם קידש כל האזכרות שבס"ת בתחילת כתיבתו, לא יועיל כלום, כיון שחשב ש"שם" זה הוא חול.

מלבד הקלקול הגדול והמכשול שעשה הסופר הנ"ל בהוציאו "תיקון סופרים" לא מוגה ועשאו ללא שום בקורת, הרי בפועל הוא הפך ל"שיבוש סופרים". בענין זה, לא יועילו לו טענות שכביכול הטעוהו סופרים חשובים וכו', שכן מובא בפתחי תשובה יו"ד סי' צט ס"ק ה': "המסופק באיזה הוראה, ובמקום לשאול לבעלי הוראה מפורסמים הלך ושאל ללומדים, הרי"ז מזיד ולא שוגג!"

יחד עם זאת חשוב להדגיש, כי האחריות המעשית לתיקון ספרי התורה הפסולים – רובצת גם ובעיקר על כתפי הסופרים שכתבו עפ"י השקפים הללו, וזאת מהסיבות הבאות: א. העובדה שהעתיקו מ"תיקון" לא מוסמך. ב. רק הם יודעים למי מכרו את ספרי התורה הפסולים. לאור הדברים הללו, חייבים כל הסופרים שעשו שימוש ב"תיקון סופרים" של סופר זה, להודיע לכל מי שקנה אצלם ספר תורה שהוא פסול לכל השיטות! אמנם ישנה תקנה כדי להכשיר את ספרי התורה, על-ידי קילוף שמות אלו, וכתיבת השמות שוב כראוי לשם קדושת ס"ת ולשם קדושת השם. (ומובא בפוסקים, שאפילו אם הסופר עצמו שכתב ס"ת זה בא ומתקן, חייב לומר שוב שמתקן לשם קדושת ס"ת, ולא יועיל אמירה ראשונה שאמר, כיון שכבר סילק דעתו מס"ת זה כאשר מסרו לקונה, ומעתה חייב לקדש שוב הס"ת, מלבד מה שמקדש גם השמות).

לא רק הבדיקות שפורטו במאמר הוכיחו כי אנו עוסקים בהדפסת האותיות על גבי הקלף. סוחר רצועות מירושלים, ר' דוד אריה קליין והכימאי ר' ד"ר צבי שקדי, מדען וחוקר מוסמך ממכון ויצמן למדע, חברו יחד כדי לבדוק בתנאי מעבדה את המזוזות החשודות בכתיבה על גבי דפוס. גם כאן לא נוכל להביא בפני הקוראים את מכלול המימצאים, ונביא רק כמה מהן באופן תמציתי. התוצאות מדברות בעד עצמן.

המילה "ובשכבך" נגזרה מהמזוזה החשודה (התמונה הבהירה: "ובשכבך") והושרתה למשך כ-15 דקות בתוך תמיסת חומר כימי (DMSO – Dimethyl Sulfoxide), אשר בתכונתו להמיס ולפרק את החומרים המרכיבים דיו סת"ם (שהם: קומא עפצים וקנקנתום), אבל מרכיבי צבע אחרים, כגון צבע כימי הבא ממדפסת, אינו מפרק. והנה, לאחר ההשריה וניגוב הדיו שנמס מעל גבי הקלף, אכן נשארו בבירור האותיות המודפסות על הקלף, אותיות אלו שכוסו בתרמית עם דיו סת"ם (תמונות כהות: "ובשכבך", "בכל לבבכם").

על משמר הסת"ם

וועד "לשכת הקודש" מפרסם מעת לעת קובץ ובו מספר מדורים חשובים ומעניינים בתחום הסת"ם, כאשר מעל לכל רואים בוועד חשיבות ראשונה במעלה לעמוד על המשמר, לעורר ולהתריע על כל פרצה ומכשול בנושאי מלאכת הסת"ם, אשר בגלל ההתפתחות הטכנולוגית המואצת בדורנו, מופיעים חדשים לבקרים עזרים שונים ומשונים ושיטות חדשות הבאות להקל במלאכת הסת"ם.

בשערי אחד מגליונות הוועד, פורסמו כמה המצאות חדשניות ו"פטנטים" שונים שמצא ה'בעל דבר' לשנות באופן ובדרך הכתיבה, דברים שלא שיערום אבותינו, מיני קלפים שעברו תהליכי עיבוד וגירוד מחודשים, סת"ם שנעשו בדפוס ע"י מכבש דפוס ידני או דפוס-משי, תוכנות מחשב חדשות המתיימרות לבדוק ולהגיה סת"ם, הצעה לכתיבת ספרי תורה מהירים ע"י סופר סת"ם, ושיפור צורת נוי הכתב ע"י גויים בסין, מזרקים ומטפי דיו ממינים שונים ומשונים המכונים בפי יוצריהם "קולמוסים", בתי מזוזה אלקטרוניים המשמיעים קול ברכה בעת הנגיעה בהם.

כן נעשה לא מכבר ניסיון לחדש שיטות כתיבה שונות ל"טובת" הסופר להקל עליו מלאכת הכתיבה, ע"י הכנת שבלונה בעלת צורת אותיות מחוררת כתבנית עמוד של ס"ת, וה"סופר" מעביר קולמוס בחללי האותיות ע"ג הקלף, ואין צורך להרחיב את הדיבור מדוע אופן זה פסול מכתיבת סת"ם, כך גם בענין הדפסת סת"ם בדפוס משי, כאשר המדפיסים עדיין מוכרים את תוצרתם על אף מחאת כל גדולי הפוסקים שליט"א שפסלו מעשיהם ומחו נמרצות על מעשיהם אשר לא יעשו, ועוד חידושים והמצאות בעיבוד ובייצור הקלף, בתי התפילין והרצועות.