השר לשעבר בנימין בן אליעזר הלך היום לעולמו בגיל 80. בן אליעזר אושפז לפני עשרה ימים בבית החולים אסף הרופא שבבאר יעקב, לאחר שחש ברע ובהמשך חלה הרעה במצבו. הוא נפטר במרכז הרפואי איכילוב, משם נמסרה הודעה רשמית על פטרתו.
הוא נולד בעיר בצרה בעיראק בשם פואד שעוברת עם עלייתו ארצה לשם בנימין. בשירותו הצבאי הגיע עד לדרגת תת אלוף, ואף היה מתאם פעולות הממשלה בשטחים במשך כשנתיים, עד לפרישתו הסופית אל החיים הפוליטיים. לאחר שירותו הצבאי, נבחר כחבר הכנסת וכיהן בה בשנים 2014-1984. היה שר במספר ממשלות ישראל ובמגוון תפקידים: שר הבינוי והשיכון, שר התקשורת, שר התשתיות הלאומיות ושר התעשייה, המסחר והתעסוקה.
בשיא פעילותו הפוליטית, בשנים 2003-2001 כיהן כשר הביטחון ובשנים 2002-2001 עמד בראש מפלגת העבודה. תקופתו כשר הביטחון הייתה תקופה של פיגועים קשים, והסלמה במלחמה שבין מדינת ישראל ובין הפלסטינים, המכונה "האינתיפאדה השנייה". שרון עלה לשלטון על רקע ציפיות לנקיטת קו תקיף. ישיבת מפלגת העבודה בממשלה, ובמיוחד ישיבתם של פרס ובן אליעזר בתיקי מפתח, סייעו לשרון למנוע מתקפות על צעדיו בזירה הבינלאומית ומחוגי השמאל. כלפי מפלגתו הציג עצמו שרון כמי שרוצה לנקוט בצעדים כגון "גירוש ערפאת" אך נבלם על ידי אנשי השמאל בממשלתו. ההסלמה הגיעה לשיאה בפיגוע במלון פארק ובמבצע חומת מגן שבא בעקבותיו באפריל 2002. פעולות צבאיות, שכללו כניסות ל"שטח A", וחיסולים המכונים "סיכול ממוקד" נוהלו על ידי שרון, בן אליעזר והרמטכ"ל שאול מופז, תוך הסכמה ציבורית רחבה.
בחודש ספטמבר 2001 התמודד על משרת יושב ראש המפלגה, אל מול אברהם בורג. הבחירות מקדימות נותרו ללא הכרעה תוך חשד כבד לזיופים, ותחת צל של פרסומים (שאחר כך הוכחו כמסולפים) על שחיתויות של מי שהיה יושב ראש הכנסת, בורג. בחודש דצמבר של אותה שנה נערך סיבוב נוסף ב-51 קלפיות שנחשדו בהיותן מזויפות. בבחירות אלו זכה בן אליעזר ברוב הדרוש ונבחר ליושב ראש. נקבע כי המינוי הוא זמני, וכי ייערכו בחירות נוספות בשנת 2002, לקראת התמודדות בבחירות הכלליות. ישיבתה של מפלגת העבודה בממשלת האחדות לא הייתה מקובלת על יוסי ביילין וחיים רמון, שנותרו מחוץ לממשלה, והביעו את אי שביעות רצונם מתפקודה. במיוחד בלטה ביקורתו של רמון כלפי בן אליעזר בשל אי בנייתה של גדר ההפרדה.
באוקטובר 2002, בעקבות הצעת תקציב המדינה לשנת 2003, תקציב לו התנגדה מפלגת העבודה בנימוק שהוא מנוגד לעקרונות המפלגה והבטחותיה לבוחר, הוביל בן אליעזר לפרישת מפלגת העבודה מהקואליציה. מצבו בתוך המפלגה פנימה הלך והחמיר. בבחירות הפנימיות שהתקיימו לאחר מכן, התמודד בן אליעזר מול עמרם מצנע ומול רמון. ניצח מצנע. מצנע הוביל את המפלגה לכישלון בבחירות הכלליות שהתקיימו ב-28 בינואר 2003, ולישיבה באופוזיציה.
באוגוסט 2013 הצהיר בפני חברי כנסת על כוונתו להתמודד על תפקיד נשיא המדינה וביקש את תמיכתם. בפברואר 2014 החליטה סיעת מפלגת העבודה שבן אליעזר יהיה המועמד הרשמי של המפלגה בבחירות לנשיאות ישראל. ב-27 במאי 2014 הכריז מועמדות לבחירות לנשיאות שיתקיימו ב-10 ביוני. ארבעה ימים לפני הבחירות זימנה אותו המשטרה לחקירה באזהרה, בחשד שקיבל בניגוד לחוק כספים למימון רכישת ביתו ביפו מאיש העסקים אברהם נניקשווילי. בעקבות זאת הודיע ב-7 ביוני על פרישתו מהבחירות לנשיאות.
ב-11 בדצמבר 2014 הודיע בן אליעזר על פרישה מהחיים הפוליטיים, אותה נימק בהרעה במצבו הבריאותי. בדצמבר 2015 הוגש כתב אישום נגד בן-אליעזר באשמת שוחד, מרמה והפרת אמונים, עבירות מס והלבנת הון על פי כתב האישום, דרש וקיבל שוחד מאנשי עסקים בעד פעולות הקשורות בתפקידיו כשר, כמו כן מסר הצהרות הון כוזבות ליו"ר הכנסת, לא הגיש דוחות כמתחייב על פי פקודת מס הכנסה, פעל במרמה כדי להתחמק מתשלום מסים, והלבין כספים. בפברואר 2016 החל משפטו. ביולי 2016 צוטט עורך דינו בדיון בעניינו: "בן אליעזר במצב סופני, הבנאדם גמור, מת, הוא לא יכול לבוא לדיון, הוא עומד למות בימים הקרובים".
יו״ר הכנסת, יולי (יואל) אדלשטיין, ספד לשר הבטחון לשעבר, בנימין (פואד) בן-אליעזר: ״תרומתו האדירה של בנימין בן אליעזר לישראל ולבטחונה לא תסולא בפז. פואד הקדיש את מירב ומיטב שנותיו למען ביצור העם היהודי במולדתו והיה קול חשוב ודומיננטי בחיינו הציבוריים במשך שנים רבות. לצד חוש ההומור הייחודי שלו, תחקק דמותו עוד זמן רב כאישיות מיוחדת במינה. אני מרכין ראש ושולח תנחומים כנים למשפחתו ולמוקיריו הרבים, בשמי ובשם כנסת ישראל. יהי זכרו ופועלו ברוך״.
