בתקופה האחרונה בולטת עוצמתה הגוברת של הזרוע הצבאית בחמאס, על חשבון הזרוע המדינית הוותיקה, שבמשך שנים ניווטה את התנהלות הארגון ברצועה, גם אם לא הצליחה לאכוף את מרותה באופן מוחלט על פעילי הטרור. על פי ידיעה שפרסם בסוף השבוע העיתון הסעודי א־שרק אל־אווסט, היוצא לאור בלונדון, רושמת הזרוע הצבאית הישגים בבחירות הפנימיות בעזה, על חשבון הזרוע המדינית.
הפרשן הצבאי עמוס הראל כותב כי את מגמת ההתחזקות בכוחה של הזרוע הצבאית מובילה דמות חדשה יחסית בצמרת: יחיא סנוואר, ששוחר מהכלא הישראלי בעסקת שליט באוקטובר 2011. סנוואר מתואר כעת כאיש החזק בזרוע הצבאית וכמי שכבר הצליח לעקוף, בהשפעתו ובמעמדו, את שני הבכירים האחרים בהנהגת הזרוע, מוחמד דף ומרוואן עיסא. בכיר נוסף, אחמד ג'עברי, שתואר בעבר כרמטכ"ל חמאס, נהרג בפעולת התנקשות ישראלית ברצועה, בפתח מבצע עמוד ענן בנובמבר 2012.
מאז ממלא דף, שיצא בשן ועין מסדרת התנקשויות ישראליות, את עיקר הפעילות הצבאית. סנוואר מעורב יותר גם בתחום הפוליטי, עד כדי כך שמקורות ביטחוניים בישראל מתארים אותו כראש האגף הנצי בהנהגה העזתית, בלי לדבוק עוד באבחנות שהיו שרירות שנים, בין הדרג המדיני לצבאי בחמאס. סנוואר, בן 55, גדל במחנה הפליטים חאן יונס במרכז הרצועה, באותה שכונה שבה גדל בכיר הרשות לשעבר מוחמד דחלאן. הוא היה מהפעילים הראשונים של גדודי עז א־דין אל־קסאם, הזרוע הצבאית שהוקמה בתחילת האינתיפאדה הראשונה. ב–1989 נשפט למאסר עולם על ידי ישראל, בשל רצח פלסטינים שחשד בהם בשיתוף פעולה.
אחיו הצעיר, מוחמד, שימש מפקד גזרת חאן יונס. האח היה מעורב בפעולה שבה נחטף גלעד שליט ביוני 2006, שהביאה כעבור חמש שנים לשחרורו של יחיא. בכלא נפחא ריכז סביבו יחיא סנוואר פעילים הנאמנים לו. שניים מהם, ששוחררו עמו, תופסים כיום תפקידים מרכזיים במנגנוני הביטחון של חמאס: רוחי מושתהא מחזיק בתיק האסירים; תופיק אבו־נעים הוא ראש מנגנון ביטחון הפנים ברצועה. סנוואר מכתיב את הקו הנוקשה של חמאס גם במו"מ על חילופי השבויים. מיד עם שחרורו ב–2011 הבטיח סנוואר, בעצרת בעזה, כי לא ישקוט עד שיביא לשחרורם בכוח של כל אסירי הארגון בישראל.
לפי הפרטים הדולפים בעקיפין מהמו"מ נראה, שסנוואר וחבריו מבקשים לחלץ מישראל ויתורים כבדים יחסית: תחילה שחרור 56 מחבריהם, משוחררי שליט בגדה המערבית, שישראל שבה ועצרה אחרי חטיפת שלושת הנערים בגוש עציון ביוני 2014; ואחר כך ניסיון להביא לשחרורם של אסירים נוספים. בתחילת החודש הזה דווח בתקשורת הערבית שחמאס דחה באחרונה הצעה ישראלית חדשה, שאמורה היתה להביא להתקדמות במגעים. פלסטינים שנפגשו עם סנוואר מתארים אותו כאדם קיצוני אפילו במונחי ארגונו, וכמי שמדבר במושגים אפוקליפטיים על מלחמה נצחית בישראל.
במקביל, נראה כי בישראל החליטו להילחם בו ולעלות מהארכיון סיפור שאינו מחמיא לו, בלשון המעטה. המשרד לתיאום פעולות הממשלה בשטחים השיק בסוף השבוע האחרון אתר חדש בשפה הערבית, שם פרסמו תחת הכותרת "הסוד שארגון הטרור, חמאס, מעוניין שייקבר לעד", "כיצד הוביל מאבק כוחות מר בהנהגת חמאס בעזה להוצאתו להורג של אחד ממפקדי השטח הבולטים שלה".
בכתבה מתואר כי כשנה לאחר הוצאתו להורג של מחמוד אשתיווי, מפקד שטח מרכזי של חמאס בעיר עזה, נחשף הסיפור האמיתי מאחורי הפרשה: מאבק כוחות מר בצמרת חמאס, שבמוקדו יחיא סנואר, ראש המחנה הקיצוני בחמאס, הוביל למהלך חסר תקדים. "רוח הרפאים" של אשתיווי צפה ועולה מחדש על רקע הבחירות להנהגת חמאס שהחלו באחרונה, במסגרתן עולה אפשרות לחיזוק כוחו של סנואר. מה שהיה אירוע קיצוני וחריג עלול להפוך תחת שרביטו של סנואר לשגרה אלימה בחמאס בפרט וברצועה בכלל.
על פי המתואר באתר זה, יחיא סנואר וקבוצת נאמניו, רובם מפקדי חטיבות בזרוע הצבאית, הוטרדו מהגישה הישירה והביקורתית של המג"ד העולה ומקשריו ההדוקים מדי, לטעמם, עם צמרת החמאס ברצועה. אשתיווי התריס במיוחד נגד בכירים ממנו שעמדו בראש מחנה הנאמנים של סנואר ובראשם עז אל-דין חדאד, מי ששימש כמח"ט דרום העיר עזה ומפקדו הישיר, וראיד סעד, בעבר מח"ט צפון העיר עזה וממייסדי המערך הארטילרי של החמאס. אותו המג"ד והעמדות שהעז להשמיע הצטיירו כאתגר חמור מבחינת סנואר ואנשיו, אתגר שיש למצוא כל דרך לסלקו.
המידע חושף גם את ההדים הרמים שעורר המהלך בתוך חמאס, ואשר השלכותיו נמשכות עד ימים אלה. בדיונים פנימיים טענו בכירים בחמאס כי האירוע צפוי לפגוע בדימוי ארגון בעיני הציבור, וזאת בתקופה שבה ממילא היא נתונה בשפל בשל המצוקה האזרחית ברצועה. בכירים אחרים תקפו את הדיקטטורה המתפתחת בתנועה ואת רמיסת עקרון "הקונצנזוס" (איג'מאע), שלאורו מתקבלות ההחלטות האסטרטגיות, וקולות נוספים מחו על שלא נערך לאשתיווי הליך משפטי תקין. הדיון בנושא אשתיווי דעך בהדרגה, אולם לא החשש המקנן בקרב רבים בתנועה מהתחזקות כוחו של המחנה הקיצוני בהנהגת סנואר.
בהמשך מתארים באתר את מעצרו ואת ההפגנות שהתקיימו ברצועה בקריאה לשחרורו. משך כמעט שנה הוחזק מחמוד בכלא החמאס. אולם אז בפתאומיות וללא כל סימנים מקדימים, הוכרז בבוקר בהיר על הוצאתו להורג. ההודעה שפרסמה הזרוע הצבאית של התנועה ב-7 בפברואר 2016 הייתה רשמית ולקונית. הוצאתו להורג כך נטען הייתה בשל "סיבות ביטחונית ומוסריות". ים השמועות שפשט ברצועה בשבועות שלאחר מכן העלה מגוון סיפורים: החל משחיתות, וכלה בטענה שהפכה ל"נרטיב הלא רשמי" של ההוצאה להורג, בדבר היותו של אשתיווי סוכן של השב"כ. במסגרת זאת, נטען כי אשתיווי דיווח לשב"כ על מקום המצאו של דף במהלך מבצע "צוק איתן".
"סיפור הוצאתו להורג של אשתיווי, כך מוסרים גורמים ברצועה, אינו שייך לעבר, אלא נטוע עמוק במציאות העכשווית. ערב תהליך הבחירות הפנימי להנהגת חמאס, שצפוי להיערך בחודשים הקרובים, שבה ועולה "רוח הרפאים" של אשתיווי ומתריעה מהתחזקות קולות קיצוניים שעלולים לסחוף את התנועה ועמה את הזירה הפלסטינית כולה בהרפתקאות הרסניות", נכתב באתר מתפא"ש.
לדבריהם, "החשש מהצלחה אפשרית של יחיא סנואר אוחז ברבים במערכת הפלסטינית ומחוץ לה. תרחיש שבו יחזקו הוא ונאמניו את כוחם בתנועה בעקבות הבחירות, מדיר שינה מעיניהם של רבים בהנהגת חמאס, אך גם ברשות ובקרב גורמים ערביים בעלי השפעה על הזירה הפלסטינית, ובראשם מצרים, ירדן ואף קטר, מעניקת החסות הוותיקה של ארגון הטרור. זיכרון הגידופים חסרי התקדים של נשות משפחת אשיוותי נגד בכירי החמאס רודף את הארגון גם כיום, ומעורר פחד שמא ייהפכו להמון שיתייצב ברחובות נגד חמאס בדרישה להפלת שלטונה".
די לשוחרר מחבלים