מפגש "מועצת האסוציאציות" של ישראל והאיחוד האירופי, הגוף המנהל את הקשרים בין שני הצדדים, יתקיים ב-28 בפברואר בבריסל – כך סיכמו בימים האחרונים שני הצדדים, במה שמסמל התקרבות נוספת בין ישראל לאיחוד האירופי.
אריאל כהנא חושף במקור ראשון כי מדובר במפגש ראשון אחרי חמש שנים של הגוף הזה, שתפקידו כאמור לנווט את הקשרים בין בריסל לירושלים. קיומו מלמד על המגמה המחודשת באיחוד לשיפור היחס עם ישראל, וזאת חרף ביקורתה של בריסל על המדיניות הישראלית ביהודה ושומרון.
את ירושלים יצג במפגש השר לפיתוח אזורי, צחי הנגבי. בצד השני תהיה נציגת האיחוד פדריקה מוגריני, הממונה על קשרי החוץ של הגוש היבשתי. בשני הצדדים הגדירו את כינוס "מועצת האסוציאציות" כ"חזרה לשגרה", אחרי שנים שבהן ההתקפות החריפות של האיחוד האירופי על מדיניות ישראל ביהודה ושומרון הובילו לאווירה קשה ולצעדים קשים שנקט הגוש היבשתי, ובראשם סימון המוצרים מישראל.
אלא שבאחרונה, כפי שפורסם לפני חודשיים ב-nrg וב"מקור ראשון", החליטו באיחוד לשנות גישה ולהתקרב לישראל. זאת, על רקע השינויים המשמעותיים שהתרחשו בחודשים האחרונים במפה הפוליטית הבינלאומית בכלל, ובמפה האירופית בפרט. כך למשל, הודעת הביקורת של האיחוד האירופי על ההחלטה לקדם בניית 2,500 בתים חדשים ביהודה ושומרון בשבוע שעבר הייתה מתונה יחסית. יתרה מכך: מי שפרסם אותה היו דוברי האיחוד, ולא נציבת החוץ מוגריני.
לפני כחודשיים העריכו בשני הצדדים כי 2017 תהיה "שנת מפנה לטובה" ביחסים בין אירופה לישראל, בתום שמונה שנים רעות. את הביטוי הפומבי לדברים נתן פקיד בכיר בנציבות החוץ של האיחוד שביקר אז בארץ. במפגש עם עיתונאים בתל-אביב אמר מנהל אגף המזרח התיכון בנציבות, ניק ווסטקוט, ש"הרבה דברים טובים קורים, אף שהם אולי נסתרים מן העין. אנו מקווים שלאחר הפסקה ממושכת, כבר בתחילת השנה הבאה תכונס מועצת הקשרים (הגוף המעצב את קשרי ישראל והאיחוד) בדרג שרים, כדי לבחון כיצד להצעיד את הקשרים קדימה".
גם ממשרד החוץ נמסר ש"כחלק ממכלול היחסים בין ישראל לאיחוד נבחן גם כינוס מפגשים, כמו למשל הסמינר המשותף למאבק באנטישמיות בעוד כשבועיים, ומפגש תת-הוועדה לכלכלה בבריסל בשבוע הבא".
מעבר לתגובות הרשמיות הללו, מקורות יודעי דבר בירושלים ובבריסל אישרו שתהליכים שאירעו בחודשים האחרונים מובילים לפתיחת הדף החדש. הם הדגישו שאלה שלבים ראשוניים ביותר וש"המצב עדיין שברירי", כלשון אחד מהם, אולם "לאחר שנים קשות, במיוחד ב-2014-2015 שאופיינו במשברים סביב הסוגיה הפלסטינית, 2017 צפויה לסמן שלב חדש. לא מדובר בשדרוג מלא של היחסים שעמד בעבר על הפרק, או בהפסקה מוחלטת של הביקורת על הבנייה בהתנחלויות, אך בהחלט בעידן חדש של שיפור בקשרים".
סדרת ההתפתחויות בשנה החולפת גרמה לאיחוד לחשב מסלול מחדש: בתהליך פנימי שאינו קשור לישראל החליט האיחוד לשנות את כלל מדיניות השכנות שלו כלפי מדינות קרובות. במסגרת זאת הוחלט לקבוע מערך של "סדרי עדיפויות" בין האיחוד לכל מדינה ומדינה, ולדברי ווסטקוט כך ייעשה גם לגבי ישראל.
גם המצב הביטחוני באירופה ממלא תפקיד בהתקרבות לישראל. על רקע מתקפות הטרור וגלי ההגירה, האירופים העלו את הדאגות הביטחוניות לראש סדרי העדיפויות שלהם ורואים בישראל כתובת קרובה ומנוסה שיכולה לסייע להם רבות בהתמודדות עם האתגרים הביטחוניים. כדוגמה מציינים מקורות מדיניים את החלטת רשויות הביטחון בבלגיה להחיל על שדה התעופה בבריסל את תפיסת הביטחון הנוהגת בנמל התעופה בן-גוריון.
זאת ועוד, על רקע הקשרים ההדוקים שהתפתחו בין ראש הממשלה נתניהו לנשיא ולדימיר פוטין, נתפסת בעיני האירופים כמי שנהנית ממעמד גבוה במוסקבה, וזו סיבה טובה להדק את הקשרים איתה, כמו גם יחסיו הטובים של ראש הממשלה עם נשיאה הנבחר של ארצות הברית, דונלד טראמפ, הביאה את בכירי האיחוד האירופי להבין כי כעת עדיף להם לשמור על יחסים תקינים מול ישראל.
זאת אומרת:
מדיניות נחוץ של אירופה הוא פשוט חיקוי של זו של ארה"ב.
קוף אחרי בן אדם!
ובזמנו של אובמה אולי ניתן לומר הפוך: בן אדם אחרי קוף….