דונלד טראמפ, נשיאה הנבחר של ארצות הברית, אולי נחשב לבן אדם בלתי צפוי, אך לכל הפחות בכל הנוגע למדינת ישראל, הוא מצהיר על תמיכה בלתי מסוייגת בה.
בהודעה שמסר לעיתון ישראל היום אמר הנשיא טראמפ: "אני אוהב ומכבד את ישראל ואת אזרחיה. ישראל וארה"ב חולקות כל כך הרבה ערכים משותפים, כמו חופש הביטוי, חופש הפולחן והחשיבות המיוחסת ליצירת הזדמנויות עבור כלל האזרחים להגשים את חלומותיהם. אני מצפה לחזק את הקשר הבל־ינותק בין שתי אומותינו הגדולות".
"אני יודע היטב כי ישראל היא הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון והמגינה היחידה על זכויות אדם, ומשמשת קרן אור של תקווה לאנשים רבים. אני מאמין שהממשל שלי יוכל למלא תפקיד חשוב בסיוע לצדדים להשיג שלום צודק ובר קיימא, שחייב להיות מושג במו"מ בין הצדדים עצמם ולא ייכפה עליהם על ידי אחרים. ישראל והעם היהודי ראויים לכך".
גם אם הצהרותיו אינן מספיקות, נראה כי בכירי ממשלו של טראמפ יהיו אנשים בעלי דעה חיובית מאוד למדינה היהודית. ביניהם אפשר למנות את מייק האקבי, ניוט גינגריץ', רודי ג'וליאני וכריס כריסטי.
באתר מידה מזכירים כי כל האישים הללו הם תומכים נחרצים בישראל, והמוכנות שלהם לחרוג מהקונצנזוס התבטאה גם בתמיכה בישראל שהיא אף מעבר לתמיכה הרפובליקנית הרגילה. גינגריץ', למשל, התבטא שהפלסטינים הם עם מומצא, אמירה שלא נמצאת בקונצנזוס הפוליטי אפילו בישראל ובוודאי שלא בארה"ב.
גם פוליטיקאים אחרים ששמרו על קשרים סבירים עם טראמפ לאחר שזכה במועמדות הרפובליקנית (ריק פרי, למשל) ממוקמים ברובם באגף הימני יותר של המפלגה, ותמיכתם בישראל מודגשת יותר .
גם יועציו של טראמפ בקמפיין לעניין ישראל הם שניים מעורכי דינו שהם יהודים אורתודוקסים ותומכי ישראל נלהבים – דיוויד פרידמן, שאולי ימונה לשגריר כאן, וג'ייסון גרינבלט. יועצו בקמפיין לענייני המזרח התיכון, וליד פארס, שצפוי לקבל תפקיד ייעוץ בכיר גם בבית הלבן, הוא נוצרי לבנוני שבשנות השמונים השתייך למפלגות לבנוניות בעלות קשרים טובים לישראל.
בנוסף, הרפובליקנים שמרו על הרוב שלהם בבתי הקונגרס, וזה טוב לישראל. גם אם טראמפ יתהפך וישנה את עמדותיו בעניין ישראל, נוכל לצפות שהרפובליקנים בקונגרס – שממש לא צפויים לתמוך בטראמפ בכל עניין אף שמדובר בנשיא מהמפלגה שלהם – ימשיכו לתמוך בישראל.
בסופו של דבר, אצל טראמפ הכול אישי. אם נתניהו יצליח לפתח אתו קשרים טובים, יחסינו עם הנשיא הבא יהיו מצוינים. טראמפ הביע בעבר את דעתו החיובית מאוד על נתניהו ולאחרונה הם נפגשו, אך כאמור נתניהו גם הסתייג מטראמפ בהקשר של מניעת הגירת מוסלמים. הפער בהשקפות העולם בין נתניהו לטראמפ בוודאי קטן יותר לעומת הפער בין נתניהו לאובמה. אחרי ימים קשים עם אובמה, אנו עומדים כנראה בפני תקופה יפה יותר ביחסי ישראל־ארה"ב.
