בדצמבר 2003 לכדו הכוחות האמריקניים בעיראק את סדאם חוסיין, שהסתתר במרתף סמוך לעיר הולדתו תכרית. ג'ון ניקסון, איש CIA, היה הראשון שחקר את הנשיא העיראקי. בספר חדש על החקירה הוא מספר שהרודן האכזר התלונן לאחר לכידתו על הצלקות, השריטות והחתכים על גופו בעקבות החתכים והחבלות על זרועותיו.
בספרו החדש "תשאל את הנשיא: החקירה של סדאם חוסיין", שייצא לאור בעוד כשבועיים, מגלה ניקסון כי הוא הצליח לזהות שאכן מדובר ברודן הנמלט באמצעות צלקת ישנה, פציעה מקליע ושני קעקועים שבטיים.
בתחילה, ניסה סדאם להראות כי ידו על העליונה. "מתי הייתה הפעם האחרונה שבה ראית את בניך בחיים?", שאל ניקסון, בהתייחסו לשני בניו של הרודן, עודאי וקוסאי, שחוסלו חמישה חודשים קודם לכן. "מי אתם? אתם מודיעין צבאי? תענו לי. תזדהו!", דרש סדאם. אולם ניקסון הבהיר לו כי הוא שואל את השאלות.
לפי ניקסון, אחד הגילויים שעלו כבר בחקירה הראשונה, היה שעל אף שסדאם נחשב כשליט הכל היכול של עיראק, בפועל הוא היה מנותק לחלוטין מההתרחשויות בשנים האחרונות לשלטונו. "סדאם היה עסוק בכתיבת ספרים. הוא כבר לא ניהל את הממשלה", חושף איש הביון לשעבר.
"הוא לא היה קשוב למה שממשלתו עושה ולא הייתה לו תוכנית אמיתית להתכונן להגנה על עיראק", אמר ניקסון. לפי ניקסון, ברגעים אחרי שנלכד נותר חוסיין יהיר, וכנראה שלא השלים עם כך שסופו מתקרב. הוא התלונן על היחס כלפיו בשבי, ובמקביל היה מעודד מקולות ההפצצות שבחוץ. הוא חשב שתומכיו מנצחים בקרבות.
בחקירותיו, טען סדאם כי הוא לא ניסה להתנקש בחייו של נשיא ארצות הברית, ג'ורג' בוש האב, אחרי מלחמת המפרץ וסירב בתוקף לענות לשאלות לגבי נשק להשמדה המונית. כאשר נשאל אם הוא השתמש בגז חרדל נגד העיירה הכורדית חלבג'ה, הסתפק הרודן במבט של "תיעוב רצחני, שהיה מפחיד אפילו שהוא היה מאחורי סורג ובריח", לפי ניקסון.
כאשר סדאם הוצא להורג על ידי הממשלה העיראקית ב-30 בדצמבר 2006, שהה גם ניקסון במקום. "הייתי בהלם מכך שסדאם נראה כמו האדם המכובד ביותר בחדר", כותב ניקסון. "זה לא מה שהגברים והנשים הצעירים שלנו מתו בשבילו. זו גם לא עיראק החדשה שאותה הבטיח הנשיא בוש". "אתם הולכים ליפול", אמר סדאם בשנת לכידתו, 2003. "אתם הולכים לגלות שזה לא כל כך פשוט לשלוט בעיראק", מה שהתברר כנכון.
