השליח האמריקאי המיוחד לנושאי אנרגיה, עמוס הוכשטיין, נחת אתמול בישראל לביקור בן יומיים בניסיון לחדש את המשא ומתן מול הלבנונים בעניין המחלוקת על הגבול הימי המשותף.
בסקירה על הוכשטיין שפרסם יצחק לבנון ב'ישראל היום' הוא מספר כי "הוא ישראלי אחרי שירות צבאי מלא, מגדיר את עצמו אורתודוקסי מתון. נסראללה כבר מרים גבה על בחירת ישראלי שאין ספק כי ליבו מוטה לטובת ישראל, אך למזכ"ל חיזבאללה אין ברירה, כי ההחלטה על המינוי היא אמריקאית".
הוא שימש כיועץ קרוב של ג'ו ביידן במשך שנים רבות ועבד איתו כשכיהן בסנאט האמריקאי ולאחר מכן כשהיה סגן הנשיא. שמו של הוכשטיין הוזכר בתחילת כהונת ביידן כמועמד לתפקיד שגריר ארה"ב בישראל. לבסוף מונה לתפקיד הבכיר במחלקת המדינה.
המשא ומתן בין הצדדים עוסק בשטח קטן יחסית של 850 קילומטרים רבועים שנמצא במחלוקת. עבור ישראל מדובר בפחות מ-2% מהשטח הכולל של המים הכלכליים שלה, ועבור הלבנונים בכ-3%. לפי ההערכות, הלבנונים החליטו להגיע לשיחות עם ישראל אחרי שהבינו כי החיסכון למשק שלהם במקרה שימצאו מאגר גז בינוני יכול להגיע ל-5 עד 6 מיליארד דולר בשנה. פתרון המחלוקת עשוי להביא חיסכון דומה גם למשק הישראלי, ולצד זאת גם יביא תרומה לחיזוק היציבות האזורית.
על מה המחלוקת?
המשא ומתן בין ישראל ללבנון החל באוקטובר 2020 במטרה לקבוע את הגבול הימי-כלכלי בין המדינות, ולהסדרת הריבונות על שטח בגודל 550 קמ"ר. זו הייתה הפעם הראשונה מזה כ-30 שנים שהמדינות ישבו יחד בשולחן המשא ומתן.
המשא ומתן התקיים במפקדת יוניפי"ל בא-נאקורה והשתתפו בו שר האנרגיה דאז יובל שטייניץ, יו"ר הפרלמנט של לבנון דאז נביה ברי, נציג האו"ם בלבנון יאן קוביש, ותת מזכיר המדינה האמריקאי האמריקאי דאז דייוויד שנקר, אשר תיווך בין הצדדים.
עם החלפת הממשלה בישראל, הממשל בארצות הברית והתפתחות הפלונטר הפוליטי בלבנון, הופסקו המגעים. כעת, עם הקמת הממשלה החדשה בביירות והתייצבות הממשלות החדשות בירושלים ובוושינגטון, החליטו הצדדים לתת הזדמנות נוספת.
הזכויות הכלכליות העיקריות שהצדדים רואים בשטח הם במאגרי הגז הטבעי שעשויים להיות בשטח. בתחילת המשא ומתן מפקד צבא לבנון, גנרל ג'וזף עון, דרש כ-1,500 קמ"ר נוספים מהמים הכלכליים של מדינת ישראל, לפי הגבול שסומן בין בריטניה וצרפת ב-1923. משמעות הדרישה היא תביעת בעלות על שדה הגז כריש הנמצא כבר בבעלות חברת גז יוונית, וכן בעלות על בלוק 72, בו תכננה ישראל להתיר קידוחים. ישראל סירבה לקיים משא ומתן דרומית לאזור המחלוקת.
לפני פחות משנתיים, לבנון וישראל, בתמיכת ארה"ב, הודיעו לאו"ם כי שטח המחלוקת הימית ביניהן עומד על 860 קמ"ר.
בנובמבר 2020 נקלע המשא ומתן לקשיים, לאחר שלבנון הקשיחה את עמדתה בתום שלושה סבבי שיחות. באפריל 2021, הודיעו הלבנונים כי הם מספחים את שטחי המחלוקת, למרות התנגדות ישראל.
2 ההצעות
חזרה למו"מ העכשווי, תת מזכיר המדינה ויקטוריה נולנד ביקרה לאחרונה בביירות, ואחריה הגיע גם עמוס הוכשטיין, והשניים נועדו עם הצמרת הלבנונית כדי להניע מחדש את המפגשים בין ישראל ללבנון. ארה"ב וישראל הבהירו ללבנון שכל חריגה ממה שסוכם בעבר באשר לשטח הימי שיש לחלק, תביא לסיום סופי של המגעים.
תוכניתו של הדיפלומט האמריקאי הוף, שתיווך בין הצדדים, היא לחלק את השטח בין שתי המדינות עם הענקת שטח גדול יותר ללבנון. הוכשטיין הציע בשיחות שחברה מסחרית תהיה אחראית להפקת הגז ולחלוקתו בין ישראל ללבנון ללא המעורבות הישירה של השתיים.
ההצעה של הוכשטיין זוכה לתשומת לב אוהדת במסדרונות השלטון בביירות, כי היא במידה רבה מפריכה את טענת הבסיס של חיזבאללה, כאילו מטרת השיחות הישירות לתיחום הגבול היא לנרמל את היחסים בין ירושלים לביירות. ישראל הסכימה להצעה הוף, אבל כעת, כשביירות דורשת שטח נוסף גדול יותר, התהליך מתעכב.
ברק רביד דיווח ב'וואלה' שהוכשטיין הדגיש בשיחותיו בישראל כי אם לא יושג הסכם בין הצדדים לפני הבחירות בלבנון שיתקיימו עוד כמה חודשים, הוא ימשוך את ידיו מהסוגייה. "הוכשטיין הדגיש בשיחות שהוא חושב שהחודשים הקרובים עד לבחירות בלבנון בחודש מרץ 2022 הם חלון הזדמנויות להשגת הסכם", אמר בכיר ישראלי.
"מוכנים לשקול פתרונות יצירתיים"
"על אף התיק המשפטי החזק של ישראל, אנחנו מוכנים לשקול פתרונות יצירתיים על מנת להביא את הסוגייה לסיומה", אמרה שרת האנרגיה קארין אלהרר בנוגע לסוגייה בפגישה שהתקיימה עם המתווך האמריקאי הקודם, ג'ון דרושר.
מי שפחות מתלהב מהמו"מ הוא מנהיג ארגון הטרור חיזבאללה חסן נסראללה ואמר כי "אני מציע לממשלת לבנון – יש לנו חברות איראניות שיש להן את היכולת והאומץ לקדוח ולהוציא את הנפט והגז. החברות האלה לא מפחדות מהפצצות ישראליות".
"אנחנו עומדים מאחורי המדינה גם בסוגיית הסדרת הגבול. אנחנו סומכים על ההנהגה שתדע להשיג את מה שמגיע לעם הלבנוני ולעמוד על זכויות לבנון", הוסיף בהזדמנות אחרת. עוד חשף נסראללה כי "ארצות הברית מנצלת את הדיונים על הגבול כדי לפתוח את נושא הטילים המדויקים שלנו המכוונים לישראל".
שר האנרגיה לשעבר שטייניץ התייחס לנושא בראיון ל'מקור ראשון': "יש לנו אינטרס לפתור את זה. שמעתי ששרת האנרגיה קארין אלהרר תקבל מנדט להוביל את השיחות, ושמחתי. במשרד האנרגיה יש הרבה ידע בנושא. אגב, באופן פרדוקסלי, כיום אנחנו כנראה מספקים גם קצת גז לסוריה וללבנון, כי הן מקבלות גז ממצרים. אני לא חושב שזה מזיק. זה מועיל ליציבות האזורית".
במאמר של אורנה מזרחי ועודד ערן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה הם מסבירים כי "ההסכמה הלבנונית הנוכחית למשא ומתן נובעת בעיקר ממצבה הכלכלי הקשה, וללא ספק התאפשרה בעקבות הסכמת חזבאללה, המצוי גם הוא במצוקה כספית ומצפה לדיווידנדים מהפקת הגז גם עבורו. נראה, כי מעבר לתשומה הכלכלית, להסכמה בין המדינות השלכות חיוביות נוספות, אך בשלב זה נותרת פתוחה השאלה האם השגת הסכם תהווה תמריץ לחזבאללה לשמור על רגיעה לאורך הגבול עם ישראל לאורך זמן? ובהקשר האזורי, אם תושג הסכמה ניתן יהיה לבחון שיתוף פעולה מרובע בין ישראל-לבנון-קפריסין-מצרים, לקידום מערכת הובלה אזורית ממזרח הים התיכון לאירופה. מכל מקום, למרות האינטרס המשותף בהסדרת הנושא, לישראל צפוי משא ומתן קשה ומורכב, בעל השלכות לביטחונה הלאומי. לפיכך, מוצע להקים מנהלת ייעודית לניהול המשא ומתן, שתבטיח שיתוף של כל הגורמים הרלוונטיים במערכת במהלכו ולניהול תהליך קבלת החלטות סדור".
