שמחת בית צאנז: אחר שביום שני השבוע התבשרו אלפי חסידי צאנז בארץ ובתפוצות על הולדת הבת הראשונה לבן זקוניו של מרן האדמו"ר שליט"א, הבוקר (ד') התבשרו על הולדת נכדה נוספת לאדמו"ר.
קרא עוד:
[postim]
הנכדה הראשונה שנולדה השבוע, היא בת לבן זקוניו הרה"צ רבי מאיר משולם שליט"א, אשר נישא לפני כחמש שנים לבתו של הרה"ג רבי יעקב אליהו אונסדורפר ממונטריאול.
בן הזקונים הגרמ"מ שליט"א, ניצל בנס אחר שבהיותו פעוט בן שנתיים נפל מהקומה השניה בביתו של אביו – האדמו"ר שליט"א, הוא היה מאושפז משך זמן רב בבית החולים, בעוד אשר אלפי החסידים עוקבים בדאגה לשלומו ועצרות תפילה נערכו לרפואתו.
בחודש חשון תשנ"ב, מיד אחר שבחסדי שמיים שוחרר מבית החולים, ערך האדמו"ר סעודת הודיה בבית מדרשו בקרית צאנז שבנתניה.
בדברים שנשא במעמד המרגש אמר האדמו"ר, כי רק אחר שיזכה להעמיד דורות ישרים ומבורכים, "אז יהיה עיקר ההודאה להשי"ת…" כלשונו של האדמו"ר.
מדבריו של האדמו"ר במעמד: "…חסדי ה' כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו, אכן לצאת ידי חוב "להודות לה'" עדיין אין אפשר לגמרי, כי לא די בהצלה פורתא בזה שכבר שב הילד לביתו וכבר אינו חולה שיש בו סכנה, שכן לא עביד קוב"ה ניסא למגנא, ועל אף שגם ע"ז יש להודות".
"אמנם עיקר ההודאה היא כאשר יגדל הנער ויכנס לעול התורה והמצוות, ויתנהג כיהודי החרד לדבר ה' מתוך קבלת עול מלכות שמים באהבה, ולאחמ"כ יכנס לחופה ויעמיד דורות ישרים ומבורכים, אז יהיה עיקר ההודאה להשי"ת…".
הנכדה הנוספת שנולדה הבוקר למרן האדמו"ר היא בת לבנו הרה"צ רבי אברהם שליט"א חתן כ"ק האדמו"ר מסטראפקוב.
לכבוד השמחה הכפולה, ישבתו השבת אלפי החסידים בקרית צאנז בנתניה, תיערך בהיכל הגדול "היכל רוזנברג" בקריה, המכונה בפי החסידים "גרויסע זאל".
במקביל תיערך הוועידה שנתית ושבת קודש 'בני היכלא' לקרוב למאתיים מנגידי ותומכי מוסדות היכלי התורה והחסד – קרית צאנז.
לרגל השמחה הכפולה במעון המלכות, שקלו מנהלי מוסדות צאנז לבטל את הוועידה השנתית הנערכת בשבת קודש זו. אך כ"ק מרן האדמו"ר שליט"א הורה להם, לערוך את השבת כמתוכנן.
האדמו"ר התבטא בפני המנהלים כי "בימים קשים כאלו, השמחה הגדולה ביותר שלי היא התמיכה של הידידים במוסדות הק', כל מי שמשתתף בשבת הוועידה, כאילו משתתף בשמחתי בשלמות מריחוק מקום ובקירוב לבבות"
ביום חמישי בערב יתקיים המעמד המרכזי בראשותו של האדמו"ר שליט"א במרכזו יציינו החסידים את השמחה הרבתית בחצר הקודש בשירה וריקודים.
בהמשך, מצפה לנגידים תכניה עשירה ורבת תוכן עם אמנים ודרשנים, בעלי מנגנים ומרצים בעלי שם, אשר ינעימו את שהותם של המשתתפים והתומכים הנכבדים.
כתבתם בכותרת: צאנז: שני נכדות לאדמו”ר, ושבת ועידה לנגידים… האם הנכדות הם זכרים ?
במודעה האמצעית מאחל האיגוד "מזלא טבא וגדיא יאה". אם מדובר בגדיא (כמו חד גדיא), אז המזלא הוא עכבר?!
צ"ל "וגדא יאה". גדא הוא מזל בארמית. ראו פירש"י בפר' ויצא על השם גד. הניב "גדא יאה" הוא בלשון מושאלת (מסו"פ תמיד נשחט וסוף מס' כריתות) מהויכוח אי אימרא יאי אי גדיא יאי, ולכן נקטו גדא יאי, אך לא גדיא (ציקעלע) יאי…
סוף דבר: מזל טוב, סימן טוב ומזל טוב, מזלא טבא וגדא יאי /יאה לכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א ולכל משפחת המלוכה.
למר שועלי הנכבד
ראשית כל לא אבין מדוע בחרת בשם חיה אשר איננה טהורה אך כיון ש"תעלא בעידנא סגיד ליה" דנתיך לכאפה של זכות שמא על שם השיעול התוקף רבים מאיתנו נקראת, אך עדיין הוקשה לי כי הרי "כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך"?
ונשארתי בתמיהה רבתי זאת באוירת "פורים-תורה"
בנוגע להערתך המאירה והנכונה המופנית אל האיגוד המאחל "גדיא יאה" הנך צודק, ולא עוד אלא שהיה להם להוסיף "ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים" אבל יש לך לדעת שזהו מטבע-לשון אשר נתקבע ונתקבל בקרב חותמי ברכות למיניהם, ואילו הייתה קיימת עדיין האקדמיה הארמית ללשון מובטחני שהיו מאשרים את הביטוי, כמנהג האקדמיה העברית ללשון אשר מועצתה, -מועצת חכמי חלם המחודשת, מאשרת כל שיבוש וזאת בתנאי שישבו ודנו בו שבעים ימים ושבעים לילות.
חקירתי הכללית נוגעת לשורש עניין הגהותיך האם הוא ממידת ה"חסד" או שהוא ממידת "נצח כל היום"?
על תלונותיך אל הכותבים איני מתרעם שהרי עליהם ללמוד לתקן דבר זה אם ברצונם לכתוב 'אידישע נייעס' בעברית. אך היטפלותך וטיפולך ב'איגוד' העירוני לענין זה.
מאד נהנה מהערותיך.
באווירת "משנכנס אדר" זו, מבלי להכניס ראשי בין אלו בעלי קרניים השועלים והכבשים, אתייחס רק להערה קמא אשר כבר שועלים הילכו בה, מדוע נקטו בכותרת שני נכדות בלשון זכר.
אך לפ"ד "אשרי מי שבניו זכרים אוי למי שבניו נקבות" לק"מ, וכדברי הדרשנים שהחסרון הוא רק באלו שבניו הזכרים המה בבחינת נקבות, אבל הכא איפכא הוי, ושפיר דמי.
ואסיים בברכת מזלא וגדא לצאנז על הנכדות ועל הועידות לכבוד התורה והיכליה. כה לחי.