במילים פשוטות וישירות מתארת אסתר שליזנגר את הטרגדיה: "אמא אושפזה במחלקת נשים עם הריון של שלישייה וסרטן בכבד.
אחרי כמה שבועות אבא חזר הביתה ואמר 'מזל טוב' בפנים שחורות. אמא הועברה ממחלקת יולדות לאונקולוגית והתינוקות נאבקו על החיים בטיפול נמרץ יילודים"
כחודש בלבד לאחר הלידה נתלו מודעות אבל שבשרו על פטירתה של יוכבד ע"ה (29). הבית הירושלמי היה עמוס מנחמים והאב הצעיר לא עיכל את האסון הקשה.
דוד נאלץ לתמרן בין הפגייה ליתומים שבבית ולקבל החלטות משמעותיות על דרך הטיפול בתינוקות.
"ניסיתי לעשות עבורן הכל, אבל לא שמתי לב למצב הקשה של הילדים הגדולים" סיפר בעלה של יוכבד ע"ה. "הם הלכו לישון רעבים ודואגים, הלב שלהם היה מלא סימני שאלה ולא הייתי שם בשביל לתת תשובות" אמר בכאב.
כעת כאמור פונה אסתר, בתה של יוכבד ע"ה ומשתפת:
בלב שלי יש חלל שאף אחד לעולם לא יוכל למלא אבל אין לי פריבילגיה לכאוב ליד אחיותי הצעירות שלא הכירו את אמא.
לפני כמה חודשים התארסתי עם בחור עדין וירא שמיים ואני עתידה להתחתן בעוד שבוע!
אני לא יכולה לבקש מאבא כלום. הוא סוחב על הכתפיים שלו עול עצום והאלמנות גבתה ממנו מחיר כבד.
אני מתחננת ומבקשת: תעזרו לי להתחתן כמו כולם ואבי היתומים יקיים בכם את ההבטחה אם אתה משמח את שלי אני משמח את שלך, ויתן לכם בריאות אושר ונחת ילדים טובים וכל טוב.
