מקבלים על עצמנו לעסוק בנושא השידוכים למען המעוכבים

01.
פרפורים ברחוב
נְדַמֶה לעצמנו את הסיטואציה הבאה.
אדם פוסע ברחוב. שעת לילה מאוחרת. שקט אופף את היקום ורק קול משק כנפי העטלפים מפריע לדומייה לשרוד. מרחוק הוא רואה אדם צועד לאטו. אברך חסידי בגיל ממוצע. האחד מתקרב לכיוונו של השני. כשהוא קרוב יותר לאותו אברך, הוא שומע אותו גונח, רואה שהוא תופס את ליבו.
ולפתע הוא שומע חבטה.
האברך התמוטט. הוא שוכב ללא ניע ועיניו מפלבלות.
האדם הפוסע, מביט עליו, אולי אפילו מרחם עליו קלות, אבל ממהר למשוך בכתפיו ולהגיד לעצמו בקול חרישי: "מה אני קשור לכאן? לא למדתי רפואה וגם אינני איש הצלה…"
והוא ממשיך לפסוע, כאילו כלום לא אירע.
הוא מותיר את האברך לפרפר בין חיים למוות. לגווע בייסוריו.

הקלק כאן על מנת להצטרף להמוני המתנדבים המקדישים שעות למען המעוכבים
02.
התעלמות אכזרית
אני לא רוצה להיכנס להגדרה ההלכתית של האדם האדיש הלזה, ולו משום שכולנו (או יותר נכון: רובנו), דומים לו כל כך. דומים לו מבלי שנשים לב לכך.
(כמעט) כל אחד מאיתנו, מכיר מאן-דהו ששידוכו מתבושש מלבוא.
אנו גם יודעים את האמת: שידוך הוא דבר שמיימי. מי ששידוכו מתעכב, בדרך כלל אין לו כל חלק בעיכוב זה. הוא פשוט יושב ומייחל ליד המושיעה שתגאל אותו משנות הבחרות המתארכים אצלו מעבר לקצה.
ואנחנו עוברים לידו, או לידה.
ליד האח או הגיס, האחות או הגיסה. ליד הבחור שמתפלל איתנו בבית הכנסת, או הנערה שממתפללת איתנו בעזרת הנשים. אנחנו – גברים ונשים כאחד – רואים אותם ואותן. ואנחנו חולפים לתומנו וממשיכים לצעוד כאילו כלום לא קרה. ממשיכים לשדר עסקים כרגיל.
הַלוֹ. יהודי. שמת לב מה עשית עכשיו?!
עברת ליד בחור או בת ישראל ששידוכם מתעכב. והתעלמת. כפשוטו.
ראיתי מי שמתמוטט בתוך עצמו מדי יום ביומו. מי שחוזר מחתונות של חברים וליבו מבוקע. מי שרק עכשיו נתקל במודעה ששמו של חברו מהישיבה חתום עליה כ'בעל ברית' (ובדמע נוסיף: או כמי שבנו נכנס לעול תורה ומצוות). והוא זקוק אנושות לעזרה.
וכי תוכל להתעלם?!
אתה ממשיך הלאה מתוך מחשבה: אני לא שדכן ולא בן של שדכן. מה זה קשור אלי?
מה. זה. קשור. אליך?!

הקלק כאן על מנת להצטרף להמוני המתנדבים המקדישים שעות למען המעוכבים
03.
לא תוכל להתעלם!
תתפלאו, אבל החובה מוטלת על כל אחד וכל אחד יכול לעשות ולפעול.
מה אנחנו יכולים לעשות?
דבר ראשון: להבין. להבין שכמו שיש ברוך השם בעלי חסד רבים ואין-ספור יהודים שמתנדבים בעמותות ובארגונים על מנת להציל אנשים או לשמח חולים (שזה בעצם היינו הך). כך, לא פחות (!), צריך שכל יהודי בעל לב ובעל רגש, יקבל על עצמו שעות של התנדבות.
התנדבות של פעם ביום, בשבוע, או לפחות-לפחות פעם בשבועיים.
התנדבות אצל מי? אצל עצמך. אצל החובה היהודית שלך. אצל המוני בחורי ובנות ישראל המשוועים לשידוכם המשתוקקים כבר להקים את ביתם בישראל ולהיכנס לארץ החיים.
מה נעשה בשעות ההתנדבות?
נחשוב אז על מעוכבי השידוך שאנו מכירים. מהסביבה הקרובה והרחוקה. וננסה לטכס עצה איך לעזור להם, ננסה למצוא להם שידוך (ואם זה ייצא לפועל, גם נצא נשכרים בכמה אלפי דולרים, אבל זה כבר ה'בונוס' ולא העיקר).
ואם אנחנו מרגישים שאנחנו לא יכולים –
לפחות ניקח ליד רשימה של שדכנים. נעבור אחד-אחד ונבקש מהם לעסוק במעוכב הנוכחי. לפעול למענו.
ואם כה נעשה – רבה תהיה המצווה שלנו. בזה ובבא.
נהיה מצילי נפשות. כפשוטו.

הקלק כאן על מנת להצטרף להמוני המתנדבים המקדישים שעות למען המעוכבים
04.
המיזם הבינלאומי
כדי לסייע לכם לעזור למעוכבי השידוכים. נוצר המיזם הבינלאומי 'כולנו כאחד'.
נעדכן אתכם כבר מראש:
לא מדובר במאצ'ינג. גם לא בהתרמה. לא בדינר, לא במגבית. לא. לא. לא.
מדובר במיזם אחדות שמנוהל ע"י שני ארגוני השידוכים העולמיים. ארגון 'הגפן' שבארץ הקודש וארגון 'קשר גלובל' שבארצות הברית.
המיזם מציע לכל יהודי ויהודי לעדכן את שמו ואת מספר השעות שהוא מקבל על עצמו להתנדב למען המעוכבים (יצוין ברורות: ההתנדבות היא אישית שלכם, על המעוכבים שאתם מכירים, ללא כל קשר לארגון) וכך לייצר איגוד כללי של רבבות אלפי יהודים המקבלים על עצמם יחדיו לדאוג ולפעול למען מעוכבי השידוכים.
ומתן טיפים בצדה: הנרשמים במערך ההתנדבות, יקבלו מפעם לפעם טיפים שונים איך להצליח בעבודת הקודש, לשדך בני ישראל ולהקים בתים ודורות.

05.
זעקת מייסד הגפן
מי שהגה את המיזם הגדול והמושיע. הנו מייסד ארגון הגפן, מגדולי מרביצי התורה הגאון רבי חיים שמרלר שליט"א, רב ביהמ"ד 'היכל צבי' דחסידי צאנז בירושלים. הגר"ח שליט"א אשר שקוע שנים בעבודת הקודש של ישועת מעוכבי השידוכים ואף הקים לכך את הארגון הענק 'הגפן' על כל שלוחותיו, רואה בעוני המעוכבים וזועק את זעקתם הגדולה.
"לא תוכל להתעלם! אסור לנו להתעלם למראה מעוכבי השידוכים! כל יהודי חייב לפעול!" הוא זועק במר ליבו כשאני משוחח אתו במהלך הכנת הכתבה.
הוא מנופף בשני כרכים עבי כרס:
"כאן מופיעים אלפי-אלפי שמות. ספר שלם של שמות בחורים וספר נוסף עם שמות בנות ישראל. כל אלה המופיעים כאן הם מעוכבי שידוכים. וזה רק בארץ הקודש. בארצות הברית יש אלפים-אלפים נוספים. איך נוכל להתעלם מכאבם?! איך נוכל לעבור על פניהם ולהמשיך כאילו כלום לא אירוע?!"
הגאון רבי חיים שליט"א, ממשיך לזעוק מדם ליבו:
"יהודים יקרים ורחמנים. הביטו וראו שכמעט ואין בית ומשפחה אשר אין שם מי שזקוק לישועת השידוכים. לא נוכל להסתובב שאננים. הלא כאבם של מעוכבי השידוכים הוא עצום מנשוא. עלינו לראות בכאבם ולפעול. להרים טלפון, להציע הצעות. שיידע כל אחד שאפילו הטלפון עם ההצעה – גם מבלי שייצא מכך כלום – הוא כבר ישועה גדולה להורים היושבים ומצפים בכלות עיניים מתי כבר תגיע הצעה וכל צלצול וצלצול מקפיץ את ליבם".

הקלק כאן על מנת להצטרף להמוני המתנדבים המקדישים שעות למען המעוכבים