מנדלבליט: "אם נתניהו לא יעמוד בהסדר ניגוד העניינים אוציא צווים על תנאי"

היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, הגיש לבג"ץ הודעה משלימה במסגרת העתירות הנוגעות להסדר ניגוד העניינים של ראש הממשלה בעניינים הנוגעים למערכת אכיפת החוק. היועמ"ש עמד על כך שבהתאם לפסיקת ביהמ"ש העליון חוות דעתו המשפטית, לרבות בנושא ניגודי עניינים, היא בגדר חוות דעת משפטית מחייבת, כל עוד לא פסק בית משפט אחרת. הודעת מנדלבליט מגיעה לאחר שראש הממשלה הודיע שהסכם ניגוד העניינים לא מקובל עליו.

בתגובה שהגיש היועמ"ש בשבוע שעבר נאמר: "לנוכח ההתפתחויות מאז הגשת העתירות, ובראשן העברת חוות דעת סופית למניעת ניגוד עניינים לרה"מ ופרסומה, הפכו העתירות לבלתי אקטואליות במתכונת בה הוגשו, ודינם של מרבית הסעדים המבוקשים בהן להימחק. בעקבות תגובת רה"מ לעתירות, בה נאמר כי הוא מסתייג ממעמדה המחייב של חוות הדעת בכלל, ומחלק מהוראותיה בפרט, ביקש היועמ"ש להגיש הודעה משלימה, שהוגשה כעת בהתאם להחלטת בית המשפט".

בתוך כך, הובהר כי "חוות דעתו של היועמ"ש בעניין מניעת ניגוד עניינים היא חוות דעת משפטית, אשר מחייבת את כל זרועותיה של הרשות המבצעת ומשקפת מבחינתן את החוק הקיים, בדומה לחוות דעתו המשפטית בסוגיות אחרות, והיא אינה בגדר המלצה בלבד. תחולת המגבלות הנגזרות מחוות דעתו של היועמ"ש ביחס לניגוד עניינים, אינה תלויה ברצונו הטוב של בעל התפקיד, מטעמי נראות או טעמים וולונטריים אחרים, אלא מתחייבת מכוח פרשנותו של הדין ע"י היועמ"ש".

עוד נאמר בהודעה: "ככל שרה"מ יעמוד על כך שהוא אינו מתכוון לפעול לפי הסדר זה, על פרטיו, דומה כי אין מנוס מהמשך בירור העתירות, לרבות הוצאת צווים על-תנאי בהקשר זה. ההודעה הוגשה באמצעות עוה"ד יונתן ברמן, ליאורה וייס-בנסקי וסיון דגן ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה".

כזכור, בשבוע שעבר השיב ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לעתירות שהוגשו לבג"ץ בנוגע להסדר ניגוד העניינים שפרסם היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט: "אין לו סמכות לקבוע אם מתקיים עניין אישי בנושא מסוים", טען נתניהו והוסיף כי "חלק מההגבלות לא מקובלות עליי". לפי חוות הדעת נתניהו מנוע מלעסוק בשורה של מינויים במערכת אכיפת החוק ובתחומים נוספים במשרד התקשורת.

במסמך טוען נתניהו כי הסמכות לקביעת ניגוד עניינים מונחת לפתחו של שר, או במקרה זה ראש הממשלה, ולא בסמכותו של היועץ המשפטי לממשלה. "במקרה שבו השר אכן מגיע למסקנה כי מתקיים ניגוד עניינים, חלה עליו חובת הודעה למבקר המדינה (ולא ליועץ המשפטי לממשלה). כלומר, הסמכות בדין לבדיקות ויישומם של הכללים למניעת ניגוד עניינים של שרים ניתנה למבקר המדינה", נכתב.

במכתב התשובה נאמר בנוסף: "אין מקום לקבוע כי היה לערוך את ההסדר למניעת ניגוד העניינים טרם כינון הממשלה. כמו כן, ככל שמתקיים ניגוד עניינים בעניינו של ראש הממשלה, הרי שמדובר בניגוד עניינים מובנה בתפקידו כראש הממשלה וכחבר כנסת – הדבר שונה מניגוד העניינים המובנה אצל שאר בעלי התפקידים במדינת ישראל".

ראש הממשלה גם מלין על ההגבלה בהתערבות מינוי שופטים לבית המשפט העליון: "אם שופט מסוים יסבור כי אינו יכול להשתתף בדיון הנוגע לראש הממשלה משום שמונה בתקופת כהונתו של ראש הממשלה, חזקה עליו שיפסול את עצמו מלדון בעניינו ואין כל מקום להטיל על ראש הממשלה מגבלות בשל חששות כה רחוקים מסוג זה".

נתניהו הודיע בתשובתו לבג"ץ כי הוא מקבל "מיוזמתו, כי למען הנראות הציבורית, הוא לא יתערב במינוי יועץ משפטי לממשלה, פרקליט המדינה ומפכ"ל המשטרה והוא מקבל על עצמו את האמור בחוות הדעת, למעט ההגבלות הנוגעות לחקיקה, והגבלות הנוגעות לשיטת המינויים", וכן את ההגבלות בנוגע למשרד התקשורת.

עם זאת, הוא הודיע כי "אין כל מקום להגביל את ראש הממשלה בענייני חקיקה בעלת השפעה על ההליך הפלילי. ההגבלות שחלות על ראש הממשלה בענייני חקיקה הן ההגבלות על-פי כללי האתיקה של חברי הכנסת. הגבלות אלו אינן עניין להליך דנן העוסק בהסדר ניגוד העניינים המינהלי".

נתניהו אף מתייחס גם למהלכים שתוך מערכת אכיפת החוק והפרקליטות ורומז שייתכן ויפעל לפיצול סמכויות היועץ המשפטי והתובע הכללי, כשהוא כותב כי "אין כל מניעה שראש הממשלה יוביל מהלך של פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה הבא מתפקיד ראש התביעה הפלילית. מדובר בסוגיה עקרונית שאינה קשורה כלל ועיקר להליך הפלילי כנגד ראש הממשלה".