שר הביטחון מצטרף להסתה: "למעלה מ-50% מהצעירים לא מתגייסים לצה"ל"

שר הביטחון בני גנץ אמר היום בהצהרה מיוחדת בקריה בתל-אביב, על רקע הדד ליין בבג"ץ על חוק הגיוס, כי יבקש להעביר בהחלטת ממשלה את מתווה השירות שעליו עבד בחודשים האחרונים במשרד הביטחון ביחד עם השר לנושאים חברתיים ואזרחיים במשרד מיכאל ביטון. יצוין, כי בג"ץ אמר כי הוא מצפה שלא תתבקש עוד ארכה.

בפתח דבריו אמר גנץ, "הקורונה היא מגיפה בריאותית שגובה חיי אדם ומגיפה כלכלית שגודעת את פרנסתם של מאות אלפי אנשים בישראל. אבל יש לקורונה עוד תופעת לוואי שחייבים להתייחס אליה: מגפת הפילוג המתעצם בתוכנו. גם בימים רגילים, רוב תלמידי ישראל מתחנכים לפי זרמים, רוב אזרחי ישראל עובדים במקומות שונים וחיים בערים או בשכונות נפרדות. ישראל איננה עוד מדינת רוב חילוני-מסורתי עם מיעוטים, אלא מדינה המורכבת מקבוצות-קבוצות, פלגים ושבטים. במציאות כזו- ברור שמשרד החינוך אינו מסוגל לקיים לימודי ליב"ה במוסדות חרדיים או לאכוף את סגירתם בתקופת סגר".

"במציאות כזו- ברור שהמשטרה לא יכולה לעצור את מגפת האלימות הגואה ביישובים הערביים ולייצר חוק וסדר. הגיע הזמן להפסיק להדחיק. הימים האלו של קורונה- מציגים לנו את המציאות חדה, חלקה, כואבת וברורה. ישראל חייבת אחדות. במדינת ישראל של 2021 – למעלה מ-50% מהצעירים אינם מתגייסים לצה"ל. אלו בדיוק אותם הצעירים שחיים בערים שמוסדות הלימוד נשארים פתוחים בקורונה – ומספרם הולך ועולה. אלו בדיוק אותם הצעירים הערביים שביישובים שלהם אין תשתיות ויש פשיעה ברחובות. אלו בדיוק אותם הצעירים, שמרגישים פראיירים ולמעלה מ-10% מהם מקבלים פטור רפואי משירות בצבא".

עוד אמר שר הביטחון, "רבותי, השירות הצבאי נפגע, החברה הישראלית נקרעת. חייבים להיות מאוחדים בשירות. פעמיים הסכמתי לבקש דחייה בחוק הגיוס על מנת להשלים חוק ומתווה שירות, ולמצוא שותפים בממשלה להעבירו. למעלה מעשור שנתניהו בשלטון, והמצב רק הלך והחריף. קיוויתי שנוכל להגיע להסכמות, להעביר חוק גיוס כגישור ולהתחיל לעבוד במסגרת של מתווה גיוס שישרת את צה"ל ומדינת ישראל ב-70 השנים הבאות, ולא כזה שמסתכל רק על 70 השנים שחלפו. זה לא קרה. אנחנו נמצאים כבר שנתיים בבחירות- ואף אחד לא יודע מתי תורכב ממשלת קבע. חייבים לפעול".

"החברה הישראלית משנה את פניה וצה"ל כבר הפך מצבא העם, לצבא חצי העם. המשרתים והקרביים הפכו ל-"פראיירים". יש שמשרתים- ויש כאלו שמשתמטים. ביטחון ישראל בסכנה. עתיד ישראל- הכלכלי, האזרחי, והחברתי – מוטלים על הכף. מה שאנחנו רואים בקורונה, הכאוס הזה, הוא רק הפתיחה".

שר הביטחון אמר כי, "לכן, עדכנתי את היועץ המשפטי לממשלה שביום ראשון הקרוב שאין בכוונתי כשר הביטחון לבקש ארכה בעתירה על חוק הגיוס מבלי שיאושר מתווה השירות בממשלה. אני לא אאשר עוד דחייה של הנושא החשוב הזה. צריך להפסיק ולדחות את הקץ- ולהציל את החברה הישראלית, את הכלכלה הישראלית ואת ביטחון ישראל. צריך לחזק את חוסן ישראל. אני יודע מה תגידו- אך זוהי לא גחמת בחירות אלא המשכו של תהליך סדור. בחודשים האחרונים, בהובלתו של השר מיכאל ביטון וצוות מקצועי שריכז במערכת הביטחון, וביחד עם צה"ל ועוד משרדי ממשלה, הכנו מתווה שירות מאוזן, רציונלי, ומדורג".

"מתווה שיוצא מנקודת הנחה שכל אזרח צריך לתרום. שכל אזרח חשוב. שכל אזרח יכול. מתווה שהוכן בין היתר על רקע קביעת בג"ץ כי מצופה שלא תתבקשנה הארכות נוספות. יש צורך לאומי, יש סמכות לביטחון ויש הנחייה של בג"ץ. צריך להתחיל בתהליך ולהקים את התשתית הנדרשת. אז איך זה יעבוד? בתוך שנה תוקם מנהלת שירות משותפת אזרחית וצבאית. המנהלת תבצע את הפנייה ואת המיון הראשוני לכל צעירה וצעיר בישראל כשצורכי צה"ל יקבלו את הבכורה. צה"ל יבחר מתוך השנתון את החיילים הדרושים למשימותיו כראשון בין שווים. שאר המשרתים, יופנו למסלול שירות אלטרנטיבי-ביטחוני, אזרחי או קהילתי שיופעלו על ידי גורמים אזרחיים בלבד".

"כך למשל, חרדים יוכלו להתנדב בארגוני חסד- דבר שהוא ערך עליון בחברה החרדית, ולרכוש מקצוע בארגוני הצלה, בריאות ורווחה. אזרחים ערבים יוכלו להחזיר לקהילה, לפתח בה את החינוך בה ולסייע במלחמה בפשיעה. כל אחד יתרום שנתיים למען האחדות, כל אחד ישרת שנתיים למען החברה. אותן זכויות, אותן חובות".

"צה"ל כבר נערך לרפורמה הזו, שבמסגרתה גם יושהה קיצור השירות. יהיה עלינו להבטיח את כשירותו המבצעית והתפקודית של צה"ל. משרתים בתפקידים מקצועיים יזכו לתגמולים כספיים ואחרים, להכשרות וללימודים, ולצד זאת יידרשו גם לזמן שירות מעט יותר ארוך משנתיים שיהיו הסטנדרט. כל משרת בשירות הצבאי או האזרחי יקבל הכשרה מקצועית שתסייע לו להשתלב בשוק התעסוקה. וגיל הפטור לחרדים ירד ל-22, כך שעשרות אלפים יוכלו לצאת ולעבוד. כך נתרום לכלכלת ישראל כך נאפשר לה לצמוח בעידן שאחרי הקורונה. כך נביא אחדות בשירות".

עוד אמר שר הבטחון בנאומו, "בסיום שנת ההקמה- תחל תקופת מעבר של 6-8 שנים, שבה ייפתחו מדי שנה 5,000 תפקידים אזרחיים נוספים בשירותי הביטחון וההצלה, בעמותות החסד ובמערכות החינוך. לא נחליף את המורים, ולא את השוטרים- נאתר את המקומות שבהם יש מחסור ושם ורק שם נגייס ונסייע. בתוך התקופה הזו נגיע לכ-70% משרתים, ולאחר מכן ננהיג שירות לכולם. כן, יישארו חריגים- חלילה חולים, ספורטאים מצטיינים, אומנים וגם לומדי תורה- הכל תחת מכסות שייקבעו במשותף. רק כך נגדיל את השוויון בחברה הישראלית, נבנה מנועי צמיחה, נחזק את השירותים החברתיים וחשוב מכך – נתחיל באיחוי הקרעים שנפערו פה ומאיימים על החוסן שלנו והמשך קיומנו כחברה".

"בכוונתי לפנות לראש הממשלה ולדרוש לאשר את המתווה בהחלטת הממשלה הקרובה, בישיבת הממשלה הקרובה. בכפוף להנחיות היועמ"ש. במידה והמתווה לא יקודם, עמדתי לבג"ץ תהיה נגד מתן דחייה במימוש חוק הגיוס. עצימת העיניים הסתיימה. העידן שבו נהיה מאוחדים בשירות מתחיל. מי שבאמת דואג לקהילה החרדית, לעתידה, לחברה הערבית, לעתיד החברה הישראלית כולה- יפעל לקידום השוויון והאחדות במקום להנציח את ההבדלים והפילוג. הבלוף הזה לא יכול להימשך. אנחנו לוקחים פיקוד על החברה הישראלית. לא עוד איש הישר בעיניו יעשה – אלא אנשים ישרים יעשו את הדבר הנכון".

תגובת מנכ"ל הרשות לשירות לאומי ראובן פינסקי לדבריו של שר הביטחון בני גנץ: "להצהרת משרד הביטחון בנוגע למתווה שירות חדש אין משמעות מעשית. יש להבינה אך כחלק מקמפיין פוליטי. רשות השירות הלאומי-אזרחי, רשות עצמאית המופקדת באופן בלעדי על השירות האזרחי בכלל האוכלוסיות, מקדמת בהצלחה שירות אזרחי מותאם לכלל האוכלוסיות, לחיזוק החוסן החברתי במדינת ישראל".

"השירות האזרחי נמצא בשנת שיא של 18,000 מתנדבים, ובעשיה חסרת תקדים. פעילות הרשות אינה קשורה בשום צורה לשר הביטחון. רק בעשור האחרון הוכפלה כמות המתנדבים והמתנדבות, ועוד ידנו נטויה. בחברה הערבית והדרוזית עלה מספר המשרתים פי 10, ובשירות האזרחי במגזר החרדי מתבצעת רפורמה מקיפה שמגדילה ומחזקת את השתתפותם העתידית בשוק התעסוקה".

"אנו ערוכים להמשך קידום שירות איכותי ומשמעותי זה תוך התאמה וכבוד לכלל המגזרים והאוכלוסיות בחברה הישראלית. השירות הלאומי – אזרחי אינו חלק מהשיח הפוליטי. יש לשמור עליו כך ולקדמו תוך עשיה ערכית וממלכתית. הצהרות בחירות לא יעצרו את התנופה החשובה הזו", לשון התגובה.