אבי אחמד, ראש ממשלת אתיופיה, הוא סמל לפוסטר שהיה חביב המערב, כשזכה בפרס נובל לשלום לשנת 2019 הסבירה לנו הוועדה הנורווגית על מאמציו לקידום שלום ושיתוף פעולה בינלאומי, ובמיוחד על יוזמתו לפתרון סכסוך הגבולות בין אתיופיה לאריתראה. הוועדה ציינה לחיוב שאחמד הוביל רפורמות חשובות לשיפור חייהם של אלפי אזרחים, ביניהן הסרת מצב החירום במדינה, הענקת חנינה לאלפי אסירים פוליטיים, ביטול צנזורה על גופי תקשורת, הכשרה חוקית של קבוצות אופוזיציה שהוגדרו בעבר כלא חוקיות, הדחת מנהיגים צבאיים ואזרחיים שהיו חשודים בשחיתות, והבטחתו לקיים בחירות חופשיות.
מעניין מה חשבו חברי הוועדה כשבנובמבר 2020, לפני שנה, כשהכריז על מלחמה במחוז תיגראי, שבצפון אתיופיה. ב-4 בנובמבר 2020 הורה לצבא הפדרלי להגיב על מתקפה של החזית העממית לשחרור תיגראי (ה-TPLF) כנגד בסיס צבאי אתיופי, שהיה מוצב בתיגראי. בהמשך הוציא הפרלמנט האתיופי את ממשלת מדינת תיגראי מחוץ לחוק והחליפה בממשלת מעבר המורכבת מתיגרים בני המחוז. ה-TPLF יחד עם שותפו כיום ה-OLF-Shane, הוכרזו כארגונים טרוריסטים.
בשבוע האחרון, לאור התקדמות ה-TPLF והחשש שיצליחו להגיע לבירה אדיס אבבה, גברה ההתעניינות העולמית במלחמת האזרחים המקומית, וגם בישראל החלו לדון שוב בהעלאת המזדהים כיהודים, כרגיל פרץ הוויכוח על יהדותם ולמדורה נוספה חומר תבערה כשהתברר שלאחרונה הועלו בתרגיל רמייה עשרות נוצרים, שחלקם גם חשודים בטבח אזרחים.
חילופי שלטון
נטע בר מסביר במאמר ב'ישראל היום' כי הרקע העיקרי למלחמת האזרחים הוא אתני. אתיופיה מורכבת מקבוצות אתניות רבות, אך שלוש המשמעותיות שבהן הן האורמו, שחבריה מונים 25 מיליון נפש ומתגוררים בעיקר במרכז ובדרום המדינה; אמהרה, המונה 19.9 מיליון בני אדם; והתיגראים, קבוצה זניחה בגודלה ביחס לשתיים האחרות, המונה בערך 5 מיליון בני אדם ומרוכזת בעיקר במחוז תיגראי בצפון המדינה.
אך ההיסטוריה המורכבת של אתיופיה הציבה את התיגראים במרכז הבמה הפוליטית בעשורים האחרונים. בשנת 1991 השתתפו אנשי החזית העממית לשחרור תיגראי, אותו ארגון שמאיים כיום על הבירה האתיופית, בהפלת השלטון המרקסיסטי והרודני של השליט מנגיסטו היילה מריאם, כשהובילו קואליציה של ארגוני התנגדות מכל רחבי אתיופיה. על אף היותם קבוצה קטנה יחסית, מספרם של הלוחמים התיגראים בקואליציה ששחררה את אתיופיה משלטונו של מנגיסטו היה גדול פי עשרה מזה של כל שאר הקבוצות.
בשל כוחה הצבאי של החזית העממית לשחרור תיגראי, לאחר שחרורה של אדיס אבבה היו אלו אנשי הארגון שזכו בעמדות מפתח במשטר החדש שהוקם. המבנה הפדרלי החדש של המדינה אפשר אוטונומיה נרחבת למחוז תיגראי, כולל שמירה על כוחה הצבאי של החזית העממית לשחרור תיגראי – במסגרת "יחידות מיוחדות" שהועמדו לשירות ממשלת המחוז. עם פרוץ הקרבות, מומחים העריכו כי כוח זה מונה קרוב לרבע מיליון חיילים ומחזיק בנשק כבד הכולל טילים נגד מטוסים וטנקים.
בשנת 2018 עלה לשלטון במדינה אבי אחמד. אחמד שאף לחזק את הזהות הכלל־אתיופית על חשבונה של החלוקה האתנית במדינה. הוא הקים מפלגת גג חדשה בשם "מפלגת השגשוג". בחזית העממית לשחרור תיגראי ראו בהקמת המפלגה החדשה ניסיון להקטין את כוחם במנגנוני השלטון, וסירבו להצטרף למפלגה החדשה, בטענה כי מדובר בצעד לא חוקתי.
המעבר של החזית העממית לשחרור תיגראי לאופוזיציה החמיר את היחסים בין שלטון הרוב של אחמד להנהגת המחוז, מתיחות שהחריפה במהלך השנתיים האחרונות, עד שהתפוצצה לפני כשנה.
חשש לכיבוש הבירה
עיקר הלחימה הוא לאורך גבולות תיגראי. בדרום הלחימה מתקיימת לאורך הגבול עם מדינת אמהרה, שכנתה לפדרציה האתיופית. בצפון הלחימה מתקיימת באזור הגבול עם אריתראה ובמערב לאורך הגבול עם סודאן.
ב-28 בנובמבר כבש צבא אתיופיה את בירת תיגראי וממשלת אתיופיה הכריזה על סיום המבצע הצבאי. ב-28 ביוני 2021 הכריזה ממשלת אתיופיה על הפסקת אש במחוז תיגראי. אחרי יציאת הצבא האתיופי, נכנסו המורדים למקלה בירת המחוז.
אחרי שהשתלטו על רוב מחוז תיגראי בסוף יוני ובתחילת יולי החלו המורדים התיגראים לפלוש למחוזות עפר ואמהרה הסמוכים, בהמשך כבשו הכוחות התיגראים את העיירה לליבלה שבשטח מחוז אמהרה.
הלחימה באזור תיגראי נמשכה. הממשלה האתיופית פתחה במתקפה קרקעית ואווירית כנגד כוחות המורדים, אשר שולטים בחלק גדול ממחוז תיגראי וחלקים קטנים יותר מהמחוזות הסמוכים. החזית העממית לשחרור תיגראי, ה-TPLF, הכריזה כי כבשה שתי ערים – דסי וקומבולצ'ה – במחוז אמהרה השכן לתיגראי, והתקרבה למרחק של כ-380 ק"מ מצפון לאדיס אבבה.
הממשלה הפדרלית באתיופיה הכריזה על מצב חירום בן חצי שנה, לאחר ש"הכוחות להגנת תיגראי" כבשו שתי ערי מפתח על הכביש המהיר המוביל לבירה אדיס אבבה. הממשלה מסתייעת במיליציות מחבל אמהרה וכן בחיילים מצבא אריתריאה. בתיגראי ישנם מחנות זמניים הן לתושבים שנעקרו בעקבות הלחימה בשנה האחרונה, והן לפליטים שנמלטו מאריתריאה עוד קודם לכן.
מאז פרצה הלחימה בין ממשלתו של אביי לבין כוחות הבדלנים מהמדינה הצפונית נהרגו עשרות אלפי בני אדם, מאות אלפים נעקרו מבתיהם או סובלים מרעב, והגישה נחסמה בפני ארגוני סיוע הומניטרי. דו"ח שפרסם בשבוע שעבר האו"ם, בשיתוף עם ממשלת אתיופיה, הצביע על הפרות זכויות אדם הן מצד הממשלה הפדרלית והן מצד אנשי תיגראי.
דריכות עולמית
מרחבי העולם עולות קריאות הולכות וגוברות להכריז על הפסקת אש באתיופיה. אל הבירה הגיע בשבוע שעבר השליח האמריקאי המיוחד לקרן אפריקה, ג'פרי פלטמן, בניסיון לפתוח במשא ומתן על שביתת נשק. הסיכויים שיצליח במשימה נראים קלושים.
משרד החוץ הישראלי החליט לפנות חלק מבני המשפחות של דיפלומטים ישראלים המוצבים באתיופיה בעקבות ההסלמה הביטחונית במדינה. על פי משרד החוץ, הדיפלומטים נשארים לעבוד בשגרירות באדיס אבבה.
מדינות נוספות פינו מאתיופיה אנשי סגל דיפלומטי והוציאו אזהרות מסע לאזרחיהן. ארה"ב הורתה לעובדים לא חיוניים בשגרירות באדיס אבבה לעזוב את המדינה. דנמרק ואיטליה ביקשו מאזרחיהן לעזוב כל עוד טיסות מסחריות עדיין מתקיימות. קנדה ביקשה מאזרחיה לשקול לעזוב את המדינה אם הימצאותם בה אינה הכרחית.
