הפשיעה בחברה הערבית הולכת ושוברת שיאים חדשים, 100 קורבנות נרצחו בחברה הערבית מתחילת השנה הלועזית ועד היום. הפעם היחידה בעשור האחרון שמספר הנרצחים הערבים היה גדול יותר הייתה בשנה שעברה, אז נרצחו 108 ערבים עד למועד זה – מתוך 138 נרצחים בסך הכל עד לסוף השנה.
הנתונים מראים על עלייה רציפה של שש שנים במספר הנרצחים הערבים, עלייה שעל פי כל הסימנים תימשך גם השנה. גם בשיעור הערבים שנרצחו מכלל הנרצחים חלה עלייה מתמשכת. לפני עשור 41% מהנרצחים היו ערבים, כעת אחוז הנרצחים הערבים מכלל הנרצחים כמעט כפול.
חלקם נרצחו מכדורים תועים, באקראי – או "בטעות". למרות שמדובר במכת מדינה, רק ב-22 מהמקרים נעצרו חשודים, בשעה ששאר המקרים עדיין תלויים באוויר – והפושעים האחראים להם מוסיפים להסתובב חופשי.
בריאיון ל'ידיעות אחרונות' אמר הממונה על אגף סיכול הפשיעה בחברה הערבית במשטרה ניצב ג'מאל חכרוש, שהפשיעה ברחובות הערביים הוזנחה במשך עשרות שנים. "אני לא מאשים אף אחד ולא כלום. אבל אלה העובדות, עשרות שנים לא היינו שם, ברחוב הערבי", הוא אמר. "זה תהליך, ובתהליך צריך להיות עקבי ונחוש. כל היחידות מכוונות למטרה הזו, אבל צריך להיות ברור – הפתרון לא יהיה מעכשיו לעכשיו".
לפי הערכתו של הניצב המוסלמי הראשון, שספג גם ירי על ביתו, התוצאות של פעילות המשטרה ביישובים הערביים ייראו בשנה הבאה – 2022. "אני מקווה שנראה היפוך מגמה שיתבטא בירידה ברמת הפשיעה והאלימות", הוא אמר. "אבל הכי חשוב שייתנו לנו את הכלים לעשות את העבודה".
חלקם נרצחו מכדורים תועים. צילום: דוברות המשטרה
בעד ונגד ונגד הבעד
ברשימה המשותפת מובילים מזה שנים את המאבק הציבורי בפשיעה במגזר, כשהאשמה האחת והיחידה היא המדינה. אבל פעם אחר פעם, שהמדינה פועלת נגד גורמי הפשיעה, ח"כי הרשימה תוקפים ומובילים הפגנות נגד התנהלות המדינה.
יו"ר הרשימה המשותפת ח"כ איימן עודה הגיב השבוע על ההחלטה להכניס את השב"כ לנושא: "להילחם בפושעים ולא בדמוקרטיה – האחראית הבלעדית על אכיפת החוק בקרב אזרחים היא המשטרה, לא ארגוני ביון וצבא. אחרי עשורים שהממשלה והמשטרה התייחסו אלינו כל חצר אחורית, הדבר האחרון שאנחנו צריכים הוא עוד מאותו היחס: משטרה ליהודים ושב"כ לערבים". עודה, יש לציין, מתעלם מקיומו של המחלקה היהודית בשב"כ.
או למשל, כשהח"כים בוחרים לחבר בין הפרועים שחוסלו באירועי אוקטובר 2021 לנרצחים השנה. "6 חברי הכנסת של הרשימה המשותפת יגיעו כולם וישתתפו בהפגנה בסכנין שמארגנת ועדת המעקב, לרגל יום השנה ה-21 לזכר 13 הנרצחים באוקטובר 2000. ההפגנה תתקיים בצל 100 הנרצחים השנה בגל הפשיעה ויותר מ-1600 הרוגים מאז אוקטובר 2000". כשבוחרים לחבר בין טרור לפשע, לא פלא שהטיפול כושל.
בניגוד לרוח הנושבת מהמנהיגות הפוליטית הערבית ומגורמים קיצוניים, 92 אחוזים מהציבור הערבי בישראל תומכים בהתערבות שב"כ במיגור הפשיעה בחברה הערבית. כך עולה מסקר מקיף שערכו ב תנועת הנוער "עתידנא" בחברה הערבית באמצעות מכון סטאטנט, אשר בחן את מידת התמיכה בשימוש בטכנולוגיות המתקדמות שבידי שב"כ, לצורך איסוף הנשק הבלתי חוקי במגזר הערבי.
הרוב בעד טיפול יסודי. Yahav Gamliel/Flash90
חרם כלכלי
הפרשן מוחמד מג'אדלה, ראש חטיבת החדשות ברדיו נאס, טוען במאמר ב'גלובס' שהכל קשור בסוף לכסף. "ארגוני הפשיעה בחברה הערבית, שפעם נקראו משפחות פשע, הם כבר לא כמה קרובי משפחה שבחרו את העבריינות כדרך חיים. זה הפך להיות אירוע מורכב, מסודר, מאורגן ומסוכן יותר. מה שהיה פעם משפחה, הפך לחברה כלכלית שמורכבת מאגפים שונים עם חלוקת תפקידים וסמכויות".
הוא מתאר כיצד פועלים הארגונים: "אגף מבצעים שאחראי על גביית דמי חסות, ירי על בתי עסק ובתים פרטיים, שריפת רכבים ואיומים בסוגים שונים. אגף אסטרטגיה שבוחר את המטרות וקובע את היעדים, מתווה את צורת הפעולה לכל מקרה לפי ההיכרות עם הקורבן ונקודות התורפה שלו. אלו בנוסף לאגפים אחרים שעוסקים בהלבנת ההון שנצבר ואלו שמצמיחים או מטפחים מנהיגים מקומיים ומריצים אותם לראשות העיר או הכפר כדי להשתלט על מכרזים. נקרא לזה "אגף קשרי הממשל". זאת לא הגזמה. זאת המציאות היום בחברה הערבית".
בנוסף לשלל הדרישות שלו מהמדינה, הוא מודה שגם על הציבור הערבי לקחת אחריות. "גוברת ההבנה בחברה הערבית, שללא חרם כלכלי שמגיע מכיוון ראשי הרשויות ובעלי ההון והשליטה על אותם ארגונים לא נראה תוצאות בשטח. חרם כזה דורש הגנה על מנהיגיו והקוראים לו, ואת זה כנראה משטרת ישראל, מניסיוננו בעבר, תתקשה לספק".
טוני נסר ודליה פדילה, ראשי תנועת הנוער "עתידנא", קוראים בטור ב'ישראל היום' למדינה לפעול. "אנו מצפים מהמדינה להפגין את משילותה, למלא את חובתה הבסיסית כלפינו, לגאול אותנו מהאנרכיה ההולכת ומשתלטת על מרחבינו הציבוריים, שהורסת את קהילותינו והורגת את ילדינו, ולמגר את האלימות והפשיעה בכלים העומדים לרשותה. רוביקון הדם נחצה. בלעדי מיגור זה לא נוכל לחיות חיים דמוקרטיים בטוחים ומשגשגים".
"אנו מצפים לכך גם נוכח העובדה שאכיפת החוק והסדר אינה עומדת בפני עצמה, אלא היא תנאי תשתית משלים וסינרגטי לשינוי חברתי ותרבותי עמוק יותר: אנו משוכנעים שכשתאחז המדינה את שור הפשיעה והאלימות הערבית בקרניו, ואת מקום הפחד, הייאוש וההרג יתפסו אופק פתוח, ביטחון ותקווה, יתפנה גם מקום לתהליכים ארוכי טווח".
"למשל, העמקת שיתוף הפעולה בין קהילותינו למדינה, בניית מסגרות חינוך בלתי פורמליות לנוער הערבי, שיסייעו לנו להתמודד עם תחושת חוסר התכלית שלו, הקמה והנעה של מיזמים להכוונתו להשתלבות בתעשיית ההיי־טק, והשבת החיוניות שתביא למימוש הפוטנציאל העצום האצור בקרבו ושמחפש את דרכו להתממש".
תקיפת שוטרים בכפר קאסם
"עניין של ביטחון לאומי"
מי שמתקומם על השיח בנוגע לנושא הוא יו"ר מפלגת הציונות הדתית ח"כ בצלאל סמוטריץ' שתקף: "יושבים להם פרשנים באולפן ומנהלים דיון שלם על האלימות הגואה בחברה הערבית ואף אחד לא אומר את המובן מאליו: הפשיעה בחברה הערבית היא כבר מזמן לא עניין של סדר ציבורי, אלא עניין של ביטחון לאומי".
לדבריו, "מי שכופר בעצם סמכותה ובלגיטימציה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, לא יכול לחנך לציות לחוקיה של אותה מדינה שבקיומה הוא כופר".
"שלא לדבר על הצביעות של מי שמקבלים בשלוות נפש מעורבות של השב"כ מול אזרחים יהודים בימין כבר שנים רבות ומזדעקים עכשיו כשמבקשים להכניס את השב"כ להחזרת הריבונות והמשילות בקרב ערביי ישראל".
הם עצמם האחראים, הם מקיימים את על חרבך תחיה וידו בכל, אי אפשר להעמיד שומר על כל ערבי כי אז יצטרכו שני מליון שומרים