מרבית הציבור בעד סיפוח יהודה ושומרון לשטח ישראל

בסקירה החודשים של מדד השלום המבוצע על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה, נשאלו העונים "זמן מה אחרי מלחמת ששת הימים התחיל להתפתח מפעל ההתנחלויות. האם לדעתך במבט של 50 שנה לאחור, מפעל ההתנחלויות תרם או הזיק לאינטרס הלאומי של ישראל?"

52% אחוז מהיהודים ענו כי מפעל ההתנחלויות תרם למדינת ישראל ולאינטרס הלאומי. בהמשך בדקו אנשי המכון את הערכת ההשפעה של ההשקעה בהתנחלויות על הקצאת המשאבים הלאומית.

"יש הטוענים כי ממשלות ישראל השקיעו לאורך השנים משאבים רבים וכספים בפיתוח היישובים היהודיים והתשתיות בגדה המערבית/יהודה ושומרון ובעבר גם בעזה על חשבון אזורים וציבורים אחרים בארץ שסובלים ממצוקה ושהיו זקוקים למשאבים ותקציבים אלו. אחרים טוענים כי אין קשר בין הדברים וכי אחד לא בא על חשבון השני. עם איזו טענה אתה מסכים יותר?", נשאלו המשיבים.

כאן הציבור היהודי חצוי, עם יתרון קל לסבורים כי אין קשר בין ההשקעות בשטחים לבין חוסר המשאבים לטיפול בבעיות החברתיות-כלכליות באזורי מצוקה ובאוכלוסיות חלשות (ההשקעה בשטחים באה על חשבון תקציבים לאזורים במצוקה ושכבות חלשות – 45%, אין קשר בין הדברים – 49%). בציבור הערבי יש רוב של שני שלישים הסבורים כי ההשקעות בשטחים פגעו בהשקעות באזורי מצוקה ובשכבות החלשות.

עוד שאלו: "אם כיום היה נערך משאל עם בישראל בשאלה האם עקרונית רצוי להישאר כמו עכשיו בשטחי הגדה המערבית/יהודה ושומרון או לצאת מהם תוך השארת גושי ההתנחלות הגדולים, כיצד היית מצביע?".

רוב (52%) של המרואיינים היהודים דיווחו שבמצב הקיים היו מצביעים נגד יציאה, 36% ענו שהיו מצביעים בעדה. בקרב הערבים רוב (69%) אומרים שלו היה נערך כיום משאל עם היו מצביעים כיום בעד יציאה מהשטחים תוך השארת גושי ההתנחלויות הגדולים.