הבולשת הפדרלית בארצות הברית (FBI) פתחה מחדש את תיק הרצח של הנספח הצבאי בוושינגטון אלוף-משנה יוסף אלון, שנורה למוות לפני 44 שנה במרילנד ועד כה עדיין לא פוענח. אלון היה קודם לכן טייס קרב ישראלי בדרגת אלוף משנה, ממקימי חיל האוויר הישראלי.
אדם גולדמן, עיתונאי בניו יורק טיימס, אחראי לפתיחת החקירה המחודשת. וכה הוא מספר: הפעם הראשונה שבה שמעתי על הדיפלומט הישראלי אל"מ יוסף (ג'ו) אלון היתה לפני כעשר שנים, בהיותי כתב הניו יורק טיימס בניו יורק. אלון נורה למוות ביולי 1973 בעת שיצא ממכונית ליד ביתו בצ'בי צ'ייס, מרילנד. האף-בי-איי מעולם לא פיענח את הרצח. בשעתו תמהתי כיצד קרה שהאף-בי-איי לא הצליח לפתור את התעלומה ולמצוא את רוצחיו של אלון. זה היה מקרה חריג. אף נציג ישראלי לא נרצח עד אז בארה"ב, ובזמנו זו היתה החקירה המקיפה ביותר שהאף-בי-איי ניהל.
בשנת 2007 פרסמתי כתבה ארוכה על חקירת רצח אלון, נספח צבאי של ישראל בשגרירותה בוושינגטון. היא כללה פרטים חדשים על חשדות בסי-איי-אי, לפיהם טרוריסטים פלסטינים הם שביצעו את ההתנקשות. שלחתי, מתוך איזה דחף, העתק של הכתבה לאדם שהיה עשוי לדעת משהו על הרצח: איליץ' רמירס סאנצ'ס, טרוריסט מוונצואלה שהתאסלם, המכונה "קרלוס התן". לא היה קשה לאתר אותו. הוא ישב בכלא צרפתי, בו ריצה מאסר עולם בעוון רצח שני אנשי ביטחון צרפתים ב-1975.
להפתעתי, כעבור שנה רמירס ענה לי. הוא טען שיש בידיו מידע על הרצח. "הקשר עם המתנדבים שביצעו את המבצע בוושינגטון אבד לפני זמן רב", כתב. הוא הוסיף שבגלל מרחק הזמן הרב הוא יכול "לספר על האופן הבלתי שגרתי שבו 'מבצע אלון' יצא לפועל". היתה בעיה אחת: רמירס דרש כסף בתמורה למידע. סירבתי לשלם לו ועברתי לסיפורים אחרים, אבל לאף-בי-איי היו תוכניות אחרות. בחודש שעבר הודיעה הבולשת כי פתחה מחדש את חקירת רצח אלון. מדוע? כי לסוכן האף-בי-איי בפריז, יוג'ין קייסי, נודע על מכתבו של רמירס אליי.
בריאיון למגזין ביטחוני, הסוכן קייסי גילה שהוא תישאל את רמירס. הוא פירט כיצד חקר את קרלוס שלוש פעמים במשך חמש שעות, במשך שנה וחצי. החקירה האחרונה התבצעה ביולי 2015. לדברי סוכן האף-בי-איי, רמירס סיפר לו כל מה שידע על רצח הנציג הישראלי בוושינגטון. אלון, טייס מעוטר וממייסדי חיל האוויר הישראלי, נשלח לוושינגטון ב-1970 כדי להבטיח שארצו תקבל את הנשק המתקדם ביותר, דוגמת מטוסי הפנטום 4-F שישראל היתה זקוקה להם. אלון, אב לשלוש בנות בן 43, נרצח חודש לפני סיום שליחותו.
ביום מותו הודיעה תחנת רדיו של הארגון לשחרור פלסטין מקהיר, כי אלון נורה למוות כנקמה על רצח מנהיג ארגון הטרור הפלסטיני ספטמבר השחור בידי ישראל. ב-1978 סגר האף-בי-איי את חקירת רצח אלון. הראיות היו קלושות, חלקן בכלל אבדו, ולא היו עדים. ראיינתי בלשים שהיו מעורבים בחקירה ופניתי לאנשי הסי-איי-אי לשעבר שעשויים היו להיות בקיאים בפרשה. למדתי שהסי-איי-אי סבור ששני מחסלים מארגון ספטמבר השחור נכנסו למדינה ועזבו אותה אחרי הרצח, אבל האף-בי-איי לא נתן לכך שום אישור.
אף שהפרשה נשכחה לפני זמן רב, למשטרת נפת מונטגומרי במרילנד היה עדיין עניין ברצח, שעליו לא חלה התיישנות. פניתי לחוקר אד גוליאן, שנבר בפרטי האירוע. שלחתי לו עותק של מכתבו של רמירס אלי וביקשתי את חוות דעתו. גוליאן סבר שראוי לבדוק את הטענות הכלולות בו, אבל מי יודע אם קרלוס התן אמנם דבר אמת? בהמשך, גוליאן יצר קשר עם האף-בי-איי מבלי שאהיה מודע לכך. ב-2011 פתחו משטרת הנפה, פרקליטי המדינה, משרד המשפטים והאף-בי-איי בהליך הגשת בקשה לשלטונות צרפת לדבר עם רמירס בכלא. אבל בגלל שאלות בירוקרטיות ופרישת כמה עובדים, הבקשה נפלה בסופו של דבר בין הכסאות וכלל לא הוגשה.
התפנית חלה ב-2011, עם מינויו של קייסי לעוזר הנספח המשפטי של האף-בי-איי בפריז. כעבור כמה חודשים שמע קייסי מפי סוכן אחר של הבולשת הפדרלית על הניסיון לדבר עם רמירס, ובעקבות זאת פתח מחדש את החקירה. ב-2013 הגיש קייסי לשלטונות צרפת בקשה לראיין את הטרוריסט. בחודש פברואר 2014, קייסי והמתורגמן שלו נכנסו לכלא שבו ישב רמירס, אז בן 64.
רמירס סיפר שבשנות השבעים כמה אמריקאים שהתגוררו בפריז נהגו לבקר בחנות ספרים שנוהלה בידי פלסטיני. האמריקאים, ותיקי מלחמת ויאטנם, גילו אהדה למצוקת הפלסטינים ורצו לתת לה ביטוי מעשי. בעל החנות קישר בין האמריקאים לכמאל ח'יר בייק, סורי שנחשד בהשתייכות לארגון ספטמבר השחור. לדברי רמירס, בייק נפגש עם האמריקאים בבית קפה ברובע הלטיני של פריז זמן קצר אחרי 1970. האמריקאים שאלו את בייק איך הם יכולים לתרום למאבק הפסטיני, ובייק אמר להם להרוג את אלון. לדברי רמירס, בייק אמר לו אחר כך מה קרה ושהוא לא האמין לרגע שהאמריקאים אכן יארגנו פעולה. "כשאלון נהרג, כולנו תהינו מי עשה את זה", אמר רמירס לסוכן האף-בי-איי. "שמחנו מאוד, כמובן".
קייסי היה ספקן, אבל בהמשך נטה להאמין שרמירס אומר את האמת; פרטים נוספים התבררו כנכונים. חנות הספרים אכן היתה קיימת בעבר ובעליו, פעיל פלסטיני, נורה למוות ב-1977. הצרפתים מסרו לקייסי שמות של שלושה אמריקאים שנהגו לבקר בחנות. קייסי סיפר בריאיון כי תשאל אחד מהם, שהיה דמות בולטת בתנועת הפנתרים השחורים; האיש, שחי בצרפת, אמר שאינו יודע דבר על אלון. האמריקאי השני, תושב ניו יורק, כבר לא היה בחיים, וגם השלישי, תושב שיקגו, לא ידע דבר על אלון.
הישראלים מילאו פיהם מים בכל הנוגע פרשה. בספר "Chasing Shadows" מ-2011, מעריך מקור במשרד החוץ האמריקאי כי הישראלים זיהו והרגו את מי שירה באלון. קייסי אומר שסיפור ריגול זה לא אומת מעולם. היום הוא מרצה באקדמיה של האף-בי-איי בקוונטיקו שבווירג'יניה, נחוש לפתור את התעלומה לפני שיפרוש השנה.
בנותיו: "אמא האמינה עד יום מותה שהרוצח פעל בשליחות האמריקאים"
רחל אלון מרגלית, אחת מבנותיו של אלון אמרה לעיתון הארץ בתגובה לפרסום בניו יורק טיימס: "הלב שלי דופק ממש. אנחנו נרגשות, נסערות ושמחות שנפתחה החקירה מחדש, ושהופכים שוב כל אבן כדי לנסות למצוא מי רצח את אבא שלנו. אמא שלנו דבורה האמינה כל השנים, עד מותה, כי מי שלחץ על ההדק פעל בשליחות האמריקאים, בגלל מידע שאבא שלנו נחשף אליו ולא אמור היה להגיע לידיו", אמרה. "העובדה שאף ארגון טרור לא לקח אחריות לרצח הזה רק מחזקת את התיאוריה לפיה לא ארגוני טרור ערביים עומדים מאחורי הרצח", הוסיפה.
"אף אחד לא עידכן אותנו בכ", הוסיפה יעל אלון-רוזנשיין. "אבל מלכתחילה אנחנו לא שותפות לממצאי החקירה בנושא – לא בארה"ב ולא בישראל, כך שאני כבר לא מצפה לקבל מידע על כך". אחותה, אלון מרגלית, התייחסה בשיחה עם "הארץ" למידע לפיו רמירס נחקר בנושא: "אני לא יכולה לאמת את המידע שיש או אין לו, אבל כמובן שכל אדם שזה המקצוע שלו ומוכן לחקור ולאמת את המידע הזה – מבורך בעיני. אף פעם לא מאוחר מדי מבחינתי".
