כאשר פותחים בכתבה המתארת את ההיערכות לתרחיש הגרוע מכל, חובה עלינו להזכיר כי מדובר רק בהשתדלות הנדרשת, אך אנו יהודים מאמינים בני מאמינים יודעים כי "אם ה' לא ישמור עיר – שווא שקד שומר", ועלינו מוטלת החובה להתפלל שמקרה כזה לא יבוא חלילה.
כחלק מההיערכות הנדרשת, יקיים פיקוד העורף בראשית שבוע הבא החל מיום ראשון ובמשך שלושה ימים את "תרגיל העורף הלאומי" שכינויו "עמידה איתנה". מטרת התרגיל לתרגל את כוחות פקוד העורף, רשות החירום הלאומית (רח"ל) שבאחריות משרד הביטחון, רשויות מקומיות וכל כוחות הביטחון וההצלה, מערכת החינוך וגופים ציבוריים ופרטיים ולבדוק את מוכנותם למקרה של מלחמה או או אסון המוני כמו רעידת אדמה בעוצמה של תשע פלוס בסולם ריכטר.
פינוי מאות אלפים מבתיהם:
התרגיל יפתח ב-21-18 לספטמבר, כשביום שלישי, ה-20 לספטמבר, יושמעו צפירות תרגול עולות ויורדות וכלל העורף האזרחי (פרט ליישובי עוטף עזה) בשעות שונות לפי אזורים, שיתפרסמו מראש. מטרת אזעקות התרגול היא לתרגל את האזרחים לכניסה למרחבים מוגנים במקומות עבודתם או בבתיהם וגם לבדוק את תקינות מערך הצופרים במדינה.
במערכת הביטחון מבקשים להרגיע מראש ומדגישים כי התרגיל נקבע מראש, על פי תכנית האמונים של צה"ל ופיקוד העורף והוא אינו כתוצאה מהערכת מצב חדשה. הערכה זו לא השתנתה ומדגישה כי על פי הערכות המודיעין אין לאיראן, חיזבאללה, סוריה או חמאס רצון או כוונה לצאת למתקפה נגד ישראל.
מדובר בתכנית לתרחיש של "המקרה הגרוע ביותר" שבו ישראל תמצא עצמה במלחמה בכל הזירות כולל ירי טילים ורקטות מאיראן, סוריה, חיזבאללה בלבנון ורצועת עזה. במקרה כזה יצטרכו כל הרשויות המקומיות בישראל לקלוט בבתי ספר ומוסדות צבור אחרים מפונים שבתיהם נפגעו ואינם ראויים למגורים. כל רשות תצטרך לקלוט במתקניה מפונים במספר של עד 4% מהאוכלוסייה.
1,500 טילים ביום:
ההערכה של צה"ל היא שבמקרה של מלחמה בכמה גזרות, צפוי העורף לספוג עד 1,500 רקטות וטילים בממוצע ליום בחמשת ימי הלחימה הראשוניים. לפי בדיקות של חקר ביצועים, ההערכה היא שבמקרה כזה צפויים להיהרג עד 400 איש. יחד עם זאת, 95% מהרקטות שישוגרו הן מדגמים של גראד (קטיושות) לסוגיהן וכמות חומר הנפץ שיישאו לא יהיה יותר מעשרה קילוגרמים. רק חמישה אחוזים מהשיגורים יהיו של רקטות כבדות וגדולות יותר שיישאו ראשי חץ במשקלי שמעל עשרה ק"ג ועד 500 קילוגרמים.
לפי התרחיש, אחוז אחד מהרקטות והטילים שישוגרו יגיע אל הקרקע ויפגע באופן ישיר באזור מאוכלס – ערים או ישובים. זאת מתוך כ-230 אלף חימושים לכל הטווחים ובכל הסוגים שיכוונו לעבר ישראל במלחמה הבאה. מרבית החימושים הללו יהיו גראדים או פצמ"רים, ויכסו אזורים נרחבים כמו עד חיפה בצפון ועד דרום השפלה בדרום. בגוש דן למשל, צופה התרחיש עשרות נפילות ביום לחימה.
מרבית הרקטות קצרות הטווח שישוגרו יהיו גראדים בקוטרים של 107 ו-122 מ"מ, שאת חלקן תתקשה מערכת כיפת ברזל ליירט. הנתונים כוללים מגוון שכלולים, משתנים וסטטיסטיקות שערכו בצה"ל: נתונים מודיעיניים עדכניים, תמרון יבשתי מהיר, התנהגות צפויה של האוכלוסייה ומערכת ההגנה האקטיבית של חיל האוויר, הכוללת את כיפת ברזל, פטריוט, החץ ויכולות שרביט קסמים.
כמו במבצע צוק איתן, גם כעת ההערכה היא שרק אחוז אחד מכלל הרקטות והטילים שישוגרו – כ-15 רקטות, יפגעו פגיעות ישירות במבנים. שאר הרקטות שישוגרו ייורטו בידי מערכות ההגנה של צה"ל או שיפלו בשטחים פתוחים. לכן, בכל הקשור למסה הקריטית של שיגורי הרקטות – 95% – מי שימצא מחסה בממ"ד או במקלט לא ייפגע – גם לא במקרה שהרקטה תפגע פגיעה ישירה.
שינוי באזורי חלוקת הארץ:
בפיקוד העורף השקיעו מאות מיליוני שקלים בשיפור ההתרעה לאזרח, שצפויה לעבור מתיחת פנים משמעותית במלחמה הבאה: בתוך שנה יהיו בישראל כ-3,000 אזורי התרעה (פוליגונים), באופן שימקד דרמטית את האוכלוסייה שתקבל התרעה.
כך למשל, בגוש דן זמן ההתרעה יצטמצם מדקה וחצי לדקה, אך רק כשליש מהאזרחים שנדרשו בצוק איתן להיכנס למרחבים מוגנים בכל אזעקה, יידרשו לעשות זאת בפעם הבאה. בשטחים פתוחים שבהם יש חשש להימצאות אזרחים, המיקוד ההתרעתי יהיה בתא שטח של פחות מקמ"ר.
כאמור, בתל אביב זמן ההתרעה מפני ירי טילים הוא עד דקה וחצי, בקריות ובחיפה חצי דקה עד 45 שניות ובאזורים סמוכים לגבולות לבנון או עזה כ-15 שניות. יחד עם זאת, פיקוד העורף מפתח תכנית לחלוקת כל הארץ ל-3,000 אזורי התרעה שיאפשרו למקד את ההתרעה לפי אזורים עד לשטח של קמ"ר אחד ובכך בעצם להאריך את משכה של ההתרעה.
