נאומו אמש של מזכיר המדינה האמריקני, היה ארוך בקנה מידה שמתחיל להתחרות עם נאומיו של הרודן פידל קסטרו, שליט קובה שנהג להתעולל בנתיניו בנאומים ארוכים של שעות ארוכות. 70 דקות של נאום, נחשב לנצח במונחים של משרד החוץ האמריקאי.
מלבד היותו ארוך ומייגע, לא היה בו כל חידוש. עמדת הממשל הנוכחי בארצות הברית ידועה. אובמה מחוייב לפתרון (או לבעיה. תלוי באיזה צד של המפה הפוליטית אתם נמצאים) של שתי מדינות לשני עמים על בסיס קווי '67 וחלוקת ירושלים לבירה משותפת של מדינת ישראל, לצד בירת המדינה הפלסטינית העתידית.
היה זה נאום מתבכיין ומתגונן שנועד להסביר את עמדת ארה"ב שלא הטילה וטו על ההחלטה נגד ישראל באו"ם, בניגוד גמור להתחייבות מפורשת של הנשיא היוצא ברק אובמה. עוד ניסה קרי להכחיש מעורבות אמריקאית בניסוח ההחלטה ובקידומה. מצרים, רוסיה, ישראל וגורמים ברש"פ טוענים בלהט שארה"ב כן עשתה זאת. תחליטו לבד למי להאמין.
הבעיה אינה בנאום, כי אם בעמדתו של זוכה פרס נובל לשלום ברק אובמה, ובעמדת שריו הבכירים – בהם גם ג'ון קרי. ההשוואה שלהם בין ההתיישבות היהודית בכל רחבי ארץ ישראל לטרוריסטים הפלסטינים – מקוממת. אני, ועוד אלפי חרדים המתגוררים במודיעין עילית או ביתר עילית, יחד עם עוד רבבות יהודים, אשמים באותה מידה כמו רוצח משפחת פוגל שדקר למוות ילדים הנמים בשלווה את שנת הלילה במיטותיהם.
מתוך שכנוע פנימי עמוק, מנסה קרי להסביר לנו כי פתרון הסכסוך הפלסטיני בישראל, וטועה מי שמכנה זאת הסכסוך הישראלי – פלסטיני, שכן הם ניסו להתנגד להכרה במדינת ישראל ובמלחמת הגנה יהודית הפסידו את שטחיהם, יביא לשלום במזרח התיכון כולו. הבנתם את ההיגיון? רק נקים פרלמנט פלסטיני שישקיף על הכותל, ומלחמת האזרחים בסוריה תגיע לסיומה.
אובמה נכשל. דאעש הוקם בתקופתו כמנהיג המעצמה החזקה בתבל והוא לא הצליח למנוע ממנה להתפשט עד לאירופה. האביב הערבי פרץ בימיו והתנהלותו גרמה לעליית הקיצונים המוסלמים. מלחמת האזרחים בסוריה התחילה במשמרת שלו והוא עמד מנגד ולא מנע רצח אלפי ילדים. והוא עוד זכה בפרס נובל לשלום.
עיתוי הנאום, כאשר קרי ואובמה כבר יודעים כי הוא אינו משמעותי ואין להם כבר כל השפעה עולמית, בטח שלא בעידן טראמפ, לא נועד לאוזניים ישראליות. הנאום נישא היישר אל דפי ההיסטוריה, בניסיון לשכתב אותם ועל מנת שנזכור אותם בהקשר הישראלי ולא בהקשר הסורי. קצת מזכיר את האנטישמים שתמיד ברחו אל האשמת היהודים כמקור לכל צרותיהם.
ומילה אחרונה על טראמפ. אתמול קרא נשיאה הנבחר של ארצות הברית לישראל להיות חזקה כשהוא מציין את תאריך כניסתו לתפקיד. אחרי הגיחוך על הפוליטיקאים משמאל שחטפו הלם מהעובדה שטראמפ מצליח בהינף ציוץ להוכיח לכולם בדעתו של מי יש צורך להתחשב כרגע ובכך הוא גורם לכל נאומו של קרי לאבד את חשיבותו, חשוב שנזכור דבר אחד:
בסופו של דבר, אין לנו על מי לסמוך – רק על אבינו שבשמיים. לב מלך ביד ה', כותב שלמה המלך במשלי. חשוב שנפנים זאת כאשר אנו רואים עוד כותרת על עוד התבטאות מדינית.
