בסרטונים קשים לצפייה שצולמו על ידי המשתתפים נראים הילדים מתייפחים בבכי קורע לב, כאשר הבן הבכור נחמן בן ה-10 מתקשה להגיד את מילות הקדיש.
מאוחר יותר הסביר האב אליהו כי הם עברו שנתיים קשות מאוד והבכי בלוויה הוא ביטוי מזערי לסבל:
"הילדים שלי עברו גיהינום בשנתיים האחרונות, נחמן הבכור הבין יותר מידי, פייגי לא הכירה את אמא, ושאר הילדים ראו אמא שגוועת לאט לאט.
חיה הלכה פעם בשבוע לכימותרפיה לאשפוז יום וחזרה בלילה לדירת החדר וחצי שלנו. אני עדיין שומע את הקול שלה מתחנן אלי בבכי: "אליהו, האנחות שלי מעירות את הילדים, חייבים לשכור דירה גדולה יותר עם יותר פרטיות"
הילדים גדלו בתנאים קשים ועכשיו צריכים להתמודד גם עם הפרידה, החסר והגעגועים"
אליהו ונחמן מריאן התגוררו בדירת חדר וחצי שכורה, ברחוב חיי אדם בירושלים. חיה עבדה במזכירות ואליהו בחנות סלולר.
לפני כשנתיים ילדה חיה את בתה החמישית פייגי ומאז החלה לסבול מחולשה קיצונית שגרמה לה לחוסר תפקוד. אליהו שנאלץ לטפל בבית ובילדים פוטר מעבודתו ואז קיבל את הבשורה הקשה: חיה בת ה30 סובלת מגידול ממאיר בבטן בשלב 4.
משפחת מריאן מצאה את עצמה בסיטואציה קורעת לב כפי שתיאר אליהו באחד הפעמים:
" מי שמבין קצת במחלה, יודע שמדובר בשלב מאוחר מאוד הן מבחינת האלימות של הסרטן והן מבחינת התפשטות הגרורות. יצאנו למאבק בידיים חשופות כשחיה ניצבת בחזית ומגייסת את כל כוחות הנפש שלה ואני בעורף, מנסה לדאוג ללחם של הילדים.
המצב הכלכלי שלנו שאף פעם לא היה מבוסס הדרדר למחוזות שקשה לי לתאר.
חיה הלכה פעם בשבוע לכימותרפיה לאשפוז יום וחזרה בלילה לדירת החדר וחצי שלנו. פעם אחת חזרה ב-12 בלילה מהטיפולים, נכנסה לחדר ונסתה להניח את הראש ליד הילדים שישנו.
הגוף שלה בער, היא נשכה שפתיים כדי לא להעיר אותם אבל אנחה אחת הספיקה לנחמן בן העשר. "אמא, הטיפול מאוד כאב היום?" הוא שאל וחיה פרצה בבכי חסר מעצורים"
עם פטירתה כאמור הותירה אחריה חמישה ילדים ובעל שבור המתחנן מכסא האבלים: "בבקשה תעזרו לנו לשרוד את היום של מחר, תנו לי את היכולת לשקם את הבית, לתמוך בילדים ולהיות שם בשבילם במקום חיה"
מצמרר. שלא ידעו יותר עוד שום צער. והלואי שיצליחו הבעל והילדים להשתקם. לא מגיע להם לחיות בסבל.. 🙁