ההסבר של הפרקליטות לסגירת התיק בפרשת סנדק והתיעוד מהמרדף • צפו

היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, אימץ את עמדת פרקליט המדינה ומח"ש וקבע כי לא ניתן לייחס אחריות פלילית למי מהשוטרים המעורבים באירוע בו מצא את מותו אהוביה סנדק ז"ל, בדצמבר 2020, ולפיכך תיק החקירה בעניינם ייסגר.

בפרקליטות יודעים כי סגירת התיק עלולה להבעיר את השטח לאחר שבשנה האחרונה גורמים רבים בימין טענו כי מטרת הפרקליטות היא לסגור את התיק. בשל כך, בהודעה מטעם היועמ"ש ניסו להסביר את ההחלטה לסגור את התיק ואף שחררו תיעודים מהמרדף שלטענתם מוכיחים כי השוטרים לא אשמים במוות.

בפרקליטות טוענים שלפי חומר הראיות היתה הצדקה למרדף אחר הרכב שבו היה מצוי סנדק ז"ל ואין ביסוס בחומר הראיות לטענה כי השוטרים ביקשו לפגוע במכוון ("לנגח") את הרכב הנמלט. כמו כן הם אומרים כי לא ניתן לקבוע איזה מהרכבים סטה וגרם להתנגשות במהלך העקיפה.

בפרקליטות מסבירים כי החלטת היועמ"ש עסקה בשאלה משפטית אחת: האם התשתית הראייתית המקיפה שנאספה בחקירה הפלילית מלמדת על אחריות פלילית של מי מהשוטרים המעורבים למותו של סנדק ז"ל.

לטענת הפרקליטות, מחקירת המקרה עלה חשד, כי סנדק ז"ל וארבעה צעירים נוספים יידו אבנים בשעת צהריים באזור היישוב מעלה מכמש באיו"ש ופגעו ברכב פלסטיני, תוך סיכון חיי הנוסעים בו. לאחר מכן הם נמלטו ברכבם כשהם רעולי פנים. שוטרים שהיו בקרבת מקום הקימו מעין מחסום מאולתר באמצעות העמדת רכבם לרוחב הכביש, אך הרכב הנמלט ירד לשול הכביש בנתיב הנגדי ונמלט.

בשלב זה התפתח מרדף, תוך שרכבי המשטרה הפעילו אור כחול מהבהב וסירנה, ואף כרזו לרכב הנמלט מספר פעמים, אך לשווא. מחומר החקירה עולה, כי לכל הפחות בשלבים המתקדמים של המרדף הם היו מודעים לכך שהרכבים הדולקים אחריהם הם רכבי משטרה, וכי הם מצויים בעיצומו של ניסיון הימלטות.

בהסבר של הפרקליטות נכתב כי בשלבים הראשונים של המרדף, בהם הכביש היה מפותל ושדה הראייה היה מוגבל, נמנעו השוטרים מלהשלים עקיפה של הרכב הנמלט, נוכח תנאי הדרך, וכן נוכח העובדה שהרכב הנמלט זיגזג מספר פעמים, על מנת למנוע כל ניסיון עקיפה מצד השוטרים.

"אך כאשר הכביש הפך ישר, התרחב ושדה הראייה נפתח, ניסה הרכב המשטרתי לעקוף את הרכב הנמלט, בין היתר, במטרה לעוצרו. או אז, אירעה התנגשות בין הפינה הימנית קדמית של הרכב המשטרתי לבין הפינה השמאלית אחורית של הרכב הנמלט", נכתב בהודעת הפרקליטות.

בעקבות ההתנגשות סטה הרכב הנמלט אל השול השמאלי, והתהפך לתעלה בצד הדרך. כתוצאה מכך, סנדק ז"ל, שככל הנראה לא היה חגור, נפלט החוצה מהרכב. מהחקירה עולה כי גופתו של סנדק ז"ל נמצאה מתחת לרכב ההפוך רק לאחר שפצועים פונו מהזירה ובחלוף למעלה משעה ממועד ההתהפכות.

"כפי שעולה מחומר הראיות, בשלב מסוים ניגשו השוטרים בשטח לרכב ההפוך כדי לאסוף מוצגים, ואז הזדעזעו לגלות את גופתו של סנדק ז"ל. מהחקירה עולה, כי שאר יושבי הרכב הנמלט לא אמרו לאיש בשטח כי ישנו אזרח נעדר", טוענים בפרקליטות.

לאחר ההסבר המפורט הוסיפו בהודעת הפרקליטות: "בתום בחינה מדוקדקת של התשתית הראייתית ועריכת השלמות חקירה, קיים פרקליט המדינה מספר ישיבות בראשותו עם הגורמים הרלוונטיים, ואף ערך סיור במקום התאונה כדי להתרשם באופן בלתי אמצעי מתוואי השטח המדובר. בסוף ההליך קיבל פרקליט המדינה את המלצת מח"ש, והמליץ לגנוז את התיק נגד השוטרים".

"היועץ המשפטי לממשלה קיים דיון נרחב בנושא עם כל גורמי התביעה הרלוונטיים, וכן קיים התייעצויות נוספות. בנוסף, היועץ ערך אף הוא סיור בזירה, שבו בחן מקרוב את תוואי השטח בכלל ואת אזור ההתהפכות בפרט, כדי להעריך באופן בלתי אמצעי את סבירות התנהלותם המבצעית של השוטרים החשודים בתנאי השטח הקונקרטיים, לרבות את ההחלטה לצאת לעקיפה באזור ההתנגשות. לאחר כל אלה מצא היועמ"ש שלא ניתן לייחס אחריות פלילית למי מהשוטרים בגין מותו של סנדק ז"ל".

היועמ"ש כתב בהחלטתו, כי התשובה לשאלת האחריות הפלילית נגזרת מן הראיות. בהחלטת היועמ"ש נקבע, כי בחומר הראיות אין ביסוס לטענה כי השוטרים ביקשו לפגוע במכוון ("לנגח") את הרכב הנמלט.

עוד נאמר בהחלטת היועמ"ש, כי גם לאחר בחינה מדוקדקת של חוות הדעת של בוחני התנועה, ובהן הבוחן מטעם משפחת סנדק, נמצא שלפי חומר הראיות לא ניתן לקבוע איזה מהרכבים סטה וגרם להתנגשות במהלך העקיפה.

עוד כתב היועמ"ש בהחלטתו, כי החלטת השוטרים לצאת למרדף בנסיבות העניין עולה בקנה אחד עם המסגרת שנקבעה בנוהל המרדפים המשטרתי. זאת, מכיוון שנוסעי הרכב הנמלט נחשדו, בין היתר, בביצוע עבירות חמורות, לאחר שלכאורה יידו אבנים שפגעו ברכב פלסטיני וסיכנו את חיי נוסעיו. לפיכך, קיום המרדף במקרה זה היה מוצדק בנסיבות העניין.

על יסוד המלצת פרקליט המדינה וגורמי מח"ש פנה היועמ"ש למפכ"ל המשטרה, כדי שיקיים תהליך סדור של הפקת לקחים במשטרת ישראל. זאת, נוכח המורכבות המובנית במרדפים רכובים של משטרת ישראל, והסכנה לאובדן חיי אדם הטמונה בהם, בין היתר כמשתקף מנסיבותיו של המקרה הטראגי ותוצאתו הקשה. כן סבר היועץ כי נכון יהיה לבחון, בעקבות תהליך זה, האם יש מקום לתקן או להבהיר את הנוהל המשטרתי שלפיו מבצעת משטרת ישראל מרדפים רכובים.