מעלת וסגולת שמירת הלשון
כהקדמה לדברינו ראיתי להביא מה שכתב הכהן הגדול מאחיו הגאון ר' צדוק הכהן מלובלין. בספרו קונטרס 'דברי חלומות' (אות כ"ד וקונטרס זה כולו דברי תורה שנתגלו לאותו קדוש בחלום הלילה).
וז"ל:
"ליל שבת קדש תזריע שנת והברכו"ת (נתגלה לו בחלום) כי תלתא דפורענותא שמפטירין "דברי" "שמעו" "חזון " הוא תוכחות הנביאים לתקן הפגמים שפגמו בדיבור ושמיעה וראיה שעל זה היה החורבן. וכנגד זה בפסח שהוא זמן גאולה אלו השלוש נתקנו. ועל כן קורין בשבת חול המועד "ראה" אתה אומר אלי ומפטירין העצמות היבשות "שמעו" והוא תיקון הראיה והשמיעה ,ובשביעי של פסח קורין השירה ומפטירין "וידבר דוד "את דברי השירה הוא תיקון הדיבור" עכ"ל. והדברים נפלאים
א. תפילתו נשמעת ויכול לגזור גזירות
בפרשתן לא יחל דברו ככל היוצא מפיו יעשה. וכתב מרן החיד"א בספרו 'חומת אנך' כאן אות ב' וז"ל:
"מלבד גופיה דקרא יש לרמוז דאם האדם ישמור לשונו מלדבר שום דבור אסור ויהיה נשמר מדברים בטלים ויקדש פיו אז כל אשר יבקש מה' ישמע תפלתו.
וזה שאמר לא יחל דברו לא יעשה דברו חולין שלא ידבר דברים בטלים ומכל שכן דברים האסורים. אז ככל היוצא מפיו יעשה ה' וישמע תפלתו ולא עוד אלא אפילו בלי תפלה כל אשר יאמר יתקיים כמו רבי חנינא בן דוסא,
והרב עיר וקדיש רבינו מהר"ר חיים ויטאל ז"ל פירש משם הרב מהר"ר שמעון טירנו ז"ל לא יחל דברו לא יעשה דברו חולין ,הלא תראה ככל היוצא מפיו יעשה כי כל אשר ידבר הוא פועל למעלה אם לטוב אם למוטב שאם ידבר דברי תורה ודברי קדושה מעורר ברוחניות ובקדושה למעלה. ואם ח"ו מדבר לשון הרע ודברים האסורים הוא פועל בסטרא אחרא ח"ו וזה שאמר ככל היוצא מפיו יעשה למעלה אם טוב או לאו עכ"ד ,
ואפשר לרמוז בהקדמה ששמעתי דלא יפלא האדם איך מדבר בעה"ז השפל למטה ודיבורו עושה רושם למעלה הלא תראה היין שהוא במרתף ומונח בחבית סתומה בעת שדורכים הענבים אף שהוא רחוק מאד היין שבחבית מתנועע והוא פלא ומזה נקח ראיה על הדבור שהוא פועל למעלה ,
ולרמז זה ל'א י'חל ד'ברו כ'כל ה'יוצא ראשי תיבות גימטריא יין עם הכולל דמן היין נלמד.
עוד יש לרמוז לא' יחל 'דברו' ככל' סופי תיבות אלול שצריך לשוב באלול כמ"ש רז"ל וסופי תיבות היוצא מפיו יעשה הוא אוה דבשמירת הלשון יבא משיח ויהיה שמו וכסאו שלם שהוא אותיות או"ה דהכל תלוי בלשון "
(וכונת הרב דשם הוי"ה חסר י"ה והכסא חסר א' וכשנשלם או"ה הכל נשלם)
והגיעו כפו"ל בספרו 'חומת אנך' שיר השירים (פרק א' פסוק ב')וז"ל:
"ושמעתי מהרב המאור הגדול מהר"ר ישראל נחמן נר"ו משם הרב החשוב מר אביו כמהר"ר יוסף ז"ל תלמיד הרב החסיד מהר"ר ישראל בעש"ט ז"ל ,כי לכאורה יפלא איך דברי האדם יפעלו כל כך בקדושה ובסטרא אחרא אך יש ראייה ודמיון שהיין הוא במרתף והוא בחבית סתומה וכשיהיה זמן דריכת הענבים אף שהוא רחוק מאד כמה מילין מהמרתף הנה היין שבחבית מתנועע מאיליו וזה ניכר ונודע ומזה יש קצת דמיון להבין כי כן הדבור פועל למעלה וזה שאמר ישקני מנשיקות פיהו ואם תאמר שמים ביני לבינו ואיך יתכן ?לזה אמר כי טובים דודיך מיין והרי היין מתנועע בזמן שדורכין הענבים אפילו שהוא רחוק מאד אם כן אל תתמה שאני אומר ישקני מנשיקות פיהו זה תורף דבריו בקצור"
וכן כתב הרב 'קדושת לוי' ריש פרשתן לא יחל דברו ככל היוצא מפיו יעשה: "מי שאינו עושה דבורו חולין, עושה תקונים בכל היוצא מפיו, ויגזור אומר ויקם לו (ע"פ איוב כב, כח) 'צדיק מושל ביראת אלהים' (שמואל ב .כג, ג מו"ק טז, ב), על ידי שמירת ברית הלשון. וזהו 'מטות', שיוכל להטות מדותיו של הקדוש ברוך הוא מדין לרחמים"
לא יחל דברו ככל היוצא מפיו יעשה . "מי שאינו עושה דבורו חולין, עושה תקונים בכל היוצא מפיו, ויגזור אומר ויקם לו (ע"פ איוב כב, כח) 'צדיק מושל ביראת אלהים' (שמואל ב .כג, ג מו"ק טז, ב), על ידי שמירת ברית הלשון. וזהו 'מטות', שיוכל להטות מדותיו של הקדוש ברוך הוא מדין לרחמים"
ב. סגולה שיתברכו נכסיו
כתב רבינו החפץ חיים בספרו 'שמירת הלשון' (חלק ב' פרק ט')
ודע עוד דכשם שהנחש נענש בענין מזונו, כדכתיב ועפר תאכל כל ימי חייך. כן הוא מי שהוא בעל לשון הרע נענש בעוני, כמו שכתב בספר הקנה וז"ל "ראה והבן שכל המוציא לשה"ר מפיו נידון בצרעת. ומסיים שם בסוף דבריו, שמי שאינו נעשה מצורע נידון בעניות, ושקולה העניות כצרעת, והרי הוא עני הנמסר בידי אדם עי"ש"
ובאמת לפלא הוא בעיני, שטבע בני האדם לחפש סגולות וברכות מאנשים גדולים להצלחה על פרנסה, ומה יועילו להם כל הסגולות והברכות, אם חס ושלום הוא מורגל בזה החטא של לשה"ר ורכילות, הרי יש על זה ארור מפורש בתורה, ארור מכה רעהו בסתר שהוא קאי על לשה"ר כמו שפירש"י. ואחז"ל ארור בו קללה ,בו נידוי ,וזה לא יצא מפי איש אחד כי אם בהסכם כל ישראל בצירוף הכהנים והלוים כדכתיב בקרא, והרי הוא מכלה השפעתו.
ואם היו שומעים לדברי, הייתי מייעץ להם יותר שישמרו עצמם בזהירות יתירה מזה החטא, ובפרט מלעשות בפועל ממש רע לחבירו מענין גזל וחמס ואונאה וכיו"ב (שזה בודאי גורם גדול שיבוזבזו נכסיו עי"ז וירדו לטמיון כמו שכתבנו בקונטרס שפת תמים בפ"ב וג' מכמה פסוקים ומאמרי חז"ל עי"ש). שאז בודאי יתברכו נכסיהם יותר מכל הסגולות, וכמו שידוע שכל הארורים פתחו מתחלה בברכה, ואמרו ברוך אשר לא יכה את רעהו, וכל ישראל ענו על זה אמן, ובודאי תתקיים הברכה הזו" עכ"ל
ג .סגולה לנצח האויבים
כתב הגאון ר' יהונתן אייבשיץ בספרו 'יערות דבש' (חלק א' דרוש ט"ו) וז"ל: "ראו כמה גדול עוון לשון הרע אפילו בעלי עבירות כדורו של אחאב, לא היה דבר שהיה להרשיע המלחמה כי אם לשון הרע, והטעם כי בהסתת הנחש היה נעשה להט חרב המתהפכת לרוע ולטוב, ולכך בשומרם עקב רב מבלי לעשות, ואינם בעלי לשון הרע, ואז חרב נהפכת עליהם לטובה לעשות באויביהם נקמה, ואם תפשו מעשה נחש, אזי החרב נהפכת לרעה לעשות בהם כלייה, ולכך נצחון המלחמה תלוי בלשון הרע, וכל השומר פיו מלשון הרע, כובש החרב המתהפכת, ולכך נאמר [תהלים קמט-ו] רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם לעשות נקמה כו', וכבר אמרו כל דיבור שיוצא מפי אדם עושה רושם. ובעוונות הרבים אדם מפטפט כל היום בדברים, ואינו מרגיש שבכל דבר עושה רושם."
ד .בורא מלאכים טובים
כתב מרן החיד"א בספר מדבר קדמות (מערכת ד' אות כ"א)
דבור: "כל דיבור שמדבר האדם אם הוא של מצוה נעשה מלאך אחד ואם הוא של טומאה נברא מלאך רע ואם הוא של בטלה נברא מלאך של בטלה. והתפלה והתורה שאדם מדבר בוקע את הרקיע ועולה למעלה ואם הוא דיבור רע מטמא נשמתו וחלק דיבור הקדושה עולה למקום טומאה הדומה אליו ונשאר החלק הקדוש חבוש בבית האסורים וכמה טורח עושה לקונו עד שמוציאו משם ועוד האריך ע"ש." מור זקני הרב חסד לאברהם בעין הקורא נהר ס"ח וכן אמרו בזהר הקדוש בשלח (דף מ"ז ע"ב)ההיא מלה דנפק מפומיה דבר נש סלקא ואתער אתערותא לעילא אי לטב אי לביש וכו' ע"ש
ובליקוטי רבינו מהרח"ו כתב יד האריך בזה וכתב: "דכל מה שמדבר האדם הדיבור הוא חלק מחיות נשמתו והראיה כשיוצאה הנשמה לא נשאר לא הבל ולא דבור ונמצא שאותו ההבל שהוא מדבר הוא חלק נשמתו ולכן נצטוינו שלא לדבר דברים בטלים שמפסיד בהם חלק נשמתו וזה פירש הרב רבי שמעון טירנו זלה"ה פסוק לא יחל דברו ככל היוצא מפיו יעשה הכונה לא יחל דברו כי כל דיבור אם טוב ואם רע עושה פעולה למעלה ובורא סניגורין או קטיגורין וזה שאמר ככל היוצא מפיו יעשה אם טוב ואם רע זה תורף דברי מהרח"ו ז"ל ובלקוטי תורה הנדפס יש טעיות בזה ע"ש."
ה. זכרון בתורה
מעשה ובא אברך חשוב ונכבד לפני האדמ"ור הקדוש ר' מאיר אביחצירא זצוק"ל ושפך לפניו שיחו שהוא עמל בתורה אך איננו זוכר ונפשו בשאלתו מה יעשה ותלמודו יתקיים בידו?
והשיבו הצדיק בנועם חן שפתותיו הלא ידעת בני כי שמור וזכור בדיבור אחד נאמרו .ואין אפשרות להפריד בין הדבקים שמירת הפה ושמירת העינים כראוי היא הערובה לזכירה אם תשמור על ה"שמור "כדבעי ראה גם תראה כי גם הז"כור" יגיע בעקבותיו (ספר ארשת שפתינו)
ונסיים בדברי הגר"א באגרתו שכתב "ועד יום מותו צריך האדם להתיסר ולא בתעניות וסיגופים רק ברסן פיו ותאותו וזוהי התשובה וכו' וזהו יותר מכל התעניות והסיגופים בעולם ו"כל רגע שאדם חוסם פיו זוכה בשבילו לאור הגנוז שאין מלאך ובריה יכולים לשער".
