בטור חריף ונוקב שמתפרסם הבוקר (ראשון) ב'המודיע' תוקף כותב השורות את מדיניות הממשלה וראש הממשלה בנימין נתניהו, תחת הכותרת "נתניהו, הילד הרביעי והחמישי רבעים ללחם".
"מה עשו לנתניהו רע, ילדי המשפחות ברוכות הילדים, שהוא כה מתנכל להם, זה קרוב לעשרים שנה? כולנו זוכרים לרעה ולכאב, את גזירות תשס"ג, הגרזן שהניף נתניהו בבת אחת, על המשפחות ברוכות הילדים, וגדע מהן את הקצבאות שניסו קצת להיטיב עמן.
בלי לסנגר אפילו במשתמע, על הגזירות הלא חומלות האלה, הן היו על קצבה קבועה, שנועדה לסייע בפרסת הבית ברוך הילדים, בימים של שגרה. נתניהו החליט כנראה שהוא לא מוכן שמדינת ישראל תסייע למשפחות ברוכות ילדים. מה שקורה בצרפת או בארה"ב. באנגליה ובעוד מדינות נאורות יותר, לא מתאים למדינה יהודית, לטעמו.
אבל עכשיו, מדובר באוכל לילדים, כדי שלא ירעבו. במצב נורא של גל רודף גל של קורונה, של מאות מובטלים ומוחל"תים, אנשים שלא ברור להם מהיכן יביאו מחר לחם לפי הטף. אבל את נתניהו – הטף לא מעניינים.
לכן, בפעימה הראשונה של הקצבת קורונה, החליט נתניהו שהיא תהיה עד ארבעה ילדים. נכון שבפסח יש ארבעה בנים. אבל האם הילד החמישי לא אוכל מצה בפסח? הוריו לא זקוקים לסיוע כדי לפרנסו בשעת משבר?…
ועתה, עם הפעימה השניה של סיוע, מכריז נתניהו על הקצבת הקורונה, עד שלושה ילדים. או שלהבנת נתניהו בכלכלה לא צורך מזון, או שלא אכפת לו שלא יאכל. או, וזה מה שנראה הרבה יותר הגיוני: יש פה שילוב פופוליזם הקורץ אל הבוחר החילוני, ומפלה לרעה ביודעין, את הילד החרדי.
נתניהו רוצה להציע למשפחות החילונית – שנדיר שתכלול יותר משלושה-ארבעה ילדים- "מוצץ" שיסתום להם את הפה. אבל הוא עושה כל שניתן וכל שלא ניתן, כדי שלמשפחה החרדית לא תצמח מזה טובה גדולה מדי.
נתניהו כמובן אינו יכול חוקית להכריז על קצבאות לחילונים ולהדיר את החרדים. אבל הוא עושה זאת בדרך שלו, והיא, כפי שאתם רואים – יעילה ותכליתית. הוא נוהג בדיוק כמו אותם ראשי ערים, שלא רוצים לראות חרדים בגבולם, ואז הם דואגים שיקימו בהן רק גורדי שחקים למגורים, בהבנה שיהודי שומר שבת לא יוכל לגור בקומה 17.
הממשלה הזו, שאחראית בתקופת הקורונה להתעמרות בציבור החרדי בגישה הבררנית לרעה, באכיפה, בסגרים, באלימות, עושה זאת גם במישור הלחם לאכול. ואנו מבקשים לקרוא לילד בשמו: זו אפליה.
ומבקשים לקרוא בשמו של הילד: "תנו גם לי, הילד הרביעי, החמישי, השישי, השביעי, העשירי, והאחד עשר – כן ירבו (גם אם זה לא מוצא חן בעייני מישהו) תנו גם לי פרוסת לחם, אפילו שאני מתכוון ליטול ידיים ולברך עליה 'המוציא'".
שופר של המון העם, תודה
עיצה לביבי, אתה רוצה לחסוך את הביורוקרטיה של העברת התקציבים למי שצריך ויש המון שהתוכנית לא מתאימה להם וחושבים שיש כאלו שלא צריכים, תקים קרן נפרדת שבה ישימו את כל הכספים של האנשים שחושבים שזה מיותר להם ואת זה תביא לעצמאיים או לכל מי שצריך.
אמת!!!
לא בדיוק נראה כי נתניהו החליט על זה לבדו
הוא בדרך כלל כן מכבד את הציבוד הדתי
מה להם כי ללון הם הרי שותפים לממשלה הזאת אז על מה הם בוכים?