העיתונאי נדב איל, עורך חדשות החוץ ב'חדשות 13' ומאנשי התקשורת המובילים בסיקור משבר הקורונה, כתב אמש (ראשון) בטוויטר על רקע "הברדק" בקבלת ההחלטות לאחרונה: "בימים אלה מעניין אותי מה חושב משה בר סימן טוב על מה שרואות עינינו", ספק ברצינות וספק בהומור. אך למרבה ההפתעה, מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, המכונה "ברסי", הגיב והתפתח ביניהם מעין ראיון. (אנחנו מביאים לכם את השו"ת המלא. השאלות של איל מודגשות, התושבות של בר סימן טוב בגרשיים).
"הי נדב", פתח מי שניהל עד לפני מספר חודשים את משבר הקורונה בישראל, "לפני שאתייחס חשוב לי לומר שלא באתי לתת עצות מהיציע לאנשים שנמצאים בזירה. אני יודע כמה הם כולם עובדים קשה ונותנים את הנשמה. ישראל נמצאת היום בנקודת זמן קריטית ואני מרגיש שיותר מדי אנשים חושבים שאין סכנה אמיתית. ועל זה חשוב לדבר".
אוהו, ברוך הבא או השב. אני מניח שעקבת היום אחרי מה שקרה: הפרויקטור גמזו הגיע עם הגבלות ויש ניסיון למוסס אותן. יש תחושה של התפרקות. איך אתה רואה את זה?
"אני מרגיש שיש תחושה של נמאס מהקורונה אז בוא נתעלם ממנה. לצערנו כל התקוות שהיא תיעלם מעצמה לא התממשו ולכן חשוב להמשיך במאמץ הלאומי והאישי. אני מבין את הקושי לשמור על המאמץ לאורך כל כך הרבה חודשים, אך אין ברירה. הקורונה כאן. אם לא נרד משמעותית לפני החורף, יהיה הרבה פחות טוב".
אתה יודע שכשאתה אומר – הרבה פחות טוב, רבים יאמרו לך שזה מה שחזיתם אז, לפני הסגר, ואלפים רבים של מתים. והנה אנחנו פה. ויש למעלה מאלף מתים. זה הרבה. אבל על זה הגבלות כה חריפות, נבואות זעם, נזק כלכלי עצום? עד כאן דבר הביקורת.
"ההגבלות שנקטנו בהן אז נועדו להביא אותנו לשגרת קורונה שתאפשר לנו לחיות לצד המגיפה עם מחיר נסבל בחיי אדם כמו שעשו מדינות אחרות. מספר המתים שיש לנו כעת הוא לא גבוה ורחוק מלהיות לא מבוטל והוא עוד יעלה. ראינו גם שהמחיר הכלכלי בכל המדינות דומה מאוד. ההבדל הוא בעוצמת התחלואה".
השבדים יתווכחו איתך. אבל הנה הנקודה: הובלתם את המדינה למעט מאוד תחלואה במחיר כבד ביותר. אבל לא הכנתם מנגנונים שיבלמו את ההתפרצות כאשר תשחררו. ואז מ-40 נדבקים ליום, הגענו לאלפים. מה עשיתם לא נכון? או מה היה צריך לעשות אחרת?
"בעיני – העניין המרכזי הוא שגרת קורונה בטוחה. זה מה שקורה במדינות שמצליחות לשמור על תחלואה נמוכה ופה אנחנו פחות טובים. החזרנו מהר ובעוצמה גדולה את הלימודים והאירועים. כיום אנחנו מבינים שזו הייתה טעות ומתקנים. בשבדיה – אין מערכת חינוך כ"כ צפופה כי אין הרבה ילדים, וגם אין אירועים".
אחדד את השאלה. הטענה היא שלא בניתם את מערכי ההגנה שישראל נזקקה להם כדי לא לשוב לסגר. הטענה לגביך אישית היא שהיית ריכוזי מידי.
"התחלנו לבנות את המנגנונים אבל זה לא משהו שקורה ביום אחד ואין לצערי ניסים. משהו חשוב שצריך להפנים – אופי המחלה גוזר עלינו שעל כל מקרה מאומת, יש בין מקרה ל-3 מקרים שלא נעלה עליהם. בעיקר בגלל היעדר סימפטומים. זה אומר שהכוח של מנגנוני הקטיעה מוגבל".
בוא נדבר על כרגע. מה היית עושה היום? האם אנחנו צריכים צעדי הגבלה ארציים?
"יש דבר אחד מאוד חשוב בעיני וזה להילחם בנגיף ולא אחד בשני. ישראל מכל בחינה היא תא אפידמיולוגי אחד. זה לא אומר שלא צריך לבצע צעדים אזוריים, ביצענו הרבה מאוד מהם בגל הראשון, אלא להבין את האפקט המוגבל שלהם".
"לצד זאת, בעיני יש היום פעילויות שלא מספיק בטוחות. הקפיצה שאנחנו רואים עכשיו היא תולדה של הלימודים ולכן היא תמשיך ותעלה. החגים יעצימו אותה ואח"כ הסתיו. אני הייתי ממקד את כל הקשב במערכת החינוך, באירועים ובלעבור את החגים בשלום. מקווה שעניתי".
מה שאני מבין מתשובתך הוא שהיית סוגר לימודים בתיכונים וחטיבות מייד, ואתה לא חושב שכל האבחנה האזורית ברמזור תועיל – לפחות לא בשלב הזה?
"אני אכן נוטה לחשוב שצריך לעשות הרבה כדי לשמר לימודים בגנים ובכיתות הנמוכות ולצמצם ככל הניתן בחטיבות הביניים והעליונות. לגבי האזורים – כשנכנסים לפרטים יש עוד רמה של סיבוך – מה עושים עם מורים ואנשי צוות אחרים מאזורים אדומים. תסתכל על ירושלים – חלק נכבד מאוד מגיע משם לכל העיר".
עד לפני 3 חודשים היית מנכ"ל משרד הבריאות. מתי המדינה צריכה להפעיל אמצעי סגר, אם בכלל, או כפי שזה מכונה כעת "ריסון מהודק"? מה האומדן בחולים קשים ובינוניים שלדעתך כבר אי אפשר יהיה לספוג?
"קו השבר הוא אי הספיקה של מערכת הבריאות. צריך לפעול מספיק זמן לפני שמגיעים לשם. איפה הקו הזה? אין תשובה חד משמעית, אבל ברור שבחורף המתקרב (ולמרות היום הגדול, הוא יגיע), היכולת עלולה לרדת. אסור לנו להגיע למצב בו אנשי הצוות הטיפולי לא מצליחים להגיע לכל חולה. אם נגיע לשם זה יהיה נורא".
מתעקש איתך. יש מי שאומר – אפשר למשוך ככה ללא הגבלות ומקסימום יהיו מאות במצב קשה בכל רגע נתון, זה עדיף מסגרים וכו'. מה הרגע של השבירה, שזה לא עובד?
"המערכת מדברת על קו ספיקה של 800. הקו הזה ירד בחורף ויעלה אם נפסיק פעילות ניתוחית מתוכננת. המשמעות של מאות חולים קשים בכל רגע נתון היא מאות רבות מאוד של מתים נוספים. כי מספר החולים הקשים ברוטו גדל כל הזמן".
אני זוכר ששוחחנו בזמן המשבר ההוא והסברת שבאירוע חירום דרוש ריכוז של כוח. אחרת הכל מתפרק וכולם מושכים לכל הכיוונים. זה מה שקורה עכשיו?
"שני דברים מרכזיים בניהול מגיפה בעיני הוא קבלת החלטות יעילה ומהירה ולנהל שיח מורכב וכן עם הציבור. אני חושב שהזמן שחק את היכולת לקבל החלטות מהר. בנוסף – לשיח עם הציבור נכנסו הרבה מומחים מטעם עצמם שלא באמת מבינים את התמונה המלאה. כמו מי שאמר/ה אין גל שני ולא היה גל ראשון", שיגר בר סימן טוב עקיצה מרומזת.
מה דעתך על מה שעושה הפרוייקטור גמזו?
"אני מכיר את פרופ׳ גמזו שנים רבות. הוא אדם מוכשר וחרוץ. הממשלה בחרה בו בתור הגורם המקצועי שמוביל את המהלך ולכן צריך לתת לו גיבוי. אני באופן אישי בטוח ביכולת שלו להוביל את המאמץ הלאומי. באותה נשימה – את אותם הדברים אני חושב גם על פרופ׳ חזי לוי ושאר המשרד".
אתה יודע שהטרנד עכשיו, גם בחלקים מהציבור, הוא להגיד שהכל כלאם פאדי. המתים מבוגרים מאוד. ישראל בגל הזה חודשיים. אפשר להתמודד. תנו לחיות. זו הסיבה שאתה מדבר כעת, אחרי שתיקה?
"הסיבה שעניתי היא כי אני מודאג בדיוק מזה. האופי המחנאי שהיחס למגיפה לבש. הקורונה אמיתית, לא מעניין אותה זהות פוליטית או אחרת. ולכן – אני ממש מבקש מהציבור – תתייחסו ברצינות למגיפה. בעיקר לאור הסתיו והחורף המתקרבים. זה אמיתי לחלוטין", חתם מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר.
"ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה"