שמו של מחבר הפיוט אינו ידוע, והמחבר גם לא רמז את שמו בראשי הפסקאות של הפיוט, כדרכם של פייטנים רבים. מעובדת היותו מוזכר במקורות קדומים, ועל-פי מבנהו, מקובל לשער שהוא נכתב בארץ ישראל בתקופת הפיוט הארץ-ישראלי הקדום.
הפיוט בנוי לפי סדר אותיות האלף-בית, מתחיל בא' ("אֵ-ל אָדוֹן") ומסתיים בת' ("תִּפְאֶרֶת וּגְדֻלָּה"). הוא לא נכתב בחרוזים, אבל שקול במשקל המילים, והטורים מחולקים לשתי צלעיות, בדומה לשירה המקראית.
תוכנו עוסק בשירת המלאכים לכבוד בורא העולם וכמו-כן בתיאור גדולתו ביצירת המאורות. צפונים בו גם סודות קבליים.
בקהילות ישראל נהוג לשיר את הפיוט יחד, במהלך התפילה, ומנגינות רבות חוברו לו במרוצת הדורות. בחסידות חב"ד לא נקבע לחן מיוחד לפיוט, והחזנים נוהגים לשזור אותו בתוך אחד מניגוני חב"ד, לפי טעמם.
השיר המוגש כאן הוא הנפוץ יותר בקהילות חב"ד ברחבי העולם. הזמר והיוצר ברי סחרוף מבצע אותו בסגנונו הייחודי, במסגרת 'צמאה' – מיזם מוזיקלי המחדש ניגונים חסידיים עתיקים והופך אותם לחלק מהפסקול הישראלי של כולנו.
מנהל צמאה: הרב משה שילת
הפקה מוזיקלית ותיכנותים: נאור כרמי
עיבוד: אפי שיינר ונאור כרמי
גיטרות: עמית יצחק
קנון: גל חבר
עיבוד סימפוני: גיל נגל
קולות: אילן דמרי
מיקס ומאסטרינג: שי סיוון
סחתיין עליק יא ברי