חוק זה קבע שיש להטיל מס ירושה (שבחוק כונה "מס עזבון") על יתרת עזבונו של הנפטר, ושהוא ישולם מתוך נכסי העזבון. יתרת העזבון הוגדרה כשוויים של כל נכסי העזבון לאחר הפחתת ניכויים שונים, שכללו, בין היתר, את ניכוי שווי הנכסים שפטורים ממס עיזבון, חובותיו של הנפטר, וסכומי כסף שונים שהוקצבו לבן הזוג והילדים של הנפטר. סכום המס נקבע באחוזים מתוך סכום שווי העיזבון, וזאת לפי מדרגות מס עולות.
במהלך השנים הובעו טענות שונות בעד ביטולו של מס הירושה. בין היתר נטען שיש לבטלו בשל חוסר האפקטיביות שלו מאחר שההכנסות מגביית המס היו קטנות, ההפרעה שהוא גורם להשקעות של גורמי חוץ בארץ, ואף מטעמים דתיים, מאחר שלפי ההלכה רק צאצאיו של הנפטר אמורים להנות מנכסי עזבונו. בנוסף הועלתה הטענה לפיה מדובר למעשה בכפל מס, מאחר שכספי עזבונו של הנפטר כבר מוסו בעבר (לרבות בשל תשלום מס הכנסה על השכר שהוא קיבל עבור עבודתו, מס רכישה ששילם בעת רכישת נכס מקרקעין, וכיוצ"ב), על כן אין מקום לשלם על כספים אלו מס נוסף בעת פטירתו.
בשנת 1979 הועלה סף המס במידה רבה מאד, עד שלמעשה לפחות 90% מאזרחי המדינה קיבלו פטור מהמס. המס גם הפך ללא כלכלי, מאחר שהוצאות הגבייה שלו התקרבו לסכומי התקבולים שלו.
לבסוף בוטל מס הירושה לחלוטין ביום 1.4.1981.
לאחר ביטול המס נעשו מספר ניסיונות לחדשו, אולם הם לא צלחו. כך, לדוגמא, בשנת 2000 המליצה ועדת בן בסט לחדש את מס הירושה, אך המלצתה לא התקבלה. בנוסף, בשנת 2015 נציע שר האוצר דאז, משה כחלון, לחדש את הטלת מס הירושה באופן לפיו הוא יוטל רק על ירושות בשווי של מעל 10 מליון ₪, ובשיעור של 10% – 20% בלבד, אך גם הצעה זו לא התקבלה.
ישראל איננה חריגה בעניין ביטול מס הירושה. אמנם, מס ירושה היה קיים בעבר כמעט בכל המדינות המפותחות, אולם משנת 2000 ואילך קיימת מגמה עולמית לבטל את המס. בין המדינות שביטלו את מס הירושה ניתן למצוא את רוסיה, אוסטריה, שבדיה, נורבגיה, צ'כיה, הונג-קונג, ועוד.
יחד עם זאת, קיימות עדיין מדינות רבות שבהן מס הירושה עדיין נוהג, כגון ארה"ב, יפן, גרמניה, בריטניה, צרפת, דנמרק, ועוד. לפיכך, גם ישראלים שירשו נכסים במדינות שמוטל בהם מס ירושה חשופים לחובת תשלומו.
תכנון מס בעת מימוש צו ירושה או צו קיום צוואה
ככלל חשוב להבין שלמרות שבארץ אין כיום מס ירושה, אזי אין מדובר בפטור גורף לחלוטין מתשלום מס לגבי נכסים שמועברים בירושה.
אמנם, הורשת הנכסים איננה כרוכה בתשלום מס ירושה ישיר בגין עצם פעולת ההורשה כשלעצמה. גם סעיף 4 לחוק מיסוי מקרקעין, תשכ"ג-1963 קובע שהורשה של נכס מקרקעין איננה נחשבת כמכירת מקרקעין, ולכן היא פטורה ממס. עם זאת, ירושת נכסי מקרקעין עלולה להיות כרוכה בתשלום מס במקרים מסויימים, ולכן חשוב להיות מודע לכך ולבצע תכנון מס מקדים במידת הצורך.
מכירת נכס מקרקעין שהתקבל בירושה.
מי שירש נכס מקרקעין ולאחר מכן מעוניין למכור אותו, עלול לחוב בתשלום מס שבח בגין מכר הנכס. לדוגמא, מי שירש דירת מגורים, עלול לחוב בתשלום מס שבח בעת מכירתה, אלא אם כן יש לו פטור ממס שבח לפי סעיף 49ב(5)לחוק מיסוי מקרקעין.
סעיף 49ב(5)לחוק מיסוי מקרקעין קובע שניתן לקבל פטור ממס שבח בעת מכירת דירת מגורים מזכה שהתקבלה בירושה בכפוף לקיומם של כל התנאים המצטברים הבאים:
- המוכר הוא בן זוגו של המוריש, או צאצא של המוריש, או בן זוגו של צאצא של המוריש. לפיכך אח של המוריש, למשל, אינו זכאי לקבלת פטור ממס שבח בגין מכירת דירת מגורים שהוא שירש ממנו.
- לפני פטירתו, המוריש היה בעלים של דירת מגורים אחת בלבד. ישם לשים לב שלפי ההגדרה של "דירת מגורים" בסעיף 1 לחוק מדובר גם בבעלות רק על חלק מדירה.
- אילו היה המוריש עדיין בחיים ומוכר את דירת המגורים, הוא היה פטור ממס בשל המכירה. יש לשים לב שתנאי זה מתייחס לפטור שקיים במועד מכירת הדירה שהתקבלה בירושה, ולא במועד פטירת המוריש.
פטור זה אינו תלוי במספר הדירות שיש ליורש או למספר הפטורים ממס שבח שהוא כבר ניצל בעבר.
תכנון מס במסגרת הסכם חלוקת עיזבון
במידה שיורשים של מוריש מסויים מעוניינים לחלק ביניהם את נכסי המקרקעין שהם קיבלו בירושה באופן שונה מהאופן שנקבע בצו הירושה או צו קיום הצוואה, באפשרותם לערוך הסכם חלוקת עיזבון שבמסגרתו הם יעבירו אחד לשני את הנכסים הללו מבלי שהעברה זו תיחשב כעסקת מקרקעין, וכפועל יוצא מכך מבלי שהיא תחוייב בתשלום מסי מקרקעין (מס שבח ומס רכישה).
כדי לקבל פטור מתשלום מסי מקרקעין במקרה כזה, יש לבצע את הסכם חלוקת העיזבון לפי סעיף 5(ג)(4) לחוק מיסוי מקרקעין, ובכפוף לקיומם של כל התנאים המצטברים הבאים:
- יש לערוך את הסכם חלוקת העיזבון לפני חלוקת העיזבון בפועל (לפני רישום הורשת הנכסים בטאבו או ברשות מקרקעי ישראל).
- יש לערוך את הסכם חלוקת העיזבון רק בין היורשים לבין עצמם (ללא צדדים אחרים).
- יש לערוך את הסכם חלוקת העיזבון רק לגבי נכסי העיזבון, ובמידה שיש צורך באיזון החלוקה באופן שיוויוני, יש לבצע את האיזון רק באמצעות נכסים וכספים שנכללים בתוך העיזבון ולא מחוצה לו.
למידע נוסף בנושא תביעת אבהות
פנו אל עורכת הדין אסתר שלום, האמונה על ניהול תיקי משפחה מורכבים ובעלת ניסיון משמעותי בנושא התנגדות לצו ירושה וקבלו תמיכה וייעוץ מקצועי!
יודגש כי המאמר אינו מהווה תחליף ליעוץ משפטי ובכל עניין בנושא מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בתחום.
עו״ד אסתר שלום
דרך אבא הלל 7, רמת גן, 5252204
טלפון: 052-970-6731
