ביום שישי החולף, ראש חודש מנחם אב שעבר עלינו לטובה, ציינו המוני בית ישראל את יום ההילולא החמשה עשר של כ"ק האדמו"ר הגה"ק מהר"ש מבאבוב זי"ע, בצל קדשו של נכדו ממשיך דרכו כ"ק האדמו"ר מבאבוב-45 שליט"א.
ביום חמישי לפנות ערב, הגיע האדמו"ר שליט"א לבית החיים ד'באבוב, בראשות המון חסידים, בכדי לפקוד את הציון הקדוש בהאי יומא דהילולא רבא. מיד עם היכנסו לאוהל מנוחת אדמור"י בית באבוב זי"ע, התיישב האדמו"ר שליט"א לצד הציון הק', וקרא קוויטלעך במשך שעה ארוכה. לאחר מכן עם צאת הכוכבים של יומא דהילולא, אמרו כל הציבור יחדיו ברגשי קודש ובקול חוצב את ספר רביעי שבתהלים ופרק ק"ט כנהוג, כשהאדמו"ר שליט"א עובר לפני התיבה ומעורר את הציבור בהתעוררות ובהתרגשות עצומה פרק אחרי פרק, כשקול התפילה של המוני החסידים תלמידיו הנאמנים של בעל ההילולא זי"ע, העומדים סמוך למקום מנוחת קדשו של רועם הנאמן, בוקע רקיעים לישועת הכלל והפרט.
לאחר סיום שמונה עשרה מזמורי התהלים, השתטח האדמו"ר שליט"א על הציון הקדוש, כמנהג אדמור"י בית באבוב, כשהוא נושא תפילה חמה בעד עמו וצאן מרעיתו, וכל הציבור מתלווה אליו בתפילה חרישית לפעול ישועות וברכות לרוב.
מאוחר יותר בלילה, סמוך לחצות לילה, נערכה סעודת ההילולא המרכזית בביהמ"ד הגדול של קהל באבוב-45 בבורו פארק, כשאלפי חסידים התאספו מכל מקומות מושבותיהם לכבוד ההילולא. חלק גדול מהציבור הגיעו ממקום שהותם בהרי הנופש, כולל גם הבחורים תלמידי הישיבות השוהים בחודשים אלו במחנה הקיץ שבהרים, וכולם התאספו ובאו להיות בקורת גג אחד בשולחן הטהור של סעודת ההילולא המרכזית שמשמש גם כזמן קהילה לכל קהל הקודש, להתחמם יחדיו לאור משנתו ודרכו של בעל ההילולא זי"ע לאורו של נכדו האדמו"ר שליט"א, שהיה קשור בכל נימי נפשו וחביב ונערץ על זקינו הגדול האדמו"ר מהר"ש זי"ע בעל ההילולא.
באוירה מרוממת שנמשכה במשך שעות ארוכות, נערכה סעודת ההילולא הגדולה בביהמ"ד הגדול שהיה מלא מעל גדותיו עד אפס מקום בזקני ופארי העדה, חסידים ואנשי מעשה, תלמידי חכמים ואברכים מופלגים, בעלי בתים נגידים ונכבדים יראים ושלמים, שישבו על מאות מקומות הישיבה סביב השולחנות שהיו ערוכים בסדר מיוחד, וכן אברכי הכוללים ובחורי הישיבות, שעמדו על הפארנצ'ס מרובי הקומות שעמדו מסביב. כל הציבור הסב יחדיו לסעודת הילולא, כשעל מלאכת הגשת הסעודה בסדר מופתי, הופקדו מספר סדרנים ע"י העסקנים המסורים, כדי שכל הציבור יוכל לקבל את סעודת ההילולא ביד רחבה. במשך הסעודה ניגנו ניגוני התעוררות ודביקות, שחוברו ע"י בעל ההילולא זי"ע.
את סיום הש"ס שנלמד ע"י בני הקהלה לע"נ של בעל ההילולא קדישא זי"ע, ערך נכדו האבד"ק באבוב-45 שליט"א, ומיד לאחר מכן החל האדמו"ר שליט"א בלימוד התחלת הש"ס, במשנה הפותחת את מסכת ברכות "מאימתי".
לאחר סיום והתחלת הש"ס, נשא האדמו"ר שליט"א את משא קדשו בקול חוצב להבות אש, ובתוך דברות הקודש הביא לידי ביטוי את האופן שבו בעל ההילולא בכוח קדושת תורתו, העמיד לגיונות של דורות לה' ולתורתו בתוככי גלות אמריקה החומרית, כשלאחר המלחמה ליקט את אותם אודים מוצלים מאש שהיו שבורים וכבויים מכל מה שעבר עליהם ולא חשו שום טעם בעשיית המצוות ובשבת קודש ומועדים, ובעל ההילולא זי"ע באהבת עולם לה' ולעמו, התגבר בגבורת ארי בכוחות על אנושיים, כדי להבעיר בחזרה את אש הלהב של דרך הקודש של צדיקי בית באבוב, כמקובל מאבותיהם הקדושים לבית צאנז, דז'יקוב, ראפשיץ, קאמינקא ולמעלה בקודש.
האדמו"ר שליט"א הוסיף ותיאר, איך שבעבודת קדשו בדביקות ואהבת ה', הדליק את האור באותם נשמות כבויות, החל מעבודת התפילה מידי יום ביומו, שהחל עם הנחת טלית ותפילין בבית המדרש, שבכל יום מחדש היה זה מחזה קודש לעצמו לראות את דרך עבודתו את בוראו בדחילו ורחימו. בפרט בשבתות וימים טובים שבהם ערך את עבודת בוראו בכזו דיבקות, וכל מצוה בכל יום מימים הטובים, היה מלא בכל כך הרבה הכנה למצוה והתלהבות של קדושה, כך היה זה גם בשבתות שכבר מערב שב"ק בזמן מנחה כשהתעטף בטלית בהשתפכות הנפש בלתי רגילה ומתוך דמעות שליש, וכך נשנה הדבר בימים טובים איך שהוא ניגש לכל מצוה מצד אחד בחרדת קודש, ומאידך גיסא בהתרוממות הנפש של דביקות ואהבת המצוות.
האדמו"ר שליט"א עורר במיוחד בסיום דבריו את כל הציבור הגדול, שעל כולם מוטלת החובה לזכור את דרכי העבודה של אותו צדיק וקדוש, ובדרך זו לחנך את דור העתיד של הבנים והבנות שלא זכו להכיר את בעל ההילולא.
בסיום סעודת ההילולא בשעות הלילה המאוחרות, לאחר שהאדמו"ר שליט"א בירך על הכוס, ננעל המעמד ברגשי התרוממות, כשכל הנאספים התפזרו למעונם, ומתוכם ציבור עצום שיצא לדרכם בחזרה אל מעונם בהרי הקיץ, בתקווה איתנה כי בזכותו של בעל ההילולא זי"ע השפעות טובות וברכות לרוב להם ולכל בני ביתם. זכותו יגן עלינו!
מתוך דברי בעל הילולא הרה"ק רבי שלמה מבאבוב זי"ע, בשמחת שבע ברכות של נכדו החתן כש"ת כמר מרדכי דוד (כ"ק אדמו"ר מבאבוב-45) חתן הרה"ק רבי נפתלי צבי מבאבוב זי"ע
…..מיר זענען דאך אצינד אויף א שמחה, דער אייבערשטער האט געהאלפן מיין זון (אדמו"ר רבי נפתלי צבי זצ"ל) האט ב"ה באקומען א חתן, א תלמיד חכם בבחינת שבת. איך דארף אים דא גארנישט צו לויבן, ווייל עטץ קענטס אים אלע גאנץ גוט. מיר קענען דעם חתן קיין-עין-הרע פון קליינערהייט אויף, ער האט געלערנט ביי אונז אין די ישיבה, און דער עולם דא אין דעם בית-המדרש קען אים. מילא, ב"ה, נו ער האט א הייליגע שורש און יעדע זאך ציעט דאך צום שורש," מיט די ווערטער האט כ"ק אדמו"ר מהר"ש מבאבוב זיע"א אנגעהויבן זיינע ווערטער, ביי דעם שבע ברכות פון כ"ק אדמו"ר מבאבוב-45 שליט"א….
….דאן האט דער באבובער רב זצ"ל דערציילט זיין סיפור הצלה, און אויסגעפירט מיט א גאר עמאציאנאלע שטימע: "אז מען וועט פרעגן פארוואס האט מען נישט געשאסן, די דייטשן כאפן אידן און מען שמוגעלט גרעניצן און מען שיסט נישט, ווי קען מען שיסן? דא ווארט א נשמה'לע פון א הייליג קינד, מרדכי דוד'ל דארף האבן א שווער, דארף האבן א כלה, מען האט נישט געקענט שיסן, מען קען נישט שיסן, דא ווארט א הייליגע שורש, ער לאזט נישט, דער חתן לאזט נישט שיסן. ס'איז געשטאנען אזא נשמה'לע אין הימל און האט זיך געבעטן ווי קען מען אים שיסן, וואו וועל איך נעמען א מחותן, וואו וועל איך נעמען א כלה. דא איז דא א הייליגע שורש, און אז עס ציעט צום שורש, גייט עס זייער שנעל, מלאכים האבן געהיטן, זייער שנעל איז עס געגאנגען, ווייל עס ציעט צו א הייליגע שורש."
פארוואס דארף מען שטענדיג אויף ווייזען אז דער רבי איז גרויס
אוקיי, באבוב (אהן די נאמבער) וויל זאגן אז דער רבי איז נישט באבוב, אוקיי
אבער דער עיקר איז אז אונז זענען צופרידען
א דאנק פאר באבובער חסיד פאר איבער שרייבען די דברות קודש פונעם בעל הילולא זי"ע.
דבר בעתו מה טוב, עס ברענגט ווידער ארויס די אהבה והערצה יתירה וואס כ"ק אדמו"ר מהר"ש זצ"ל האט געהאט צו נכדו ממשיך דרכו האדמו"ר שליט"א, ווי דער באבובער זיידע זאגט אויף איהם "א הייליג קינד" "דא איז דא א הייליגע שורש, און אז עס ציעט צום שורש"
נאכאמאהל א יישר כוח, א מחי' דאס צו לייענען, איך האב עס שוין איבער געלייענט צענליגער מאהל, א דאנק!
ממתי עושים בבאבובהשטתחות