תולדות חייו של רבינו זצוק"ל
רבינו רבי יצחק אייזיק ווייס נולד בשנת תרל"ה. הוא הלך בדרכי אביו בכל ענייניו והנהגותיו. בגיל צעיר נשא את בתו של אדמו"ר רבי ישכר בער אייכנשטיין מווערעצקי בעל מלבוש לשבת ויום טוב. כבר בחיי אביו קבל דרכי הנהגה ממנו ומשנת תרס"ד ואילך, כשחלה רבינו האמרי יוסף את חליו, הנהיג למעשה את חסידיו. עם פטירת אביו נהרו אליו כל החסידים כאיש אחד ואף גדל מספרם בהתמדה. הוא גם פתח ישיבה בספינקא בשם "בית יוסף", שאף היא הפיצה את חסידות ספינקא ברחבי מארמארוש, טראנסילוואניה והונגריה. בפרוץ מלחמת העולם הראשונה תרע"ז בערב חג הסוכות נאלץ רבינו החקל יצחק להמלט מעיירת ספינקא והגיע לעיר ניגרשט ואחד מחסידו ר' מרדכי פרקש דאג לכל צרכיו, ומשם כעבור זמן מה המשיך רבינו לעיירת קראלי ושם הרה"ח ר' שבתי ויינברגר סידר לרבינו את מקום מגוריו ושם רבינו התיידד עם הרה"ג רבי שאול בראך ז"ל ומשם המשיך רבינו לנדוד והגיע לעיירת פעסט, ומשם בשנת תרע"ח העתיק רבינו את מושבו לעיר המפורסמת מונקאטש ובזמן ההוא הגיעו הרבה אדמורים ורבנים לעיר הזו, כמו הרה"ק מבעלז, וחותנו של רבינו המלבוש לשבת ויו"ט שעד אז גר בעיר גרוסווארדין ומשם המשיך רבינו בפרשת וישלח בשנת תר"צ ועזב את העיר מונקאטש, כעבור שנים אחדות עבר לסעליש, שם נבנה בית מדרש גדול ובתי דירה. כל שנה ביום הזיכרון של האמרי יוסף היה עולה לעיירת ספינקא לפקוד את ציון אביו ואז נקבצו בספינקא אלפי חסידים. ובסעליש ישב רבינו רבי יצחק אייזיק ווייס עד הלקחו על ידי הנצאים ימ"ש לאושוויץ ושם עלה רבינו על המוקד באושוויץ ביום יג לחודש סיון תש"ד.
רבינו כאביו בעל אמרי יוסף לא הדפיס אף הבן ר' יצחק אייזיק אף חיבור בחייו (פרט להקדמה שהוזכרה לעיל). לאחר השואה אסף נכדו וממלא מקומו, ר' יעקב יוסף ווייס, את שרידי דברי התורה ששרדו מן התבערה והוציאם לאור: ספר חקל יצחק חלק ראשון (על בראשית שמות). ניו יארק תשי"ב. , צו דף. ספר חקל יצחק חלק שני (על ויקרא במדבר דברים). ניו יארק תשי"ד. סח דף. שאלות ותשובות חקל יצחק ניו יארק תשכ"ו. מט, שא עמ'. כולל צה תשובות, לפי הפירוט דלקמן: תשובות למארמארוש, תשובות להונגריה, תשובות לטראנסילוואניה, חמש תשובות לפולין. בשש תשובות ללא שמות השואלים. מבין גדולי הרבנים, שאתם החליף תשובות, נציין את מחותנו מהרש"ם מבערזאן, ר' אריה ליבוש הורביץ רבה של אסטרי בעל הרי בשמים, הגאון הספרדי ר' חיים חזקיה מדיני בעל שדי חמד, ר' צבי הירש שפירא ממונקאטש בעל דרכי תשובה ובנו ר' חיים אלעזר שפירא בעל מנחת אלעזר, דודו ר' יצחק אייזיק ווייס רבה של סוואליווע בעל בית יצחק ועוד. מט עמ' ראשונים כוללים קונטרס עשרה מאמרות (הקדמת המחבר לספר אמרי יוסף).
תשובות אליו: שו"ת מהרש"ם חלק ג, סי' רכו: אם מותר לשתות מים בליל יו"ט קודם קידוש כשיושב בסעודה מבע"י וחשכה ורוצה לברך בהמ"ז אלא שרוצה קודם מים. שפ סי' רלט: במקוה רחוקה מנהר גדול ה' או ו' אמות [לענין זחילה]. שם חלק ז', סי' נה (תרנ"ד): במי שנשבע שלא יהיו לו לעולם תכשיטין כאותן שהיו לאיש פלוני. שם סי' נו: בדין החטים של שמורה שנמצא בהם אח"כ בהנשארים ציבאליס. שם סי' קטו: בהס"ת של מר אביו והוא מחו' הגה"צ שליט"א נמצא בשם של אלקיכם שהכף נתמלא החלל דיו… וכבר נשאלתי בזה מגיסו הרב נ"י [ר' נחמן כהנא – ראה לקמן]. שם סי' קטז: אם מותר לפרק גרעיני הקוקורוזעס [תירס] בשבת. שם סי' קיט: מה שהזכיר וביקש לבאר לו מ"ש בתשובה לגיסו בעניין הס"ת. שם סי' קכ: שוב בענין המקוה הרחוקה מנהר גדול ה' או ו' אמות (הנ"ל ח"ג סי' רלט). שו"ת מהרש"ג יו"ד סי' טז:יח (תר"ע) : שתי התשובות דנות בדבר המחלוקת החריפה בענין השוחט בסענזשארץ: נדפס מכתב מהדר"ג נ"י ג"כ להתיר לאכול משחיטת השו"ב הנ"ל אפילו למהדרין מן המהדרין. שו"ת שדה יצחק סי' לז : …והנה כ"ת האריך בבקיאות בכל ספרי האחרונים בדבר ס"ת אשר הכ' של אלקיכם היה גגה העליון עב מאוד. שו"ת אבני זכרון חלק ב, סי' נא (תרפ"ד) : הרב הגאון הגדול מופת הדור והדרו צדיק נשגב וקדוש יאמר לו רבים ושלמים חוסים בצלו… ואקדמיה פניו בתודה רבה על שהראני אותות אהבה וחיבה בשימו עיניו הבדולחים בספרי אבני זכרון ולי מה יקרו אמרותיו אמרות טהורות. שם סי' נג (תרפ"ה) : כנ"ל. שו"ת תפארת אדם [מהדורא קמא] סי' סד (תרע"ג) : תשובת ר' יצחק אייזיק. מדובר במגפה שפרצה והפילה חללים יקרת מכתבו עם הפדיון הכולל הגיעני לנכון ועצתי שיאמרו בצבור כל חמשה ספרים תהלים בלי שום הפסק ב"פ בשבוע באשמורת היינו ביום ב' ובעש"ק… ואני תפלה שהשי"ת יעזור וישלח רפואה שלמה לכל החולים… והבריאים יתמידו בבריאותם וינצלו מכל מיני חולאים ומקרים ופגעים רעים ח"ו ויבשרו אך טוב כה"י.
לאחר שנעצר רבינו על ידי ההונגרים ושוחרר בערב חג השבועות באותו מעצר ההונגרים הרביצו לרבינו על ראשו וזה פגע בו עד כדי שהזיק לו ממש. באחד הפעמים רבינו התבטה לפני המקורבים אילו שהקב"ה הביא אותו למצבים אלו שהיה בו בכדי שלא יוכל להתפלל עבור כלל ישראל.
היה זה בתחלת מלחמת העולם השניה לקחו את היהודים לעבודה בכפייה והיה זה בליל שבת נאלצו היהודים לעבוד וחזרו מהעבודה מאוחר בלילה רבינו שישב ליד חלון ביתו ששם עברו היהודים חזרה מן העבודה בכפיה נעצרו לשמוע מרבינו דברי עידוד אמר רבינו שאצל העטרת צבי מזידטשוב פעם בליל שבת לא היה לו נר לשבת וללמוד אמר העטרת צבי שבת שבת לכי לפני הכסא הכבוד ותאמרי איך אתה נאלץ לראות אצלנו אמר רבינו לפני אותם ההמון היהודים שעמדו ושמעו את דבריו שבת שבת תעלה לפני כסא הכבוד ותספר שם איך אתה נראה כעת אצלנו שיהודים נאלצים לחלל אותך ולעבוד בשבת וכל העם פרץ בבכי.
במלחמת העולם השנייה למרות שהיה בידו סרטיפיקט בריטי סירב רבינו לנטוש את בני קהילתו. והוא הובל למחנה ההשמדה אושוויץ, בדרכו על הרכבת ממלמל רבינו את תפילת והאר עינינו בתורתך ודבק ליבנו במצותיך ויחד לבבנו לאהבה וליראה את שמך. ושנגשו אליו היהודים ברכבת לבקש מרבינו על מר נפשם ענה להם אנו מתכוננים לביאת משיח ועוברים אנו את חבלי משיח, כשעל שפתיו הפסוק "אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה" שאותן מילמל ללא הרף ברכבת המוות. פסוק זה הפך ברבות הימים להמנונם של חסידי ספינקא ואף נאמר בהם רמז: 'אש בגימטריה ספינקא'. נרצח על קידוש השם בי"ג בסיון בשנת תש"ד. מבנו הבכור רבי ישראל חיים שנהרג על קידוש ה' ביום כ"ט אייר תש"ד נמשכה השושלת. בנו השני, רבי נפתלי צבי, רב ואב"ד העיר בילקא, נרצח גם הוא על ידי הנאצים בכ"ז באייר תש"ד. וחתנו רבי אברהם אביש מקראלי שנרצח על ידי הנאצים ביום י"ב סיון תש"ד.
[התמליל והתמונות באדיבות מוסדות ספינקא גני גד – ב"ב]
במוצאי שבת פרשת נשא יערוך נינו כ"ק אדמו"ר מספינקא טיש מלוה מלכה לכבוד ההילולא בבית מדרשו 'היכל יצחק' ספינקא ברח' גני גד 2 בני ברק – יצויין כי בית המדרש נושא את שמו של בעל ההילולא זיע"א.
