כשהגיעה אלינו השמועה הנוראה שהסתלק מעמנו האי צדיק וקדוש, מרן הגאון הגדול, אשר כל רז לא אניס ליה, אוצר ספרים, מרן הגאון רבי יוסף שלום בן הגאון הגדול רבי אברהם זי"ע, הייתי עצור במיטתי מחמת חוליי, ולא יכולתי להשתתף באשכבתיה דרבי, ושינסתי את מותני להתעסק בהספדו של אותו צדיק.
קרא עוד:
[postim]
לפני חמישים שנה בעת שהגעתי לבקר בארץ הקודש, הלכתי לבקר בהיכל קדשו, במדרגות העולות לביתו השתוממתי לראות מסביב את הכל שבור, בבחינת כתר תורה מונח בקרן זוית, וחשבתי לעצמי איך זכה מרן לעלות ממדרגות שבורות לכאלה מעלות גבוהות ורמות, אשר כל העולם כולו נהנה מזיו תורתו.
ונזכרתי בעובדא שבעת שיצא הספר "ערבי נחל" לאור עולם, החליט בנפשו אחד משועי ארץ שחפץ להכיר את הגה"ק בעל ה"ערבי נחל" ונסע לעירו, וכשבא לחפש את מקומו, הראו לו איזה בית חרב, ונחרד אשר הוא שוכן שם, כשנכנס לבית נפלו פניו, היתכן שבמקום כזה יהיה מושב צדיק נשגב זה, וכשיצא מחדרו הקדוש פנה לרבנית ואמר לה: אני רוצה לתת לכם ממון רב כדי שתעברו לדור במקום אשר נאה לכבוד התורה ולומדיה, נענתה הרבנית ואמרה בעלי אמר לי שעל לימוד תורה אסור לקחת שכר, ועל מה שמותר לנו לקחת שכר זה על שכר בטלה, וסיימה הרבנית בעלי כידוע אינו מבטל את זמנו, ואם כן לא מגיע לו שכר בטלה, וגם מה שיש לו אינו מגיע לו לפי גודל התמדתו.
הן הן הדברים אשר ראויים לאומרם על אותו צדיק וקדוש שהסתלק מעמנו מרן הגרי"ש אשר כל ימיו היו חטיבה אחת של תורה, אשר לא היה לו שכר בטלה, כי מעולם לא ביטל זמנו לריק.
כתיב בפרשה: "איש כי ידור נדר לה' וגו', לא יחל דברו ככל היוצא מפיו יעשה", והנה הנדר הראשון הכתוב בתורה הוא אצל יעקב אבינו שנאמר בו: "וידור יעקב נדר, לאמר אם יהיה אלוקים עמדי ושמרני בדרך הזה ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש" ומבאר ה"מגלה עמוקות" אם יהיה אלוקים עמדי – מי שדבוק בהשי"ת, אזי לא חסר לו מאומה ודי לו בלחם לאכול ובגד ללבוש, הוא אינו צריך שום דבר בעולמו, ואלו הדברים ראינו אצל האי צדיק וטהור אשר התורה הקדושה היתה משוש חייו, ולא היה לו שום דבר בעולמו מבלעדי לימוד התורה, כל אחד אשר היה נכנס לביתו הק' היה משתומם איך גר בדירה כזו מאורן של ישראל, אבל התשובה לזה היא אם יהיה אלוקים עמדי, כשאדם דבוק בהשי"ת אזי אינו צריך מאומה, וכל מה שיש לו די לו בזה.
עוד מעלה מצינו בהאי צדיק וקדוש, כמו שאומר הכתוב: "ויאמר אכן יש אלוקים במקום הזה ואנכי לא ידעתי", וביארו תלמידי הבעש"ט הק' זי"ע, אכ"ן ר"ת א'ריה כ'רוב נ'שר, אנכ"י ר"ת א'ריה נ'שר כ'רוב י'עקב, יעקב אבינו אמר אני לא ידעתי גודל מעלתי אשר זכיתי להיות אחד מארבעת נושאי כסא הכבוד, והיינו יעקב אבינו אשר נאמר בו וישכב יעקב במקום ההוא, וברש"י אבל י"ד שנים שבבית שם ועבר לא שכב, אפילו הכי לא דימה בנפשו שראוי הוא להיות מרכבה לשכינה הק'.
ובזה נבוא לבאר המשך הכתובים: "ויקח מאבני המקום" וברש"י התחילו מריבות זו עם זו, זאת אומרת עלי יניח צדיק את ראשו, וזו אומרת עלי יניח צדיק ראשו, מיד עשאן הקב"ה אבן אחת, וזהו שנאמר ויקח את האבן אשר שם מראשותיו, וטעמא בעי הלא הקב"ה לא עביד ניסא בכדי, וכי מפני שהיו אבנים מריבות זו עם זו היה צריך להעשות נס גדול כזה.
אבל הכוונה בזה להורות דרך מוסר לבני ישראל, שידעו שהצדיק כל כולו קדושה, ואין חילוק בין ידו לראשו או לרגלו, כולו חטיבה אחת של קדושה, ואפילו אם רק זוכים לגעת בידו הקדושה זו זכות נשגבה.
וב"ה זכינו כל ימיו להיות מקושרים עמו, ובפרט משך ארבעים שנה מאז שזכינו בחסדי שמים להקים את המפעל האדיר "בר בי רב דחד יומא", אשר ריבואות ריבואות מאחינו בני ישראל התקרבו להשי"ת ולתורתו על ידי מפעל זה, ומגלגלין זכות ע"י זכאי ה"ה ידיד נפשי הגה"צ רבי יצחק זילברשטיין שליט"א חדב"נ מרן זצ"ל, אשר מיום היווסדו של המפעל הקדוש זכה להרביץ תורה ולקרב אלפי בני ישראל במסגרת המפעל "בר בי רב", בחולון לבד זכה לערוך מאה כינוסי "בר בי רב" , ולפני כל כינוס היה מתייעץ עם רבנו זיע"א מה לומר, וזכינו שמכתבים רבים כתב מרן זי"ע לחזק את באי המפעל הקדוש הזה.
כמו כן זכינו בחודש אייר תשע"א להיכנס אל הקודש פנימה, לבקש מכתב ברכה לספר "קול מנחם" על שו"ע או"ח חלק א', וקיבלני בשמחה ובחביבות גדולה שאין לשער, וזכיתי להתברך ממנו במאור פנים, ואמרתי לו שברצוני לברך "שהחיינו" ואמר לי "אה זו ברכה לבטלה", נעניתי ואמרתי שעם ברכה זו אפשר לבטל כל הדינים, ונהנה מתשובתי, וכתב לי את ברכתו הקדושה וזה לשונו הקדוש: "הנני מצרף ברכה לידידי האדמו"ר מקאליב שליט"א אשר נודע במפעליו להפצת תורה ברחבי ארה"ק כי יזכה להמשיך בפעליו להרבות תורה מתוך הרחבת הדעת".
ובזה נבוא לבאר הכתוב: "ויוותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו עד עלות השחר" וברש"י שכח פכים קטנים וחזר עליהם, וצריך ביאור מדוע חזר עליהם, ואמרתי לבאר בס"ד כתיב "ויצוק שמן על ראשה", וב"בעל הטורים" שאל מהיכן היה לו שמן, וענה שהמלאך גבריאל הביא לו מגן עדן, וכשיעקב שפך השמן התמלא הפך שנית שמן, ולכן כשיעקב אבינו ראה זאת הבין בנפשו שצריך לשמור פכים אלה.
ודבר זה בא ללמדנו לדורות, שמן זה חכמה, שכח הצדיק הוא כפי מה ששואבין ממנו, כך הוא מתמלא יותר ויותר, והשפעה זו שמר יעקב אבינו לדורות.
ודבר זה ראינו אצל האי צדיק וקדוש, אשר היה אבן-פינה לכל העולם, וכפי אשר התרבו השואלים, כך זכה לחדש חידושים לאין סוף כמעיין הנובע שאין לו הפסק, וכח זה נשאר לדורות, כוחו הקדוש ממשיך הלאה והלאה.
וזהו ביאור הכתוב "צדיק כתמר יפרח כאז בלבנון ישגא שתולים בבית ה' בחצרות אלוקינו יפריחו", הצדיק בעת שהוא בעולם הוא בבחינת כתמר יפרח כארז בלבנון ישגא, כי הוא סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה, כי בבית דין של מעלה מתחשבים בפסקיו, וממילא לאחר פטירתו בעת ששתולים בבית ה', בחצרות אלוקינו יפריחו, הוא ממשיך השפעתו לזה העולם, לכל אלה אשר רוצים להידבק בדרכיו.
וזה ביאור הכתוב הצדיק אבד ואין איש שם על לב, וצריך ביאור מה הכוונה ואין איש שם על לב, דהנה כשצדיק כזה מסתלק מהעולם, אזי אלפי אנשים לא יכולים להשלים את עבודתו, אבל עבודת האדם היא להתבונן בדרכיו, לראות מה יכול הוא לקנות ממנו, ועל זה מקונן הנביא ואין איש שם על לב, אין אדם אשר מתבונן בדרכיו של הצדיק, איך אפשר לזכות להגיע לנגיעה במעשי הצדיק.
עומדים אנו לפני "שבת חזון" שבו נאמר בהפטרה: "ישראל לא ידע עמי לא התבונן, כי על ידי שיש לאדם התבוננות, על ידי זה הוא שם על לבו להיטיב את דרכיו, ויכול לקשר את עצמו לצדיק, ולקנות ממידותיו של הצדיק.
ובפרט בצדיק זה שזכה שנאמר בו מה זרעו בחיים אף הוא בחיים, שזכה להעמיד דור יראים ושלמים, בנים מעוטרים בכתרה של תורה, וחתניו הגה"צ ידיד נפשי מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א, הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א, ונכדו הגאון רבי דוב קוק שליט"א, בודאי יעמוד במרומים ויעתיר על כל ישראל בכלל, ובפרט שכל הברכות אשר בירך בחיים חיותו מתוך אהבה לבני ישראל, יעשו פירות, ובמהרה נזכה להיוושע בתשועת עולמים בביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן.
יפה מאד.