מערכת אתר JDN משתתפת בצערה של משפחת שטרום על פטירתו בטרם עת של ר' אברהם יואל ז"ל בן יבלחט"א הרב מנדל שליט"א, המערכת ותלמידי השיעור מוסרים תנחומיהם לאחיו הרב יוסף נחום שליט"א ולאביו שליט"א ולכל המשפחה הרוממה
דף ל"ז ע"א
מינים הכשרים לסכך – לרבי מאיר כל דבר (שגידולו מן הארץ ואינו מקבל טומאה), שנאמר 'בסוכות תשבו' – של כל דבר, וכדכתיב בעזרא צאו ההר והביאו עלי זית וכו'. לרבי יהודה רק בד' מינים שבלולב, ק"ו מד' מינים שאינם נוהגים אלא ביום כ"ש סוכה שנוהגת ביום ובלילה, וההיא דעזרא בדפנות מיירי.
קל וחומר שתחילתו להחמיר אך מביא לידי קולא לחכמים לאו ק"ו הוא, ולכן אי אפשר ללמוד ק"ו שסכך כשר רק בד' מינים כדעת רבי יהודה, שהרי אם לא מצא ד' מינים יתבטל ממצות סוכה.
סיככה בנסרים שיש בהם ד' טפחים פסולה, פחות מכך – לר"מ פסולה, ורבי יהודה מכשיר, ודווקא אם הם מד' מינים, כגון סיב ועיקרא דדיקלא (ומכאן הוכיח רבא לעיל לו: דסיב ועיקרא דדיקלא מין לולב הוא גם לענין איגוד המינים) או ארז הדס. ומודה ר"מ שאם יש בין נסר לנסר כמלא נסר כשירה.
נטילת לולב במקום האיגוד – לרבה הוי חציצה ואין זו לקיחה (דס"ל כרבנן דא"צ איגוד ואין האיגוד מן המצוה), ולרבא כל לנאותו אינו חוצץ.
נטילת לולב כשסודר כרוך על ידו – לרבה אין זה לקיחה תמה, לרבא לקיחה על ידי דבר אחר שמה לקיחה.
'ולקח אזוב וטבל במים' הכתוב במעשה פרה, היינו שבשעת טבילת האזוב במים בעינן לקיחה דאזוב, היה קצר מאריכו ע"י שמחבר לו דבר אחר, ואפילו אם לקיחה על ידי דבר אחר לא שמה לקיחה כיון שחיברו לאזוב כגופו דמי.
אפר חטאת בעינן לקיחה ונתינה אל תוך מים החיים, נפל לשוקת שלא במתכוין פסול הקידוש, ולרבא דווקא נפל הא הפילו במתכוון כשר, שלקיחה ע"י דבר אחר שמה לקיחה.
דף ל"ז ע"ב
חציצה במין במינו – לרבא אינו חוצץ, ולרבה חוצץ, ולכן אמר – א. לא יתחוב הלולב לתוך האגד לאחר שאגד הערבה וההדס, שמשיר העלים וחוצצים ואינם אגודה אחת. ב. לא יחתוך תחתית הלולב בעודו באגודה, שנשארים העלים בתוך האגודה והוו חציצה.
ד' מינים הוקצו למצוותן שלא להנות מהן דרך הנאתן, הדסים מלהריח, ואתרוג מלאכול.
להריח מחובר בשבת: הדס – מותר, כיון שעומד לריח, גם כשהוא מחובר יכול להריח ולא יבא לתולשו, אתרוג – אסור, שלאכילה עומד ויבא לתלשו.
לולב אוחזו בימין ואתרוג בשמאל, שאגד הלולב יש בו ג' מצוות ואתרוג מצוה אחת.
מברך על נטילת לולב הואיל ומינו גבוה משאר המינים.
מנענעים בהודו לה' שבתחילת וסוף הפרק ובאנא ה' הושיעה נא, ולבית שמאי אף באנא ה' הצליחה נא, ר"ג ורבי יהושע לא נענעו אלא באנא ה' הושיעה נא (עיין רע"ב ותויו"ט אם נענו גם בהודו).
נענועים דלולב כנענועים דשתי הלחם ושני כבשי עצרת, שמניח הלחם ע"ג הכבשים ומוליך ומביא מעלה ומוריד, כדילפינן מקרא האמור במילואים 'אשר הונף ואשר הורם', והטעם – לרבי יוחנן למי שהד' רוחות והשמים והארץ שלו (להראות שעושים המצוה לשמו), לרב חמא ב"ע בשם רבי יוסי ב"ח מוליך ומביא לעצור רוחות רעות, מעלה ומוריד לעצור טללים רעים.
צפו בשיעור באידיש
צפו בשיעור בעברית
להצטרפות לקבלת סיכום, שלחו הודעה לכתובת [email protected] והצטרפו לאלפי מנויים מסביב לעולם שהתרגלו ללמוד את הדף ו…גם לזכור אותו!
