היום הילולת הצדיק רבי שמואל עידאן זצ"ל ממייסדי ישיבת כסא רחמים

הרב הגאון הצדיק רבי שמואל עידאן זצ"ל נולד בשנת תרפ"ד, אביו הוא הגאון רבי דוד עידאן זצ"ל נשיא הקהילה בג'רבה ומחבר ספר משכיל לדוד (נפטר בשנת תשט"ו), וסבו הוא הגאון הקדוש המקובל רבנו משה עידאן זצ"ל ראש המקובלים בג'רבה, אב"ד העיר גאבס, ומחבר ספר תפארת משה, חג הפסח ועוד (נפטר בשנת תרנ"ד).

כתבות נוספות בנושא:

האדמו''ר מסקולען ירושלים במעונו של גאב"ד ירושלים
שמחת הנישואין לבן רב קהל חסידים טבריה ובת אב"ד מאקווא נתניה
דוכן העיתונים • כל שערי השבועונים על המסך שלכם
החל מחזור 23 לעידוד כתיבת חידו"ת שע"י ממלכת התורה 'וכתבתם'
  • עדות מזעזעת: "זה שורף את הגוף מבפנים"

    תוכן מקודם

  • "הילדים עברו גיהנום" אליהו מריאן מתחנן

    תוכן מקודם

  • מזעזע: "הילדים רצו לבעלי והוא לא זיהה אותם"

    תוכן מקודם

  • דירת חדר וחצי: העניות שנחשפה לאחר הפטירה

    תוכן מקודם

סביב הולדתו ידוע סיפור מופלא. באחד מימיה של שנת תרפ"ג (או תרפ"ד) פנה מרן הגאון רבנו רחמים חי חויתה הכהן זצ"ל (לימים ראב"ד ג'רבה ורבו של מושב ברכיה בדרום הארץ) להגאון ר' דוד ושח באוזניו שהודיעוהו מן השמים בחלומו שבן עתיד להיולד לו ושמו יקרא שמואל. ואכן לאחר כמה חודשים נולד לרבי דוד בן וקראוהו שמואל שאול. בעיר של חכמים ושל סופרים – ג'רבה, ובבית של גדולי תורה, גדל סבי רבי שמואל וספג תורה ויראה, וכבר מקטנותו חידש חידושי תורה, ובספר משכיל לדוד לאביו (ג'רבה תשכ"א, ב"ב תשנ"ד) אנו מוצאים שכתב בזה הלשון: "והקשה בני ידידי שמואל שאול הי"ו כשהוא בר שבע שנים העי"א, שאחרי שכתב וכו' ". בג'רבה קיבל מרבותיו, הלא הם מופת דורו מרן הגאון ר' חויתה, שרבי שמואל זצ"ל גם כתב לפניו חידושי תורה ותשובות בהלכה, וכן הגאון הגדול ר' מקיקץ שלי זצ"ל מח"ס כרמי שלי, ועוד (כאשר גם דמותו של עמוד ההוראה מרן הגאון רבנו משה כלפון הכהן זצ"ל ראב"ד ג'רבה, עיצבה את דרכו של הרב).

הרב עמד בראשות ארגון יוצאי ג'רבה ודרום תונסיה בישראל, שפעל רבות למען יהדות תוניסיה בארץ. במסגרת זו יצאו על ידו או בסיועו מאות מספרי חכמי ג'רבה ותונס, ולשם מטרה נעלה זו הקים הרב את מכון להוצאת ספרים "קרן לדוד" ע"ש אביו זצ"ל (ואחרי פטירתו נקרא המכון גם על שמו "קרן לדוד ולזרעו"). בין הספרים שהוציא, ספר בגד תכלת להגאון הקדוש ר' יצחק הכהן טנוג'י זצ"ל המכונה רבי חוגה מגדורה (בן דורו של מרן הגאון בעל ערך השלחן. יצא לאור בשנת תשמ"ז), שו"ת גדולת מרדכי למורנו הגאון ר' מרדכי אמייס הכהן זצ"ל הרה"ר וראב"ד תונסיה (ח"א בשנת תשל"ו וח"ב בשנת תשמ"א), ספר משכיל לדוד לאביו זצ"ל (ח"א במהדו' צילום בספר עת דודים, תשל"ו. וח"ב בסדר חדש, בני ברק תשנ"ה), ועוד רבים (מדה יקרה זו קיבל רבי שמואל כירושה מאביו זצ"ל, שהוציא לאור מאות ספרים בבית דפוסו בג'רבה).

הרב היה מוהל מומחה שמל אלפי ילדים ללא תשלום, ואף דמי הנסיעות לא היה לוקח, ופעמים אף היה משתתף עם משפחת הרך הנולד בכיסוי ההוצאות, אם היו נזקקים לכך (ראה להלן). רבנו מרן ראש הישיבה הגר"מ מאזוז שליט"א אמר באזכרת השבעה (ונדפס בספרו מגדולי ישראל חלק ג'): "הוא מל אלפי ילדים לשם שמים, ויש לו רשימה. שמעתי שבמשך כעשרים שנה מל למעלה מאלף ילדים, משך ארבעים שנה ויותר מי יודע כמה? והכל לשם שמים, ולא קיבל פרוטה, לא קיבל נסיעות… אני זוכר, הבן שלי חיים שיחיה, נולד ביום ששי ר"ח טבת התשל"ו, ונימול ביום ששי הבא. אך בליל שבת לא הרגיש טוב, שלחתי מישהו מהמשפחה שילך לרבי שמואל המוהל שלו שהיה בפרדס כץ, לבוא לקרית הרצוג . זה היה בערך בשעה תשע, תשע וחצי. הגיע רבי שמואל, אומרים לו: 'שבת שלום', אומר 'אמ…' בודק את הילד נותן תרופה, שם תחבושת, בוא תשב תברך 'אמ… אמ…', מה אמ…? 'בירכתי ברכת המפיל, אסור לי לדבר' (כך רמז כשידו על פיו). נו, ברך ברכת המפיל חבלי שינה על עיני, ואולי גם התחיל לישון, ובא ובדק ורמז שאסור לדבר, זו יראת שמים אמיתית".

ידידו הקרוב הצדיק רבי נחום סעדון זצ"ל מספר כי רבי שמואל היה נוהג לנסוע בכל מקום ברחבי תוניסיה כדי למול את הבן , ואף פעם לא דחה מחמת המרחק, רבי נחום מציין כי "יש לו טבע כזה לעזור לאנשים, ואף פעם לא יגיד 'לא' למי שמבקש את עזרתו". הגאון ר' נסים ארביב שליט"א (ר"מ בישיבה) סיפר בהספדו, שפנה הוא לרבי שמואל כאשר נולד לאחיו בן, ושאלו אם יוכל למול אותו, השיב רבי שמואל בחיוב ועזב את כל עיסוקיו החשובים ונסע לבאר שבע כדי למול, וכאשר ניגש אחיו וביקש לשלם לו עבור הנסיעות, סרב רבי שמואל בכל תוקף, ועוד נתן לו סכום כסף במתנה, כיון שידע שלא מכבר עלו ארצה ומצבם היה קשה. אציין גם מה ששח באוזני החכם השלם רבי בצלאל הכהן שליט"א (מקרית גת) שבחזרתו של רבי שמואל מברית מילה בת"א בה שימש כמוהל, הצטרף אליו הוא בנסיעתו, והיה מעוניין לשלם בעבור נסיעתו של רבי שמואל, ורבי שמואל סירב באומרו שאינו רוצה שיקחו מידיו את המצוה.

הרב פעל כל ימיו למען הציבור, אחת מפעולותיו הגדולות היתה העלאתם של יהודי תוניסיה ארצה, תוך מסירות נפש וקשיים, כאשר עצם עיסוקו בעליה היה צריך להישמר בסוד, מאימת השלטון התוניסאי. אחד מהקשיים היה העברת רכושם של העולים, שע"י רעיונות ותחבולות הועברו לארץ. גם בארץ היה הרב כתובת לכל הנצרך לעזרה או לעצה. יש להזכיר בהקשר זה את המנוח הצדיק רבי נחום סעדון זצ"ל (נלב"ע תשע"א) שעזר רבות לרבי שמואל בסיוע לעולים.

בשנת תשכ"ו הקים רבי שמואל את בית הכנסת "בית רחמים" בפרדס כץ שבבני ברק (ברחוב מבצע קדש, כיום הרב אבוחצירה), ע"ש מורו ורבו מרן הגאון ר' רחמים חי חויתה הכהן זצ"ל. באזכרת השבעה אמר רבנו מרן ראש הישיבה שליט"א: "הוא עורר ועודד את היהודים שמה מהעדה בפרדס כץ, בואו ונבנה בית כנסת לזכרו של מורנו הרב רבי חויתה ע"ה…, עליכם רק להביא את החומר! אמרו לו אנחנו בנאים, אנחנו נבנה. קבלני בנין גומרים את העבודה בארבע, הולכים ובונים עד חצות הלילה בהתנדבות… וכך היה. כשעמד בית הכנסת על תילו (בתשכ"ו) כתב מאמר שהראה לי כמה פעמים. אומר, 'אבן מקיר תזעק, כל אחת מאבני בית הכנסת יכולה להעיד איך נבנה כל הבית הזה בהתנדבות לשם שמים'. את החומר קנו, ואת העבודה עשו במו ידיהם. בית הכנסת היה יסוד לרעיון שפיעם בקרבו באותן השנים. בתשכ"ו-תשכ"ז כתב למר אבא 'תבוא לארץ, אני אעזור לך ביסוד ישיבה'" [ראה להלן]. בביטאון ארגון יוצאי ג'רבה "הד הדרום" (סיון תשכ"ו) מופיעה ידיעה על חנוכת בית הכנסת, ונכתב שם: "דבריו המרגשים של רבי שמואל "עשו רושם כביר על השומעים, כאשר גלגל את סיפורו של הקמת הבית הקדוש הזה, וכאשר קרא 'אבן מקיר תזעק, כמה זיעה נשפכה והתערבה בחומר ובלבנים האלה, זיעה קדושה שניגרה מעל פניהם של העושים מלאכת ה' באמונה, בכל המסירות לשם שמים וללא תמורה'". כמו כן נשאו דברים מורנו הגאון ר' רפאל כדיר צבאן זצ"ל רב העיר נתיבות, והגאון ר' משה בלוי זצ"ל רבה של פרדס כץ. יש להזכיר את הגבאים היקרים שסייעו רבות לפיתוח ושגשוג ביהכ"נ ר' מיכאל חג'אג' ור' אברהם עמרוצי זכרם לברכה, ועמם עוד רבים ממתפללי ביהכ"נ שהתמסרו רבות עבור ביהכ"נ.

הרב זצ"ל כיהן כרב בית הכנסת והיה רגיל לדרוש בו בשבתות ובמועדים אחרים, וכמו כן היה מוסר שיעורי תורה וקירב רבים לתורה ויראה. במשך שנים היו הרב זצ"ל והגה"צ ר' כמייס חורי זצ"ל דורשים בבית הכנסת בשבתות לסירוגין. פעם בשנה בסיום לימוד הזהר, היה נוסע עם הציבור לקבר רשב"י במירון, ואף בפעם שלא חש בטוב, לא ויתר על ההשתתפות עם הציבור, והגיע באמבולנס. וכמו בביתו כך בבית הכנסת הקפיד מאד על שמירת מנהגי יהדות ג'רבה והמנגינות המסורתיות ללא שינוי, וכמסורת אבותינו ורבותינו הקדושים. היום ממשיך דרכו בבית הכנסת בנו יחידו שיבלחט"א, א"א הדיין המצוין מורנו הגר"ד עידאן שליט"א, ראש הכולל ואב"ד כסא רחמים.

רבי שמואל היה מיוזמי הוצאת הירחון התורני "אור תורה" וממייסדיו. הירחון המפורסם אותו עורך במסירות ידידנו הרה"ג ר' ישראל כהן שליט"א נוסד בשנת תשכ"ח, ומאז מופיע מידי חודש, ומתפרסמים בו ד"ת וחידושים מגדולי ישראל, אברכים ותלמידים.

הרב היה מאיר פנים לכל אדם, בשמחה ובענוה. מרן ראש הישיבה שליט"א אמר באזכרת השבעה: "כשאתה מדבר אתו, לעולם לא תרגיש בדבריו שום התנשאות, שום מעלה, שום חשיבות מיוחדת. ידבר איתך כדבר אח אל אחיו, כדבר אב אל בנו. תמיד מחייך, תמיד שמח, כמה שסבל יסורים בשנים האחרונות, אינני זוכר שפעם אחת היו פניו עצובות (רק אולי אחרי שקיבל אירוע מוחי). תמיד הוא מחייך… המנוח רבי שמואל עשה את הכל לשם שמים, את הכל עשה בצנעה, 'ואת צנועים חכמה', לכן זכה לישיבה מיוחדת במינה… המנוח היה עדין נפש, מעולם לא הכביד על אחרים… החיוך שהיה על פניו, זה משהו מיוחד… המנוח תמיד היה שמח. רק מדברים אתו, אתה רואה את הפנים המחייכות למרת כל הסבל, כמו שאומר בעל חובות הלבבות (שער הפרישות פ"ד) ממדותיו של הפרוש: 'צהלתו בפניו ואבלו בלבו'… כל מלה ומלה ששמעתי מהמנוח היתה פנינה". בהלויה אמר מרן שליט"א: "היה שמח במצוות בצורה שלא תיאמן… הוא זכה וזיכה את הרבים בכל העניינים, באתרוגים בסוכות… המנוח היה צדיק שמעטים כמוהו".

בעל חסד היה, בנו אדוני אבי מורנו ראש הכולל שליט"א כתב במאמר הספד  שסיפר לו קרוב משפחה שהתייתם לפני נישואיו, ולא היה באפשרותו לשאת בהוצאות החתונה, נחלץ רבי שמואל ושילם את ההוצאות מכיסו. מורנו הרב כתב עוד כי אביו הרב זצ"ל "היה בעל מידות תרומיות. מעולם לא הקפיד על איש, ובורח מן הכבוד היה. נינוח ונעים הליכות, ותרן בטבעו היה". עוד סיפר הגאון ר' נסים ארביב שליט"א ר"מ בישיבה , שכאשר הגיע למצוות, פנה לרבי שמואל ואמר לו שאין באפשרות אמו לקנות לו תפלין, ובאותו יום הביא לו הרב תפלין במתנה. והרה"ג ר' יוסף הכהן שליט"א (מאשדוד) סיפר שביום שבאו הוריו ארצה, ולא היה להם היכן להניח ראשם, לא היסס רבי שמואל ונתן להם את מיטתו שלו. מעשי חסד שעשה יש עוד רבים. וראה בספר ישמחו בך להגאון החסיד ר' שמעון חירארי זצ"ל (עמ' י').

מפעלו הגדול של רבי שמואל הוא ייסודה והקמתה של ישיבת כסא רחמים בארץ הקודש. לשם יישום מטרה זה שלח הרב מכתבים אל מרן הגה"ק רבנו מצליח מאזוז זצ"ל הי"ד, והציע לו להעביר את הישיבה מתונס לארץ. למרות רצונו של הרב זצ"ל, לא יצא הדבר לפועל. אך לאחר שנהרג הגאון הקדוש ר' מצליח הי"ד בידי מפגע ערבי בעוה"ר, ועלו בני הגה"ק זצ"ל לארץ הקודש, ראה הרב שעה מתאימה לפתיחת הישיבה בארץ. וכך נוסדה הישיבה כאשר לומדים התלמידים בעזרת נשים בבית הכנסת של הרב "בית רחמים" בפרדס כץ. ומאז עומד בראשות הישיבה גאון ישראל מרן הגאון רבנו מאיר מאזוז שליט"א.

רבי שמואל שהיה בידידות עם מרן מופת הדור הראש"ל הגאון רבנו עובדיה יוסף זצ"ל, שלח אליו מכתב ושיתף אותו ברעיון לפתיחת הישיבה. בין הדברים כתב הרב (י"ז בסיון תשל"א):

"קמנו ונתעודד ואמרנו להקים ישיבה וכולל אברכים עם שיעורי ערב בפרדס כץ ע"ש מוה"ר הגאון ר' רחמים חי חויתה הכהן זלה"ה בשם ישיבת כסא רחמים ספרדית, שתהווה כעין המשך לישיבה אשר יסד תלמידו המנוח הקדוש הרה"ג כמוהר"ר מצליח מאזוז זצוק"ל הי"ד בתונס, והיה בדעתו לעלות ארצה בקיץ הנוכחי, אך לא אסתייעא מילתא בעוה"ר, ובית מדרש "עץ חיים" ע"ש הרה"ג ר' חיים חורי והרה"ג ר' חומני עלוש זלה"ה. ואמנם תהי זאת נחמתנו שיש ממשיכים לפעולותיהם הברוכות…

ראש הישיבה והכולל הוא הרב הגדול רבי מאיר מאזוז בנו של הרב מצליח מאזוז, אשר הגיע לפני שבוע, וכל הרבנים שלנו ביחד עם ארגוננו סומכים את ידיהם עליו כאישיות רבנית בדורנו זה…

בקשתנו מכת"ר שיתן ידו למפעלנו זה, ובתור נשיא הכבוד יקרא לישיבתנו זו …"

מרן הראש"ל זצ"ל השיב לרבי שמואל:

לכבוד ידידנו היקר רב פעלים לתורה ולתעודה ר' שמואל עידאן יצ"ו שלום וברכה

שמחתי מאד לשמוע שעומדים לפתוח ישיבה קדושה בפרדס כץ, ושלושת בניו של הגה"ק ר' מצליח מאזוז זצ"ל הי"ד יהיו נכללים מלומדי הישיבה, ואשר ידעתי מכבר כי עמם עוז ותושיה יראי ה' וחושבי שמו. תחזקנה ידיכם, וכל אשר תפנו תשכילו ותצליחו. מצדי אשתדל לעזור לכם כמיטב יכלתי, ובפרט בנתינת שיעורים כמיסת הפנאי

בכבוד רב ובברכת חזקו ואמצו

עובדיה יוסף

בהספדו באחד מימי השבעה סיפר מורנו הגה"צ ר' צמח מאזוז שליט"א מנהל הישיבה על חלקו של רבי שמואל גם ביסוד הישיבה בתונס : "ואם אגיד כסא רחמים, לא רק כסא רחמים פה, גם בתונס… כאשר בא איזה רב מאמריקה אמר לאבא בא ונפתח ישיבה, אתה תטפל ברוחניות ואני בגשמיות. אבא שמח. כעבור שנה אותו הרב ראה שאבא בכל דבר רוחני, לא כפי שחשב, רצה לשנות החלטות, אבא יצא. רבי שמואל כ"כ הצטער, אמר לאבא כ"כ רצינו שתלמד בישיבה. אבא השיב אני יש לי עקרונות. טוב, רבי שמואל שאלו, מתי תפתח לנו ישיבה? ככה היה שואל אותו מתי תפתח לנו ישיבה? יום אחד רבי אליהו אלענקרי שיבלח"א בא לאבא ואמר לו מצאנו דירה בת חמשה חדרים, שכירות לשנה כ – 200 דינרים, אמא מוכנה לשלם חצי מהסכום, חסר החצי. באותו יום פגש אבא את רבי שמואל ואמר לו, תביא לי מאה דינרים אני פותח לך ישיבה, ר' שמואל אמר לו: 'היום אני אביא לך', באותו יום הביא לו מאה דינרים . רבי שמואל יום יום היה מגיע לישיבה עד היום שנסע לארץ ישראל. וכשאני הגעתי לארץ בכ"ו ניסן תשל"א בשעה שתים בלילה, כל הלילה דיברתי עם ר' שמואל עד אור הבוקר ואמר לי 'נו הגיע הזמן שהחלום שלי יתגשם' זה סיפור שלפני 26 שנה, וב"ה דבר שהוא נעשה לש"ש, וילך הלוך וגדל. רבי שמואל היה ביסוד של הישיבה בחו"ל, רבי שמואל היה ביסוד הישיבה כאן, אבל הוא תמיד מצטנע".

הישיבה שהחלה את דרכה עם עשרה תלמידים בעזרת נשים, הלכה וגדלה, עד שכיום לומדים בס"ד מאות תלמידים בְּבִנְיְנֵי הישיבה ברח' הרב עוזיאל בבני ברק (שאחד מהם נקרא "בית שמואל" ע"ש הרב זצ"ל), וכאשר במוסדות הישיבה הכוללים סמינר, ת"ת, גנים ועוד, נמנים עוד מאות רבות, וכן ירבו. וכל זה הוא מכוחו של הרב שייסד את הישיבה ופעל למענה במסירות. גאון ישראל רבנו מרן ראש הישיבה שליט"א אמר בהספד (באזכרה בשנת תשס"א)  שכל התלמידי חכמים שיצאו ושיֵצאו בעז"ה מהישיבה הכל נזקף לזכותו של רבי שמואל. יש להזכיר גם את המנוח הצדיק רבי נחום סעדון זצ"ל (הנ"ל) שפעל אף הוא וסייע רבות לייסוד הישיבה ולפיתוחה.

רבי שמואל יזם את הרעיון של ההילולא דצדיקיא הנערכת מידי שנה בחודש טבת ומשתתפים בה אלפים, וכמו שמוסיף לתאר הגאון ר' צמח (בהספדו): "בזמנו רבי שמואל אמר: 'בוא נעשה את ההילולא', אמרתי לו: 'ר' שמואל, כמה אנשים יבואו?' אמר לי: 'חייבים להתחיל!' התחלנו ב- 125 אנשים באולמי ירושלים ברח' ירושלים בב"ב, והיום ב"ה 4000 אנשים [ויותר] מגיעים ואין מקום, וכל זה עומד לזכותו. ר' שמואל העושה והמעשה, ותמיד מצטנע מאחורי הקירות, נותן הצעה, אולי נעשה כך וכך, אני אומר את עניות דעתי, בכל מלא העדינות, אני נחשב כמו הבן שלו, אף פעם לא קיבלתי ממנו פקודה, אלא בתור עצה, 'תחשוב על זה', אלה המידות הגדולות והחשובות שלו".

באזכרת השבעה אמר רבנו מרן ראש הישיבה שליט"א: "בהילולא האחרונה בטבת התשנ"ז הוא היה מאושפז, כשקם מחוליו אמר: 'אוי, שאבדתי את ההילולא!' אמרו לו: 'אל תדאג, ההילולא בשבוע הבא!' 'ברוך השם!'. בא להילולא, אבל באמצע ההילולא התעלף ולקחו אותו לבית חולים. אבל הוא ממש מסר את עצמו כי הרגיש שזה הישיבה שלו, היתה לו מסירות נפש עבור הישיבה".

הרב זצ"ל פעל רבות ובצורות שונות למען הישיבה, "שהיא היתה משאת חייו שממש הוא טיפל בה, ממש שכח מעצמו" (לשון מרן רה"י). תמיד חיפש והגה רעיונות למען הישיבה. בספר תולדות חייו – מעיל שמואל מובא צילום מכתב שקיבל רבי שמואל מהבנק, בו מאושר ערבות ללא הגבלה שהוא חתם למען הישיבה. כמו כן לאחר פטירתו התקבל מכתב המודיע שהרב שיעבד דירתו לבנק לטובת הישיבה. נדמה שאף שפעל הרב הרבה בהרבה תחומים, עם זאת הוא ראה את הישיבה כגולת הכותרת שלו (כלשון הגאון רבי צמח באזכרת השנה).

הרב היה מנהל הישיבה מיום שנוסדה, לשם שמים, והגיע לישיבה מידי יום, ואף בסוף ימיו שהיה מזוכך בייסורים. באזכרת השבעה אמר מרן רה"י שליט"א על יומו האחרון של רבי שמואל: "יום חמישי בשעה שתים עשרה וחצי (כ"ו בתמוז התשנ"ז) ירד במעלית, ומצא את הרב יצחק ברדא שייבדל לחיים טובים ובירך אותו, אמר לו 'אתה בונה קריה באשקלון? תבנה ישיבה! ולא סתם ישיבה, תבנה כמו זאת, כמו הישיבה הזאת תבנה באשקלון'. אלה היו המלים האחרונות שלו בישיבה… אמרו רבותינו, זאת התורה אדם כי ימות באוהל (במדבר י"ט, י"ד), אפילו בשעת מיתה האדם לא ימוש מאהלה של תורה. אדם כי ימות באוהל, היום האחרון שנפטר בו, היה בישיבה וחתם על השיקים כמה פעמים. אני רואה את היד רועדת שהוא חותם ולא חותם במקום הנכון, אבל אתה יכול לקרוא בין האותיות 'שמואל עידאן' ככה בקושי, אחרי הפעלת דמיון מיוחד" .

הרב היה נערץ על עולי תוניסיה, ולא היה כמעט יהודי מקהלה קדושה זו שלא הכירו והעריצו. גם היום שכבר עברו כמה שנים מפטירתו, אנו שומעים בהזדמנויות שונות מיהודים עולי תוניסיה על פועלו הגדול של רבי שמואל, ועד כמה זכרו חקוק בליבם. וכדי לסכם את תולדותיו בקיצור אין מתאים יותר מדברי רבנו מרן ראש הישיבה שליט"א בהלויה: "אם נשארו עוד בודדים בימינו עוסקים בצרכי ציבור באמונה, הרי המנוח הוא אחד מהם. ואם לא נשאר אף אחד, אז המנוח הוא האחרון. הוא עסק בצרכי ציבור באמונה, שעשה את כל מעשיו לשם שמים, והנסתר רב על הנגלה". נלב"ע ז"ך תמוז תשנ"ז.

בהלויה, בימי השבעה, ביום השלושים וכן באזכרות הנערכות מידי שנה הספידוהו גדולי ישראל ורבני הישיבה, ובראשם מרן הראש"ל רבנו הגר"ע יוסף זצ"ל, ולהבה"ח מרן ראש הישיבה שליט"א ומרן הראש"ל הגר"ש עמאר שליט"א רב עיה"ק ירושלים. (מרן הראש"ל זצ"ל הגיע במיוחד לפרדס כץ לאזכרת השלושים, ובדרשתו אמר, שהוא מבקש מחילה מהמנוח שלא יכל להיות בלויה שלו).

וראיתי להביא את דברי אחי ידיד נפשי הרה"ג ר' אלעד שליט"א בהקדמתו לקובץ ויען שמואל חלק י"ט – התשע"ו: "סבא זצ"ל שגוילי קורות חייו רחבים מקורות בית הבד אלף פעמים, ואפס קצהו תראה בראש הספר (ב"מעשיהם של צדיקים"  בעריכתו המופלאה של אחי ידי"נ החה"ש רבי שמואל נר"ו) והקורא לתומו חושב שמדובר בכמה אנשים, וכאילו כמה רבי שמואל איכא. וסודם של דברים שבכל רגע סבא ע"ה הרגיש 'אני בשליחות', הזמן קצר והמלאכה מרובה, ואין לי בזה העולם רק להגדיל תורה ולעשות נח"ר ליוצרנו. בימי חרפי מקדמוני (מגיל 8-9 בערך)  הייתי ישן אצל סבא זצ"ל בכל ליל שבת, וכבר לפני הנץ שמנו פעמינו לבית הכנסת (כשהמנין בראשותו בשעה 7:30-8:00…), ועל הרוב (ואולי תמיד) כשקמתי, צופה הייתי בסבא ז"ל איך כבר שקוע הוא בלימודו בלי הפסק, וכך גם ראיתיו בצהרי יום השבת לומד במתיקות מיוחדת עם יבלחטו"א ידיד נעוריו רבי משה חדאד שליט"א. ואף בשנים שהיה עסוק למעלה ראש בצרכי צבור באמונה ובהקמת וביסוס ישיבתנו הקדושה, לא הזניח את לימוד התוה"ק, ובמטמוניו נמצאו דפים ע"ג דפים חידושים על הש"ס, פרפראות על התורה ותשובות בהלכה אף משנים אלו (וחלקם נדפסו ב"ויען שמואל" במשך השנים), ויש עוד להאריך בשמחה המיוחדת שהאירה את פניו בהתעסקות במצוות האל, וסחפה בהתרגשות את כל הסובבים (מי יתנני ירחי קדם …) ועוד חזון למועד בל"נ, וכל זה היה לו כי ציר חייו סב רק סביב התורה והמצוה, נר לרגלי דבריך ואור לנתיבתי. כזה ראה וקדש.

לעילוי נשמתו נוסד בישיבה שיעור הדף היומי (הנמסר ע"י הגאון ר' אליהו בנימין מאדאר שליט"א). וכן כולל ערב לכתיבת שו"ת (בראשות בנו אאמו"ר הגר"ד עידאן שליט"א) נקרא ע"ש "ויען שמואל", וכאמור נקרא על שמו בישיבה בִּנְיַן "בית שמואל". וכל שנה יו"ל (ע"י הישיבה ומכון קרן לדוד ולזרעו) בס"ד קובץ תורני "ויען שמואל", הכולל חידושי תורה ושו"ת מרבותינו הגאונים נ"ע ולהבה"ח אשר חיים עמנו לאוי"ט ומאברכי הכולל הי"ו (השנה באזכרה יופיע בעז"ה הכרך הכ"ג, הכולל תשובות ומאמרים חדשים מרבותינו הגאונים חכמי הדורות, ומרבנו מרן הראש"ל הגר"ע יוסף, וממרן הגר"נ קרליץ, וממרן הראש"ל הגר"א בקשי דורון, ומרבנו הגר"מ לוי, ומיבל"ח מרנן, רבנו ראש הישיבה, והגר"ש בעדני, והגר"מ צדקה, והראש"ל הגר"ש עמאר, והגר"י ברדא, והגר"ר אלבז, והגר"ד יוסף ועוד עשרות גדולי תורה, ומעשרות מאברכי מוסדות הישיבה). וכמו"כ יצא לאור ספר תולדות חייו "מעיל שמואל" מאת ש"ב הרה"ג ר' אפרים חדאד שליט"א בהוצאת קרן לדוד ולזרעו.

יש להזכיר כאן את אשתו אשר עמדה לימינו, הרבנית הצדקנית, אשת חיל עטרת בעלה, מרת שלביה (צביה), אשר היתה ידועה בעדינותה ובהקפדתה על לשונה, וכמו שרמז בנה א"א מורנו ראש הכולל שליט"א ש"שלביה" ראשי תיבות "שומרת לשונה בהקפדה יתירה היתה".

ואסיים בלשונו של מרן ראש הישיבה שליט"א בהלוית רבי שמואל:

"בזכות כל המעשים הטובים שעשית בחייך, בזכות העיסוק בצרכי ציבור, בזכות הישיבה שייסדת שב"ה מכילה למעלה משבע מאות [ויותר כ"י] תלמידים ואברכים שיחיו, עם הגנים ועם תלמודי תורה… תקום עם כל הזכויות האלה, תקח אותם איתך לפני רבש"ע שיאמר די לצרותינו שנזכה לגאולה שלמה במהרה בימינו, אמן ואמן".

יהי זכרו ברוך!


נכתב ע"י הרב שמואל עידן, מרצה להלכה, הסברה יהודית והשקפה


 

הכתבות המעניינות ביותר

רבבות במעמד סיום המחזור השני של 'הדף היומי בהלכה' של 'דרשו' בארנה • שידור חי
המתווה שהוצג לגנץ: אביתר תמורת חומש; בימין תוקפים - "הסכמים יש לכבד"
מעמד 'כבוד חכמים ינחלו' לאברכי כולל להוראה ויז'ניץ עפולה
הפיצוץ בחתונה: מתקן קונפטי ששולבו בו זיקוקים הביא לפציעתם של הצעירים
המקובל רבי ציון בוארון ערך תפילת שובבי"ם בכולל "זוהר השלום" באשדוד
האדמו"ר מנדבורנה ירושלים במעמד פתיחת הכולל בבית מדרשו בבני ברק
שלג כבד מכסה שוב את החרמון; 20 ס"מ נוספו במפלס התחתון • צפו
הרמב"ם היומי • ספר קרבנות הלכות תמורה פרק ד' • צפו
הפינה היומית: שתי דקות על כיבוד הורים עם הרב אהרן רוט • צפו
עִנְבֵי הַגֶּפֶן בְּעִנְבֵי הַגֶּפֶן • שמחת התנאים לנכדת האדמו"ר מוואסלוי
המאמץ הדיפלומטי: מקרון נפגש תוך 36 שעות עם פוטין, זלנסקי ושולץ
רוסיה תפתח בתרגיל ענק בבלארוס; ארה"ב שולחת אלפי חיילים • צפו
דינר לטובת ישיבת באבוב בני ציון • גלריה
השיעור היומי: הרב דוד חבושה • צפו
וַיְהִי בֹקֶר יוֹם חֲמִישִׁי • כותרות העיתונים – ט' באדר א' ה'תשפ"ב
גדולי תורה ורבני עולם התשובה באו לאחל מזל טוב בחתונת בת הרב יגאל כהן • גלריה
פריצת דרך בהפקת אנרגיה: כור גרעיני ניסיוני בבריטניה שבר שיאים
תיעוד: האדמו"ר מסאדיגורה ירושלים בציון הרשב"י במירון
0 0 הצבעות
דירוג הכתבה
2 תגובות
ישנות
חדשות המדורגות ביותר
Inline Feedbacks
הצגת כל התגובות

למערכת JDN כל הכבוד על ההדרת וכבוד ת"ח מכל העדות. יישר כחכם !!

נהננו מאד לקרוא את המאמר הנפלא!
תלמיד חכם ועסק בצרכי צבור באמונה והכל לשם שמים!!!
שמענו עליו רבות גם מהסבא שלנו.
ישר כח לאתר הקדוש וכמו כן לנכד המנוח היקר הרב שמואל עידן שליט"א

instagram volgers kopen volgers kopen buy windows 10 pro buy windows 11 pro

מה ברצונך לחפש?

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו

Hide picture